שרידי מין לא מוכר של זאורופוד, דינוזאור צמחוני שחי בחצי האי האיברי לפני כ-122 מיליון שנה, התגלו במחוז קאסטיון שבספרד. מין חדש זה, שזכה לשם Garumbatitan morellensis, מרחיב את מגוון הדינוזאורים שנמנים על רישומי המאובנים מהקרטיקון התחתון באירופה.
מרבצי המשקעים במורייה (Morella) - עיר עתיקה מוקפת חומה הממוקמת על ראש גבעה במחוז קאסטיון שבחלקה הצפוני של הקהילה האוטונומית ולנסיה בספרד - טומנים בחובם תיעוד שופע של דינוזאורים מתקופת הקרטיקון התחתון. חלק משרידי הדינוזאורים הראשונים שנמצאו בספרד התגלו באזור מורייה, כשבשנים האחרונות התגלו מאובנים רבים של חולייתנים מעידן המזוזואיקון בקרבתה, לרבות דינוזאורים אורניתופודים, כמו למשל המין Morelladon beltrani ודינוזאורים זאורופודים, כמו Garumbatitan morellensis שהתגלה שם לאחרונה.
תגלית זו, שנחשפה על ידי צוות של פלאונטולוגים פורטוגזים וספרדים, היא גולת הכותרת של מחקר שהתפרסם בכתב העת Zoological Journal of the Linnean Society, כשמין הדינוזאור החדש נמנה על אינפרא-סדרה של דינוזאורים צמחוניים אשר משתייכת לסדרת בעלי אגן דמוי לטאה, כשיותר מכל היו מזוהים הדינוזאורים הללו בזכות ממדי גופם הענקיים - הולכי על ארבע, בעלי צוואר וזנב ארוכים - שעלו בממדיהם ובמשקלם על כל בעל חיים יבשתי שחי אי פעם.
שרידי הדינוזאור החדש התגלו בעת חפירות שנערכו בשנים 2005 ו-2008 באתר המאובנים סנט אנטוני דה לה וספה (Sant Antoni de la Vespa), שידוע כאחד מאתרי המפתח לחקר הדינוזאורים שחיו בתקופת הקרטיקון התחתון בספרד. "אחד הפרטים שמצאנו בלט בממדיו הגדולים, עם חוליות ברוחב של יותר ממטר אחד ועצם ירך שאורכה יכול להגיע עד לשני מטרים. בנוסף, מצאנו גם שתי רגליים כמעט שלמות ומפרקיות במשקעים של אתר זה, ממצא נדיר במיוחד בתיעוד המאובנים הגאולוגי", אמר מי שהוביל את המחקר, ד"ר פדרו מוצ'ו, פלאונטולוג ממכון דום לואיס בפקולטה למדעים של אוניברסיטת ליסבון בפורטוגל.
4 צפייה בגלריה
המאובנים שהתגלו ושויכו לדינוזאור Garumbatitan morellensis, לצד תרשים שמקשר אותו למיני זאורופודים אחרים
(צילום: GBE-UNED)
לצד שרידי זאורופודים אחרים שהתגלו גם הם באתר הספרדי, שרידו של Garumbatitan morellensis התגלו כבעלי מורפולוגיה ייחודית של עצם הירך למשל, שכן מורפולוגיה זו דומה לעצם הירך של זאורופודים מודרניים יותר, שחיו בתקופת הקרטיקון העליון. מחקר זה מנתח גם את יחסי הקרבה של Garumbatitan morellensis וזאורופודים אחרים מהקרטיקון התחתון בחצי האי האיברי. המין החדש ששרידיו התגלו הוא אחד המינים הפרימיטיביים ביותר של קבוצת סומפוספונדילי (Somphospondyli), דינוזאורים זאורופודים גדולים, אשר התקיימו החל מהיורה העליון עד לקרטיקון העליון, לפני 155 עד 66 מיליון שנה. המאובנים שלהם התגלו לאורך אפריקה, צפון ודרום אמריקה ולאורך אירואסיה, כשלמעשה קבוצה זו שגשגה והתפשטה ברחבי כל העולם, ואף באיים כמו מדגסקר או באוסטרליה.
"מחקר זה מדגיש את המורכבות העצומה של ההיסטוריה האבולוציונית של זאורופודים מהקרטיקון האירופי בכלל ומהקרטיקון בחצי האי האיברי בפרט, הודות לגילוי של מינים הקשורים לשושלות הקיימות באסיה ובצפון אמריקה, כמו גם כמה קבוצות הקשורות למינים מאפריקה", אמר ד"ר מוצ'ו.
4 צפייה בגלריה
חוליות הצוואר של ממנצ'יזאורוס סינוקנדורום (Mamenchisaurus sinocanadorum)
(צילום: Paul Barrett)
4 צפייה בגלריה
עצם הלסת התחתונה של ממנצ'יזאורוס סינוקנדורום (Mamenchisaurus sinocanadorum)
(צילום: Paul Barrett)
"ממצאי המחקר מצביעים על פיזור הדינוזאורים הגדולים הללו על פני מספר נרחב של יבשות. כל המאובנים שנחשפו עתידים להוסיף מידע רב חשיבות בניסיון להבין את האבולוציה הראשונית של מיני הזאורופודים ששלטו במהלך מיליון השנים האחרונות של עידן המזוזואיקון", הוסיף ד"ר פרנסיסקו אורטגה, מומחה לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטה הלאומית ללמידה מרחוק בספרד, שנמנה על צוות המחקר.
משמעות שמו של המין החדש, Garumbatitan morellensis, נעוצה גם במיקום הספציפי שבו אותרו שרידיו (החלק הראשון של השם) וגם בשם העיר שבה התגלו השרידים הקדומים (החלק השני של השם). שרידי המאובנים של Garumbatitan morellensis מהווים חלק מאחד האוספים הגדולים ביותר של בעלי חוליות מאובנים מהמזוזואיקון של חצי האי האיברי.
הם הופקדו במוזיאון הדינוזאורים במורייה, שמהווה חלק מרשת המוזיאונים הקהילתיים של ולנסיה, לצד מאובנים רבים נוספים ששופכים אור על עידן הדינוזאורים שוקק החיים של חצי האי האיברי לפני מאות ועשרות מיליוני שנים. מרבית המאובנים באתר המאובנים סנט אנטוני דה לה וספה נותרו קבורים תחת האדמה, בעודם ממתינים לסיווג. על כן, ניצבת בפני החוקרים עוד כברת דרך לא קטנה, כשלדברי מחברי המחקר כל ממצא הוא כמו אבן נוספת בחומה פלאונטולוגית, שעם השלמתה תהיה גדולה עד מאוד. גילוי שרידיו של Garumbatitan morellensis מהווה עוד צעד בדרך לשם.
