דוחותיה הכספיים של חברת בז"ן מספרים כמעט את כל הסיפור: כמה ימים בלבד לאחר שהמשרד להגנת הסביבה הציב את בתי הזיקוק בחיפה במקום השני במדד ההשפעה של המפעלים המזהמים, פירסמה החברה כי הרווח הנקי שלה במחצית הראשונה של שנת 2023 עמד על 263 מיליון דולר. ובז"ן לא לבד - בחינה של המדד מעלה כי זיהום הסביבה לא מונע ממפעלי הענק לגזור קופון על חשבון הציבור.
בצמרת הרשימה נמצאים כי"ל-רותם (רותם אמפרט), בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן) ובתי הזיקוק באשדוד (בז"א). "במפעלים גדולים כאלה הציפייה היא, לכל הפחות, שהם יתנהלו בצורה מיטבית על מנת לצמצם במקצת את השפעתם, אך למרבה הצער אנו רואים את ההפך", אמר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה ב"אדם טבע ודין".
ד"ר ונגר הוסיף כי שני בתי הזיקוק - בחיפה ובאשדוד - נמצאים סמוך לערים. "אנו מצפים מהמשרד להגנת הסביבה שלא להקל בתקנים למפעלים אלו (ולמפעלים גדולים אחרים) במסגרת הוויתור המסוכן על עיקרון הטכנולוגיה הטובה ביותר להפחתת פליטות, העולה בדיונים על חוק רישוי סביבתי משולב בכנסת", הוא אמר. "כמובן שאנו מצפים גם לאכיפה נחושה ויעילה של החוקים והתנאים הסביבתיים ומניעת המשך ההפרות".
כולם תמימי דעים שמפעלי בז"ן לא צריכים להיות במפרץ חיפה. לאחרונה פרסמנו ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet שורה של מחקרים מדאיגים בנוגע למפרץ חיפה. במוסף "7 ימים" נחשפו שני מחקרים מדאיגים, שבוחנים הימצאות מתכות מסוכנות בדמם של תושבים ממגוון אזורים בארץ, ואת הסיכון שלהם לחלות בסרטן.
בדם של תושבי מפרץ חיפה נמצאו רמות גבוהות של כרום ועופרת בהשוואה לתורמים משאר חלקי הארץ. מחקר נוסף תמך בטענות, שלפיהן יש קשר בין הזיהום במפרץ חיפה לבין מחלות תושבי האזור, והוא בדק את הקשר בין מגורים במפרץ חיפה והסיכון לתחלואה בסרטן בקבוצות שונות באוכלוסייה.
על אף שהקנסות השונים שהוטלו על החברות לא מנעו מרובן לגרוף רווחים באופן עקבי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, טוען כי לצעדים שננקטו יש השפעה ארוכת טווח: "הסיכון שלהן להיות למעלה הוא גבוה, וכשהמדד מתפרסם יש לזה השפעה על החברות המממנות ועל הבנקים. אף מנכ"ל לא רוצה למחוק כמה מיליונים משורת הרווח. אני לא חושב שאין הרתעה. בתוך החברות רואים שיפור, ובמישור הפלילי המנכ"לים לא רוצים להיות שם".
כימיקלים לישראל (ICL), חברת האם של רותם אמפרט שהתמקמה במקום הראשון בטבלת המזהמים, הציגה נתונים כספיים יפים גם לשנת 2022, עם מכירות שיא של יותר מ-10 מיליארד שקלים. זאת, למרות שלאורך השנים הפרה החברה את תנאי ההיתרים שלה והייתה אחראית לאסון נחל אשלים. רק לפני כשנה הוסכם על הסדר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה, לפיו היא תשלם מעל 100 מיליון שקלים על הנזקים שגרמה. החברה מצידה, דאגה להודיע לבורסה כי התשלום לא צפוי להשפיע עליה מהותית.
המפעל השלישי, והפחות מוכר ברשימה, הוא פז בתי זיקוק ששוכן בעיר אשדוד. הדוחות הכספיים של פז לשנת 2022 הציגו רווחים של 518 מיליון שקלים, לפני הפיצול, וגם הם רשמו שורה של הפרות סביבתיות. בתחילת שנת 2020 המשרד להגנת הסביבה הטיל על חברת פז בית זיקוק אשדוד עיצום כספי בסך כ-900 אלף שקלים, עקב אירוע שבמהלכו נפלט לסביבה מהלפיד עשן שחור. שלוש שנים לפני כן, הטיל המשרד להגנת הסביבה עיצום כספי של יותר מ-10 מיליון שקלים, גם בשל הפרה לכאורה של תנאים בהיתר להזרמת שפכים לים.
תגובות
מבז"ן נמסר: ״קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות סביבתית אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים. מדד ההשפעה הינו חלקי אשר, בין היתר, אינו משכלל היבטים של גודל. במהלך חודש ספטמבר צפוי המשרד להגנת הסביבה לפרסם את דוח המפל"ס, במסגרתו הציבור כולו יוכל לראות את המשך מגמת הפחתת הפליטות של בזן בפרמטרים הנמדדים".
עוד נמסר כי "קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה. בנוסף, בזן חתמה על הסכם עם חברת OPC לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מרכישת החשמל של בזן החל משנת 2026, בהדרגה, יהיה ירוק ויחסוך עד 140 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה".
מ-ICL נמסר בתגובה: "בכל הקשור ל-ICL, היקף ההשקעה והפעילות אינו דומה לשאר המפעלים בישראל ויעידו על כך הדירוגים הבינלאומיים הגבוהים. רותם היא היחידה מבין מפעלי ICL בכל הארץ שעדיין מדורגת גבוה כאשר מדובר למעשה בתשלובת של 11 מפעלים שהתמודדו עם פרויקטים סביבתיים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, ללא אח ורע בישראל, בטווח של שנים בודדות ותוך גרירת ניקוד בגין אירוע אשלים משנת 2017. רותם כיום נמצאת במגמת שיפור משמעותית ואף חסרת תקדים ואנו נמשיך בהעמקת המגמה ובתרומה אדירה לכלכלה ולחברה בישראל".
מחברת פז לא נמסרה תגובה.
