מדינת האי הקטנטנה של ניואה שבאוקיינוס השקט הציגה תוכנית חדשה להגנה על המים הטריטוריאליים העצומים והבתוליים שלה - היא תגרום לספונסרים לשלם. ניואה היא אחת מהמדינות הזעירות בעולם הממוקמת על אי בגודל של כ-260 קמ"ר ומספר תושביה עומד על כ-1,700 איש בלבד.
על פי התוכנית, שהוצגה על ידי ראש ממשלת ניואה דלטון טגלאגי אמש (יום ג') בניו יורק, אנשים או חברות יכולים לשלם 148 דולר כדי להגן על קילומטר רבוע של אוקיינוס מפני איומים כמו דיג בלתי חוקי ופסולת פלסטיק, למשך תקופה של 20 שנה.
בניואה מקווים לגייס יותר מ-18 מיליון דולר באמצעות התוכנית, על ידי מכירת 127,000 יחידות של קמ"ר, המייצגות 40% מהמים הטריטוריאליים שלה. בריאיון לסוכנות הידיעות AP אמר טגלאגי כי לתושבי האי יש קשר הדוק עם הים.
בראיון ל-Associated Press לפני ההשקה, אמר טגלאגי לאנשיו תמיד היה קשר הדוק עם הים. "ניואה הוא רק אי אחד באמצע האוקיינוס הכחול הגדול", אמר טגלאגי. "אנחנו מוקפים במי האוקיינוס, ואנחנו חיים מהאוקיינוס. זו הפרנסה שלנו". לדבריו, תושבי האי למדו על האוקיינוס מאבותיהם והם רוצים להיות מסוגלים להעביר את הידע לדור הבא בבריאות בת קיימא.
רוב הדיג בניואה נועד עבור מזון לתושבים המקומיים, אם כי יש כמה פעולות מסחריות בקנה מידה קטן ודיג מדי פעם בקנה מידה תעשייתי ימי באזור, כך על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. "בגלל כל הדיג הבלתי חוקי וכל הפעילויות האחרות כרגע, חשבנו שאנחנו צריכים להוביל, וללמד אחרים שאנחנו חייבים להגן על האוקיינוס", אמר טגלאגי.
דיג לא מוסדר עלול לדלדל את מלאי הדגים, אשר לאחר מכן אינם יכולים לשקם את עצמם, בעוד שפלסטיק יכול להיבלע על ידי דגים או לסבך בתוכו בעלי חיים ימיים. שינויי אקלים שנגרמו על ידי בני אדם הובילו גם לאוקיינוסים חמים וחומציים יותר, דבר שגורם לשינוי מערכות אקולוגיות עבור מינים תת-מימיים.
ניואה גם פגיעה במיוחד לעליית מפלס הים, המאיימת על אדמתה ועל המים המתוקים שלה, והאי נמצא בסיכון לסערות טרופיות עזות יותר, הנגרמות על ידי אוויר ומים חמים יותר. מסיבות אלה ניואה מודה שהיא זקוקה לעזרה מבחוץ.
במסגרת התוכנית, כספי החסות - הנקראים Ocean Conservation Commitments - ינוהלו על ידי קרן צדקה. ניואה תמכור 1,700 יחידות חסות, המייצגות אחת לכל אחד מאזרחיה. בין התורמים נמצאת הפילנתרופית לינה לאם ובעלה כריס לארסן, שייסדו יחד את חברת הבלוקצ'יין Ripple, ואת העמותה Conservation International שבסיסה בארה"ב. העמותה סייעה בהקמת כמה היבטים טכניים של התוכנית.
סיימון תראש, פרופסור למדעי הים באוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד, שלא היה מעורב בתוכנית, אמר שהיא דבר חיובי. "זה רעיון טוב", אמר תראש, והוסיף כי כל עוד התוכנית נבדקה ביסודיות ומובטחת לטווח הארוך, 'אני מוכן לזה'".