כוכב הלכת מרקורי (כוכב חמה) הוא הקרוב ביותר לשמש, ובניגוד לכוכבי הלכת האחרים במערכת השמש, הנעים במסלול קבוע בצורת אליפסה סביב השמש, האליפסה של מרקורי אינה קבועה ומסתובבת באופן שונה. פרופסור ישראלי מאוניברסיטת אריאל הציע לאחרונה הסבר מדויק לתופעה, שאליה התייחס בעבר גם אלברט איינשטיין.
במשך כ-200 שנה מנסים חוקרים להסביר את השוני במסלול של כוכב החמה. האסטרונום הצרפתי לה ורייר ב-19 סבר שמדובר בהשפעת כוכבי הלכת האחרים על המסלול של מרקורי, אלא שבחישוב שלו חסרו 43 שניות המעלה למאה שנה (הפרש בין החישוב לתצפיות לגבי סיבוב אליפסת המסלול).
איינשטיין, חתן פרס נובל לפיזיקה, הסביר שההפרש נובע מתורת היחסות הכללית (תורה המסבירה את תופעת הכבידה כתוצאה מהעיקום של המרחב זמן). בחישוב שלו הניח איינשטיין כי השמש היא סטטית וכל כוכבי הלכת נעים ביחס אליה. זאת הייתה ההוכחה התצפיתית הראשונה לתורת היחסות הכללית.
עם הזמן השתפרו התצפיות והתברר שעדיין קיים הפרש של 0.6 שניות המעלה למאה שנה, שלא ניתן להסביר על ידי החישוב של איינשטיין. בחישוב, שערך לאחרונה פרופסור אשר יהלום מהמחלקה להנדסת חשמל והמרכז לאסטרופיזיקה, גיאופיזיקה ומדעי החלל בבאוניברסיטת אריאל, נלקחה בחשבון התנועה של מרכז המסה של מערכת השמש ביחס לשמש עצמה.
פרופ' יהלום הסתמך על מחקרים המראים שבשל תנועת כוכבי הלכת האחרים, השמש נעה ביחס למרכז המסה של מערכת השמש והמרחק בין מרכז השמש למרכז המסה יכול להגיע בזמנים מסוימים עד כדי פעמיים הרדיוס (הקוטר) של השמש. אם לוקחים בחשבון את הפער הזה, ניתן להסביר את התצפיות המדויקות בנוגע למסלול של מרקורי. התוצאה הוצגה בכנס בינלאומי בפראג, והתפרסמה בספר פרסומי הכנס ובעיתונות המדעית.
פרופ' יהלום אמר: "חישוב האנומליה במסלול של מרקורי הייתה ההוכחה התצפיתית הראשונה לתורת היחסות הכללית של איינשטיין, החישוב התאים לנתונים התצפיתיים שהיו יודעים בימיו (1915). בעזרת טכניקות חישוביות חדשות ניתן לשפר את תוצאות החישוב כך שיתאימו גם לנתונים התצפיתיים של זמננו".
