הסיקסקים שחיים בעיר "מתרוצצים" יותר מסיקסקי הכפר. חוקרים מאוניברסיטת תל־אביב עקבו אחר סיקסקים שחיים בעמק בית־שאן, ומצאו כי אלה שחיים ביישובים ניידים יותר מבני מינם שחיים בבריכות הדגים ובשדות הסמוכים – בעיקר בעונת הקינון.
חוקרים מבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בחנו את ההתנהגות והתנועה של הציפור הנפוצה סיקסק, והשוו בין התנהגותם של סיקסקי העיר לבין סיקסקי הכפר. במחקר הנוכחי, השלישי בסדרה, ביצעו החוקרים מעקב אחר סיקסקים שחיים בעמק בית שאן ובעמק חרוד, ונמצא כי אלה שחיים ביישובים נוהגים "להתרוצץ" יותר מבני מינם שחיים בבריכות הדגים ובשדות הסמוכים - בעיקר בעונת הקינון. המחקר הנוכחי הובל על ידי הדוקטורנט מיכאל בר-זיו מבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' אור שפיגל.
3 צפייה בגלריה
סיקסקים
סיקסקים
סיקסקים
(צילום: אביחי רן )
במחקרים הקודמים בחנו את ההתנהגות של הסיקסקים ב"מבחן הפחדה". בפרוטוקול קבוע התקרבו החוקרים אל הסיקסקים, והבחינו כי אלה ביישובים העירוניים פחדו פחות מבני אדם וניתן היה להתקרב אליהם יותר.
פרופ' שפיגל סיפר: "ראינו שהם יותר 'אמיצים', אבל אמרנו שזה הרי ברור. הם התרגלו לבני האדם. זה לא שהם באמת יותר אמיצים. במבחן בתנאי מעבדה הבאנו את הסיקסקים לגן הזאולוגי ובחנו את ההתנהגות שלהם. עשינו להם מבחנים - כמה זמן לוקח להם עד שהם מציצים מבעד לקופסה, כמה זמן לוקח עד שהם יוצאים ואיך הם מסתובבים במרחב. יש כאלה שעומדים בפינה ומפחדים ויש כאלה שמסתובבים ומסתכלים מה יש. הכנסנו פוחלץ של סיקסק לראות איך הם מגיבים, האם הם נלחצים? מפחדים?"
במהלך המחקר החוקרים מצאו כי הסיקסקים העירוניים "אמיצים" יותר מבני מינים שחיים באזורים טבעיים יותר. את אותה התנהגות ראו גם בגן הזאולוגי.
החוקרים הסבירו: "אנחנו רואים ציפורים רבות במקומות יישוב ובערים, כלומר יש מינים שמסתגלים ומצליחים לשגשג גם בסביבה האנושית. אבל אנחנו פחות מודעים לכך שנוכחות האדם משפיעה על בעלי החיים הללו ומשנה את התנהגותם – ממש כמו בסיפור המוכר על 'עכבר העיר ועכבר הכפר'".
3 צפייה בגלריה
סיקסק שהשתתף במחקר
סיקסק שהשתתף במחקר
סיקסק שהשתתף במחקר
(צילום: הילה זיו )
במסגרת המחקר, החוקרים לכדו את הסיקסקים, הצמידו להם משדר ושיחררו אותם. בסך הכול עקבו החוקריםאחר 135 פרטים. בנתונים שנאספו בוצע ניתוח סטטיסטי, שהשווה בין דפוסי התנועה וההתנהגות של שתי קבוצות הסיקסקים.
"ראשית מצאנו שלכל פרט יש אופי משלו, שמתבטא בין היתר בדפוסי תנועה עקביים, שונים מאלה של הפרטים האחרים", , סיפר בר-זיו. "בנוסף התברר שסיקסקים שחיים ביישובים נעים במרחב יותר מאלה שחיים באזור בלתי מיושב. אנו סבורים שהסיבה לכך היא שביישוב יש יותר הפרעות שגורמות לסיקסק להתעופף מהקן ואחר כך לחזור, דבר שמגדיל את מרחק התעופה הכולל. בנוגע לחקרנות גילינו תמונה מורכבת יותר, עם הבדלים בין עונות ובין זכרים לנקבות. כך לדוגמה, בעונת הקינון הנקבות בשדות חקרניות יותר מבנות מינן במקומות יישוב, ואילו אצל הזכרים התמונה הפוכה. עדיין אין לנו הסבר לתופעות הללו".
אז למה מעניינת אותנו התנהגות הסיקסקים? לדברי החוקרים, אנחנו כבר יודעים שביישובים עירוניים מינים מסויימים של בעלי חיים משגשגים, ואילו אחרים נדחקים החוצה. "אנחנו רצינו להראות שסביבה עירונית בעצם משנה את הטיפוסים שבאוכלוסיה", הסביר פרופ' שפיגל. "העיר גורמת לאובדן מגוון ביולוגי לא רק במינים, אלא היא גם משפיעה על איך מינים שונים מתנהגים. אנחנו רואים שגם מינים שאינם בסכנת הכחדה ואפילו משגשגים- ייתכן שאיבדנו את המגוון ההתנהגותי".
3 צפייה בגלריה
פרופ' אור שפיגל
פרופ' אור שפיגל
פרופ' אור שפיגל
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' שפיגל סיכם: "בעלי חיים רבים חיים סביבנו בערים וביישובים, ונראה שמינים מסוימים אף מסתגלים היטב לסביבה האנושית. עם זאת, מחקרים מראים שגם בקרב מינים אלה, היבטים שונים של ההתנהגות משתנים ומושפעים מנוכחות האדם - בהשוואה להתנהגות של אותם מינים בטבע. אפשרות אחרת היא שפרטים בעלי אופי מסוים בוחרים לחיות דווקא בעיר, ולכן הפרטים בעיר שונים בהתנהגותם. במחקרי המשך נבחן השפעות אפשריות של הסביבה האנושית על התפתחותם ואופיים של אפרוחים מגיל צעיר ועד בגרות, ונלמד להבחין בין המנגנונים שתורמים לתופעה: הגעה של טיפוסים מסוימים לעיר מול השפעה של העיר על ההתנהגות".