עשרות כותבים, ובהם מדענים, משוררים, סופרים, עיתונאים, חוקרי תרבות, היסטוריונים, פילוסופים, פסיכולוגים, אמנים ואוצרים, מנסים להבהיר, לעצמם ולקוראים, במסגרת שנתון "שירת המדע" של מכון ויצמן למדע, בעריכת יבשם עזגד, מה כל כך מפחיד, מאתגר, ולעתים מקומם בגבול, ומתי - אם בכלל - נכון וראוי לעבור או לפרוץ גבולות.
מוטל'ה שפיגלר, הישראלי היחיד שהבקיע שער במונדיאל (1970), מספר מה מייצגת בשבילו גבול רחבת ה-16 במגרש הכדורגל. פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון בעבר, בודק את הגבול בין ערות לשינה. פרופ' רוחמה וייס מאירה מחדש את גבולות המגדר.
1 צפייה בגלריה
הגבול המערבי, מיצב/מיצג (תיעוד). יונתן גולדמן
הגבול המערבי, מיצב/מיצג (תיעוד). יונתן גולדמן
הגבול המערבי, מיצב/מיצג (תיעוד). יונתן גולדמן
( צילום: אביתר הרשטיק)
שאלות נוספות שעולות בשנתון: מדוע אנחנו נמשכים אל הגבול? כיצד משורטטים גבולות הזהות? היש גבול לזמן? וליקום? איך מרגיש מי שחלון האמבטיה שלו משקיף על הגבול שמאחוריו ממתין האויב? איך הצליחה העז, ב"מעשה העז" של ש"י עגנון, לעבור את הגבול? האם בין המוח למחשב מתוח גבול? או שאפשר לבנות ביניהם גשר?
האוצר ד"ר גדעון עפרת מספר על פרויקט אמנות חדשני שבחן, לפני שנים, האם אפשר לטשטש את קו הגבול המדיני של ישראל באמצעות החלפת אדמות. פרופ' נילי כהן משרטטת את גבולות המשפט. השופטת (בדימוס) ד"ר דפנה אבניאלי מציעה דרכים לגישור בין בעלי עניין מנוגדים. האמניות דגנית ברסט ומיכל רובנר מאירות, כל אחת בנפרד, ובדרך שונה, את התחושות שמעוררים בהן גבולות.
עורך השנתון, יבשם עזגד, אמר: "נראה שאנחנו נחרדים כאשר אנחנו נתקלים בקו גבול, בין אם הוא משורטט בחול, נמתח באמצעות גדרות תיל, מנוסח במילים חדות במסמך משפטי, או נאמר לנו, בפשטות, בקול סמכותי - 'עד כאן'. מאזן הכוחות הדינמי בין משרטטי הגבולות לבין מי שמנסים לפרוץ אותם, מאפיין את חיינו כמעט בכל התחומים ובכל הזמנים. לפעמים הגבול הוא חיוני, חיובי ונועד לשמור עלינו. לפעמים הוא סוגר עלינו ומונע מאיתנו להתפתח ולהתבטא. איך אפשר להבדיל בין שני סוגי הגבולות האלה? או, אולי, איפה בדיוק עובר הגבול ביניהם? על השאלות האלה מנסים לענות עשרות הכותבים בשנתון "שירת המדע 2023" של מכון ויצמן למדע".
עוד שאלות שנדונות בשנתון: מהם גבולות הכוח? האם וכיצד אפשר להציב גבולות לילדים? מה בדיוק מסמן או מסמל בשבילנו גבול הזיקנה?
השנתון מנציח את זכרו של עֺפר לידר, מדען ומשורר שעסק במחקר מדעי חלוצי, ובמקביל הביע בשיריו תובנות מזוקקות, פרי התבוננות מדויקת בנפש האדם. בעמודיו הראשונים מתפרסמות יצירותיהם של הזוכים בפרס היצירה הספרותית בין מדענים לזכר עֹפר לידר.
אתר האמנות של מכון ויצמן למדע – שבו אפשר להוריד קובץ pdf של "שירת המדע 2023", וכן מהדורות קודמות: http://www.weizmann.ac.il/Arts/