עבודת בילוש מדעית חשפה תקרית מצמררת, במרכזה נטרפה נקבת כריש ממין למנה חוטמנית (Lamna nasus) - הקרוי גם עמלץ חוטמני - על ידי כריש אחד דרומית-מערבית לברמודה, טריטוריה אוטונומית של הכתר הבריטי, הממוקמת על קבוצת איים באוקיינוס האטלנטי.
למנה חוטמנית
(צילום: James Sulikowski)
צוות חוקרים שהצמיד לגופה של נקבת הכריש תג מעקב, גילה זאת לאחר שנתוני טמפרטורה חריגים נשלחו מתג המעקב. הביולוגית הימית ד"ר ברוק אנדרסון מאוניברסיטת אריזונה סטייס אמרה כי מדובר באירוע עם השלכות חמורות, מכיוון שנקבת הכריש הייתה הרה, מה שאומר שיכולת הרבייה של המין שנתון בסכנת הכחדה עלולה להיפגע כתוצאה מהאירוע הטרגי.
"באירוע אחד, איבדה האוכלוסייה המקומית של מין למנה חוטמנית, נקבה שהייתה חיונית לרבייה שיכולה לתרום לגידול האוכלוסייה. אם אירוע זה יהפוך נפוץ יותר ויותר, הרי שעלולות להיות לו השפעות חמורות על אוכלוסיית כרישי למנה חוטמנית, שסובלים גם כך מדיג יתר", הסבירה ד"ר אנדרסון.
הכרישים ממין זה נמנים על משפחת העמלציים בסדרת דמויי עמלץ (כרישי מקרל). ניתן למצוא אותם בתפוצה עולמית רחבה - החל מהאוקיינוס האטלנטי ומדרום האוקיינוס השקט ועד הים התיכון - אך מספרם נמצא בירידה מדאיגה. הכרישים הללו, שמתהדרים בממדי גוף גדולים (אורך גוף של עד 3.7 מטרים ומשקל של עד 230 ק"ג), תוחלת חיים ארוכה (בין 30 ל-65 שנים) וביכולת לשמור על טמפרטורת גוף גבוהה מזו של המים בסביבתם, הפכו למטרה עבור דייגים ונפגעים כתוצאה מציוד דיג שמושלך למים.
3 צפייה בגלריה
נקבת הכריש ההרה ממין למנה חוטמנית, זמן קצר לאחר שהוצמד לגופה תג מעקב
(צילום: Jon Dodd)
3 צפייה בגלריה
החוקרים מצמידים את תג המעקב לגופה של נקבת הכריש ההרה ממין למנה חוטמנית
(צילום: James Sulikowski)
הנקבות הופכות פוריות בגיל 13 בערך, ואז הן מביאות לעולם בממוצע ארבעה צאצאים כל שנה או שנתיים, לאחר תקופת הריון שנמשכת בין שמונה לתשעה חודשים. בגלל מחזור הרבייה האיטי שלהן יחסית, אוכלוסיות הכרישים הללו אינן יכולות להתאושש במהירות מההשפעות ההרסניות של הגורם האנושי, לרבות פגיעה בבית הגידול שלהם.
לכן, מוגדרים הכרישים הללו שחיים בצפון-מערב האוקיינוס האטלנטי כנתונים בסכנת הכחדה, על פי הרשימה האדומה של המינים המאוימים מטעם איגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN), בעוד שהאוכלוסיות בצפון-מזרח האוקיינוס האטלנטי והים התיכון נמצאות בסכנת הכחדה חמורה.
כחלק מהמחקר שלהם על נדידת כרישים, שפורסם בכתב העת Frontiers in Marine Science, ד"ר אנדרסון ועמיתיה הצמידו תגי מעקב לגופם של הכרישים, שממדו מיקום, עומק וטמפרטורה.
בין הכרישים הייתה כאמור גם נקבה הרה, באורך 2.2 מטרים, שד"ר אנדרסון ועמיתיה קיוו להשיג באמצעותה נתונים חיוניים שיסייעו בהגנה על יכולת הרבייה של המין הפגיע. באופן בלתי צפוי, התג של נקבת הכריש הזו שידר בסמוך לברמודה, בחלוף 158 ימים.
מהנתונים עלה שנקבת הכריש ההרה שייטה במשך חמישה חודשים (החל מאוקטובר 2020) במימי צפון האוקיינוס האטלנטי, בעומק שבין 100 ל-200 מטרים בלילה ובין 600 ל-800 מטרים במהלך היום, במים שהטמפרטורה שלהם נעה בין 6.4 ל-23.5 מעלות צלזיוס.
החל מ-24 במרץ 2021, הטמפרטורה נשארה לרוב על 22 מעלות צלזיוס בקירוב, בעומק שבין 150 ל-600 מטרים. החוקרים הבינו מיד כי רק הסבר אחד היה אפשרי לכך: באותו יום, נקבת הכריש ההרה נטרפה על ידי כריש אחר, שהיה גדול ממנה. להערכתם של החוקרים, ייתכן כי הטורף הוא עמלץ לבן (Carcharodon carcharias) או עמלץ כחול (Isurus oxyrinchus), שתנועת השרירים שלהם מייצרת חום בזמן תנועתם.
מבין שני המועמדים, העמלץ הלבן היה בעל הסיכויים הגדולים יותר, מכיוון שעמלץ כחול נע באופן תכוף יותר בין עומק לפני האוקיינוס הפתוח במהלך היום - התנהגות שלא תועדה מתג המעקב של הנקבה שנטרפה. "מדובר על תגלית בלתי צפויה, שכן לעיתים קרובות מקובל לחשוב על כרישים גדולים כעל טורפי-על. חשיפת המסתורין של האוקיינוס הפתוח תמיד הייתה מאתגרת, אבל עם ההתקדמות הטכנולוגית, גילינו שאינטראקציות בין הטורפים הללו עשויות להיות אפילו יותר מורכבות ממה שחשבו בעבר", אמרה ד"ר אנדרסון. "עלינו להמשיך ולחקור אינטראקציות מסוג זה כדי להעריך באיזו תדירות כרישים גדולים טורפים זה את זה. בכך יתאפשר לנו לחשוף אילו השפעות מדורגות יכולות להיות לאינטראקציות הללו על המערכת האקולוגית".
