הכינוי "פעיל סביבה" מתקשר בדרך כלל לאנשים שעוסקים בכך בעצימות גבוהה. תחושת השליחות שלהם נתפשת לעתים כקנאות ואף מעוררת אנטגוניזם. בלי לגרוע מכבודם - יש גם מי שמצליח לקדם את החזון האקולוגי שלו באופן מתון ועקיף יותר, ולא פחות אפקטיבי ומשפיע. כזה הוא כרמל הורוביץ מחיפה, אמן אנימציה ממוחשבת, שרתם את כישוריו היצירתיים לעגלת האידאולוגיה הירוקה שמניעה אותו מבפנים. הוא מגדיר את עצמו "אקטיביסט דיגיטלי" ואת העולם הוא מבקש לתקן מהסטודיו שלו בעיר הכרמל, עם עכבר ועט וירטואלי ככלי נשק.
הורוביץ יוצר סרטונים קצרים ואינפוגרפיקה בענייני סביבה, במטרה להמחיש ולהנגיש היבטים שונים הקשורים בה. חלקם מתייחסים באופן נקודתי לבעיות ומציעים דרכים לפתור אותן, אחרים כלליים יותר ותכליתם להציע לצופה חומר למחשבה. כולם משקפים רמה מקצועית גבוהה, וחשוב יותר: הם מצליחים, בעדינות ובאנדרסטייטמנט, לגעת בלבו של הצופה בלי להטיף לו.
הבמה המרכזית של הורוביץ היא עמוד הפייסבוק The Environmental Artist. בקרוב יעלה לאוויר אתר, שירכז את כל הסרטונים שיצר (המפוזרים כעת ברחבי יוטיוב). בינואר 2020, לקראת תחרות אנימציה שבה השתתף, הוא יצר את הסרטון "מזון למחשבה" (Food For Thought / When the Steaks are High). הגיבור הוא בחור שאוכל להנאתו סטייק ועד מהרה מגלה את המחיר שמשלמת הסביבה על ההנאה הפרטית שלו. "רציתי להעמיד מול הצופה את המראה הכי שחורה שדמיינתי", הוא מסביר. "אנשים זוללים בשר כי זה טעים? – הנה מה שקורה מאחורי הקלעים כדי לאפשר את זה". הסרטון אמנם לא עלה לגמר, אבל נחל הצלחה בהמשך וזכה ליותר מ-100 מאה אלף צפיות, כולל בעמודי פייסבוק גדולים.
צפו בסרטון: מזון למחשבה
צפו בסרטון: סימולטור הפתרונות
כיצד אפשר לאפיין את המסר העיקרי העולה מהאמנות של הורוביץ? קצת מורכב אבל ננסה: על שתי רגליים עומד הרעיון האקולוגי - זו המעשית וזו התפישתית. הראשונה עוסקת בתיקון הנזקים שגרם האדם וביצירת מנגנונים שיימנעו חזרה עליהם בעתיד. השנייה מזכירה שיש מחיר לכלכלת השפע שאליה התרגלה האנושות מאז המהפכה התעשייתית. משבר האקלים שנגרם מהתמכרות העולם לדלק-מאובנים הוא מושג שקל להבין, אבל זה רק חלק מהתמונה. האמת העגומה היא שאנו נוהגים בבזבזנות, שלא לומר חזירות, בכל תחומי החיים. בעולם המערבי זה מתבטא בצרכנות-יתר שמכתיבה עודף ייצור וניצול חסר אחריות של משאבים ואנרגיה. את מדינות העולם השלישי הפכו כלכלת ה"חד פעמי" והמוצרים הזולים לפחי אשפה ענקיים.
רבים רואים ב"שמירה על הסביבה" משהו לא ממש הכרחי, על גבול המותרות. כדי לאתגר את הגישה הזו יצר הורוביץ את האיור נקודות התורפה (ששמו באנגלית, Tipping Points, מכוון גם למשמעות של "נקודות מפנה") והוא מצביע על המגמות ההרסניות של שינויי האקלים בהקבלה לאיברי גוף האדם. "המסר הוא שבדיוק כמו שהגוף שלנו רגיש להפרת האיזונים בו ופגיעה בהם גורמת למחלות ומחישה את המוות – כך גם כדור הארץ והמערכות האקולוגיות שהוא צריך לקיים", הוא מסביר.
בספטמבר 2020 יצר הורוביץ את הסרטון סימולטור הפתרונות המציע לצופה שינויים בדפוסי החיים שאפשר לערוך כדי להשפיע לטובה על הסביבה. "פתחתי עם רפרנס לתמונת הגיף המפורסמת 'This Is Fine'", הוא אומר. "השתמשתי בסדין רגיל כ'מסך ירוק' ושחזרתי בלייב את הסצנה. שלחתי את הסרטון לסניף האיטלקי של התנועה האקולוגית העולמית 'המרד בהכחדה', שהציגה אותו בתערוכה במילאנו. אתר איטלקי שסיקר את התערוכה בחר להשתמש בו כתמונה הראשית של הכתבה".
את יום הולדתו ה-29, ביוני 2019, ציין הורוביץ בפתיחה חגיגית של עמוד הפייסבוק שלו, שבו הופיע הציור הסביבתי הראשון שלו – שעון החול (ראו בהמשך). לדבריו הוא ניסה להציג באמצעותו את מגוון הבעיות הסביבתיות במקום אחד, ולהמחיש את הדחיפות שבשינוי המצב בעזרת אנלוגיית שעון החול: "רציתי להראות שאנחנו חיים בגן עדן, אך עומדים להרוס אותו. לכבוד יום ההולדת אמא שלי הפתיעה והדפיסה את הציור באיכות גבוהה, והוא עדיין מחכה לקונה מאושר".
את האיור ענווה הוא יצר ופרסם במאי 2021 כתשובה לטענה השגורה בפי מכחישי משבר האקלים, ולפיה "האדם לא באמת אחראי לשינויים באקלים. אנחנו פשוט קטנים ושוליים מדי". הורוביץ מסביר כי ביקש להמחיש באמצעותו עד כמה ההשפעה שלנו כן גדולה ומשמעותית ועד כמה מגוחכת הטענה ש"משבר האקלים" הוא קונספירציה.
בקיץ 2021 פנה להורוביץ פרופ' עדי וולפסון (מפעילי הסביבה הוותיקים והמוערכים בארץ, כותב גם ל-ynet) והציע לו לשתף פעולה. המתכונת - גרפיקות מידע (אינפוגרפיקות) שבכל שבוע יציגו הסבר פשוט לנושאים סביבתיים מורכבים, כמו גם פתרונות. "האינפוגרפיקה השנייה שהכנו (ראו למעלה, ש"ז) המחישה את חשיבות העצים לסביבה האורבנית והייתה מוצלחת במיוחד. היא זכתה לבקשות רבות להפצה ותרגום לאנגלית. הפרס הגדול היה כשפרופ' נגה קורפלנד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ביקשה להשתמש בה".
"לפעילותו של איתמר ויצמן נחשפתי באחד הכנסים הסביבתיים שהתקיימו בארץ. התלהבתי מהאופן שבו הציג כמה בעייתית היא תקוותנו שטכנולוגיה בלבד תפתור את בעיות הסביבה, וכמה אבסורדית היא הכלכלה שלנו – שמנצלת בצורה אינסופית את משאבי הטבע שהם סופיים. בימים אלה איתמר מקדם את הספר 'על פני האדמה' של דיוויד אטנבורו, דרך הוצאת הספרים הייחודית רדיקל. אני קורא מכאן לקוראים: צאו, רכשו והשכילו".