הקרב על חוף פולג נמשך: בחוות דעת שהוגשה במסגרת העתירה נגד תוכנית הבנייה במקום, נכתב בין היתר כי "תופעות שינויי האקלים המשפיעות על רצועת החוף הים תיכונית של ישראל הן עליית מפלס הים והתגברות אירועי אקלים קיצוניים. התופעה הראשונה מהווה איום מתגבר ומתמשך על הרצועה, בעוד השנייה מהווה איום מיידי (זעזוע) אשר יכול להביא להרס של אזור החוף, לרבות המערכות הטבעיות והמערכות מעשי ידי אדם, לדוגמת תשתיות, מבני חוף ועוד". על חוות הדעת חתומים פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר פורטר למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, ואורלי בביצקי, המחברת עבודת מאסטר בנושא השפעות שינוי אקלים על רצועת החוף הישראלית.
חוף פולג בנתניה
(צילום: עומרי פורת)
חוף פולג בנתניה הוא אחד היפים בארץ. מגיעים אליו עשרות אלפי תושבי נתניה, בנוסף לתושבי ערים ומושבים סמוכים. חוץ מבני האדם שפוקדים את האזור יש בו גם מספר שמורות טבע שמעניקות בית למינים שונים של צמחים וחיות לאורך השנה. אלא שכל זה עומד כעת בספק: יש מי שמתכנן לקחת את רצועת החוף הקטנה והיפה הזו ולהפוך אותה למתחם תיירות עם 150 אלף מ"ר של חדרי מלון ומרכז מסחרי. לפי התכנון, אמורים להיבנות כ-2,100 חדרי מלון על השטח, דבר שישנה בצורה דרסטית את קו החוף.
חוות הדעת של המומחים מהווה התרעה מפני הבנייה בקרבת רצועת החוף. "אירועי אקלים קיצוניים מאיימים על רצועת החוף משני כיוונים: מכיוון מערב מאיימים גלים רבי עוצמה על החוף והבנוי בו. גלים אלו הם בעלי אנרגיה גבוהה אשר יכולה גם להרוס את הקיים וגם סוחפת עימה חזרה אל הים חול, ובכך מצירה את הרצועה ללא מילוי מחדש של החול בצורה טבעית... ככל שאזורים טבעיים מפותחים יותר ויותר כך קטנים שטחי החלחול וכמות הנגר המגיע אל החוף גבוהה יותר ועוצמתית יותר ויכולה להביא לשיטפונות", נכתב בחוות הדעת.
בנוסף, נכתב כי יש צפי לעליית מפלס הים. עליית המפלס הממוצעת בישראל בין השנים 2019-1992 היא כ-4.7 מ"מ בשנה, עלייה הגבוהה מהעלייה הגלובלית הממוצעת בטווח דומה שעמדה על 3.2 מ"מ לשנה. לפי הערכות, בישראל תהיה עלייה שתביא למפלס גבוה ב-24 ס"מ עד לשנת 2050 ו-69 ס"מ בשנת 2100. מחברי חוות הדעת מציינים כי הצפי הוא כי עד 2100 תתרחש עלייה של 81-57 ס"מ בגובה הגלים, ועלייה בתדירות הסערות. "עליית מפלס הים תקרב את קו המים יותר ויותר, כאשר בזמן אירועי אקלים קיצוני יגיעו גלי הסערה קרוב מאוד לחוף".
בנוסף, הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לצרף את ארגון "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע לעתירה שהוגשה. "להכרעה המשפטית במקרה זה נודעת חשיבות ציבורית רבה, החורגת מעבר למקומי, והיא בעלת משמעות כלל ארצית, בשל חשיבותו וערכיו הנופיים והסביבתיים של רצף השטח, המשתרע בין שמורת נחל פולג לשמורת האירוסים של נתניה", נכתב בבקשה.
לבקשה צורפה חוות דעת של פרופ' (אמריטוס) אביטל גזית מהפקולטה למדעי החיים באונ' תל אביב, חוות דעת שניתנה בהתנדבות. גזית הינו אקולוג שאף זכה בפרס המשרד להגנת הסביבה על תרומתו לסביבה בישראל.
פרופ' גזית הצביע על ליקויים תכנוניים, והעובדה שהתוכנית נעשתה ללא תסקירי סביבה ואקולוגיה לנחל פולג וסביבתו. "אין כל ספק שהתוכנית תשנה לחלוטין את סביבת נחל פולג ותטביע בו חותם אורבני מובהק, תוך מחיקת הנוף הטבעי והחקלאי". גזית התריעה כי התוכנית עלולה להעלות את הסיכוי לשיטפונות, אך הבהירה כי עדיין לא מאוחר מדי. "אם בעבר יכולנו להסביר התעלמות מנחלים בהיעדר הבנה וידע, כיום הדבר ברור לכל הקשורים לתכנון והפיתוח בישראל".
לאחרונה פתחו הפעילים הסביבתיים בקמפיין שלטי חוצות ברחבי העיר הקורא להציל את חוף פולג. תחילה נכתב "לא בונים על הים, מרים!", אך הם נאלצו להסיר את המילה "מרים". "לרגע לא האמנו שדבר כזה יכול להתרחש במדינה דמוקרטית", אמרו. "את שמו של ראש ממשלה בישראל ניתן לכתוב על שלטי מחאה, אך את שמה של ראש עיר לא"?
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "לא הייתה כל פגיעה בחופש המחאה. שלטי החוצות הנידונים יעלו בימים הקרובים". כאמור, שלטי החוצות אכן עלו, אך מהשלטים הושמט השם "מרים", שמה הפרטי של ראש העיר נתניה, מרים פיירברג.
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה לכתבה קודמת שפורסמה בנושא: "את תשובתנו ניתן בבית המשפט".
