בשנת 1900 גילה צולל יווני את שרידיה של אוניית משא עתיקה - הספינה הטרופה מאנטיקיתרה - בעומק של 42 מטרים. לאחרונה, צוות בינלאומי של ארכיאולוגים, צוללים, מהנדסים וחוקרים המתמחים במדעי הטבע ובמדעי הפיזיקה, המשיך לבחון את שרידי האונייה, ועשה בכך צעד משמעותי כשהמטרה היא להרחיב את הידע על אודותיה עד לשנת 2025.
הטביעה של אוניית האנטיקיתרה, שמתוארכת למחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס - שפעלה ככל הנראה מסופה של התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית באזור יוון (שלהי תקופת הרפובליקה ברומא) - היא הספינה הטבועה בעלת העושר הרב ביותר שהתגלתה אי פעם ביוון. היא הכילה בין היתר מלאי עשיר של פסלים מברונזה ומשיש, כלי יום-יום מחרס, כלי יוקרה מזכוכית, זהב וכסף.
שרידיה של הספינה הטרופה הובאו לאחרונה לאור הזרקורים כשהופיעו בסרט "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל". יחד עם זאת, הרחק מהדמיון הקולנועי, צוות מחקר בינלאומי ערך לאחרונה התקדמות משמעותית ברכישת ידע מפורט על מבנה האתר שבו שקעה הספינה, הסטרטיגרפיה (תיאור סדר שכבות סלע ותיארוכן לפי לוח הזמנים הגאולוגי) שלו, שרידי הספינה עצמה והמטען יקר הערך שלה.
בנוסף, אזורים שלא נחקרו בעבר תועדו על ידם בקפידה, כך שבסופו של דבר צפויה להתקבל תמונה שלמה ומדויקת יותר על מה שאירע לכלי השיט האגדי הזה, ששקע אל המצולות מול חופי האי היווני אנטיקיתרה, השוכן בקצהו הדרומי של הים האגאי, בין כרתים לבין הפלופונסוס.
את המשלחת, שפעלה בין ה-19 במאי ל-18 ביוני 2023, הובילו ד"ר אנג'ליקי סימוסי, ארכיאולוגית תת-ימית וראש אגף העתיקות של פיראוס והאיים, ולורנץ באומר, פרופ' לארכיאולוגיה באוניברסיטת ז'נבה.
מדובר בחלק אחד מתוכנית המחקר בת חמש השנים של אוניברסיטת ז'נבה (בחסות בית הספר השוויצרי לארכיאולוגיה ביוון), אשר החלה בשנת 2021 ועתידה להסתיים בשנת 2025. המטרה הכוללת של הפרויקט היא להבין טוב יותר את נסיבות הטביעה של ספינת אנטיקיתרה, על ידי בחינה מדוקדקת של שרידיה ומיקומה, התוואי האפשרי בה נעה והמטען שהכילה, כאשר בכל גיחה אל המעמקים, נוסף חלק לפאזל שכאשר יושלם, צפויה להיחשף התמונה הכוללת על שאירע באותו אירוע טרגי.
התקדמות העבודות באתר תועדו בקפידה באמצעות מל"טים בשלט רחוק ותיעוד דיגיטלי שבוצע על ידי הצוללים. נתונים אלו עברו עיבוד יומיומי באמצעות תוכנת מידול תלת-ממדית, המאפשרת הדמיה וניתוח של האתר בדייקנות יוצאת דופן. בנוסף, כל הממצאים הארכיאולוגיים תועדו בקפדנות והשתלבו באופן רציף במערכת מידע גיאוגרפית (GIS), המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי, אך גם על מאגרי מידע טבלאיים "רגילים".
מסד הנתונים של הפרויקט השאפתני הזה כולל את כל הנתונים הידועים על הספינה הטרופה מאנטיקיתרה, החל מהחפירות הראשונות שבוצעו בשנים 1901-1900. גישה הוליסטית זו מאפשרת ניתוח מעמיק ומקיף של האתר תוך התחשבות בכל המידע שנאסף בעבר. בשנת 1976 חזרה למקום משלחת צוללנים ברשותו של ז'אק איב קוסטו והעלתה באמצעות צוללת הבתיסקף שלו פרטים נוספים, כשלאחר מכן פקדו את האתר ארכיאולוגים יוונים בין השנים 2012 ל-2020.
כעת, התמקדו החוקרים שנמנים על המשלחת שהחלה את עבודתה לפני כשנתיים, באזור שנמצא בקצה המזרחי של אתר הספינה הטרופה, שם נמצאו בשנה שעברה חלקים של פסלי שיש מונומנטליים לאחר הסרת קבוצת סלעים טבעיים גדולים. הפעם, הצוות גילה גם את שרידי עצמותיו של אחד מהקורבנות הטרגיים שהיו על גבי סיפונה של הספינה לפני שטבעה.
כמו כן, נחשפו חפצים האופייניים להריסות ספינת האנטיקיתרה, כגון שברי פסלי שיש, כלי חרס, כלי זכוכית וסגסוגת נחושת, עופרת ואלמנטים מעץ של מבנה הספינה. בין שברי השיש שהתגלו, נחשף זקן ראשו של הרקולס, שהתגלה במהלך המשלחת של 2022. ממצאים אלה מאשרים את החשיבות התרבותית והאמנותית של האנטיקיתרה. התגלית מרגשת גם ברמה הסטרטיגרפית, שכן נחשפו מספר שברי חרס שהצביעו על כך כי ייתכן וכלי שיט אחר, קטן בהרבה, סבל מאותו גורל טרגי בתקופה הפרוטו-ביזנטית. מידע חדש זה שופך אור חדש על ההיסטוריה הימית של האזור, ומדגיש את החשיבות של המשך המחקר הארכיאולוגי באזור זה.
