בשבועות האחרונים עלה שוב ושוב בדיוני ועדות הכנסת ובתקשורת הקשר בין זיהום אוויר תעשייתי ותחלואה עודפת בסרטן: באזור מפרץ חיפה, שבליבו תעשייה פטרוכימית ובעיקר תשלובת בזן, לצד מתחמי אגירת דלקים ותזקיקים של בזן ותש"א ונמל ימי גדול; בעיר רמלה, הסמוכה למפעל המלט נשר על כבשניו הגדולים ששורפים דלקים רבים וביניהם גם פסולות ואפילו פסולות רעילות; ובאשקלון, שבצמוד לה פועלת תחנת הכוח הפחמית רוטנברג של חברת חשמל, ועומדות חוות מכלי דלקים ותזקיקים של קצא"א ותש"א. בכל אחד מהדיונים הללו הציגו נציגות משרד הבריאות נתונים מדאיגים בגין תחלואה עודפת של סרטן, אבל כמעט תמיד בהסתייגות בהקשר להשפעה של זיהום אוויר או מקורות זיהום מסוימים.
ממצאים דומים נמצאו ודווחו בעבר באותם האזורים, אבל גם באזורים אחרים בארץ המשופעים בזיהום אוויר. לדוגמה, לפני כשנתיים דווח כי שיעור חולי הסרטן בקרב גברים באשדוד הוא הגבוה ביותר בארץ, מבין 16 הערים הגדולות בישראל. בנוסף, דווח על נתונים על פיהן מספר הנשים שחלו בסרטן באזור התחנה המרכזית בתל אביב גבוה פי שניים משאר שכונות העיר. ועל אף שנציגי משרד הבריאות נזהרים שלא להצביע על הקשר בין מקור זיהום זה או אחר לתחלואה או תמותה מסרטן, העובדה שבכל אחד מהאזורים בהם יש זיהום אוויר כבד מתעשייה יש גם תחלואה עודפת מדברת בעד עצמה. בנוסף, חשוב לזכור ולציין שזיהום אוויר גורם גם לתחלואה ולתמותה משלל מחלות נוספות ולא פחות קשות מסרטן, וביניהן מחלות נשימה, לב ודם.
מרבית הנתונים שמציג משרד הבריאות לאורך השנים מבוססים על סקרים אפידמיולוגיים מצומצמים או מחקרים אפידמיולוגיים רחבים יותר, שבוחנים את ההתפלגות ואת והגורמים לתחלואה עודפת ולתמותה, ואת הקשר ביניהם. לצד זאת, היום (ה') פורסמו נתונים ראשונים של ניטור ביולוגי, המשמש למדידת חשיפה למזהמים סביבתיים באמצעות מדידת ריכוזים, או ריכוז תוצרי הפירוק שלהם, בנוזלי הגוף, בתאים ועוד. המחקר, שבדק את הריכוז של מספר מתכות ומספר חומרים אורגאניים נדיפים בשתן של נשים בהריון מאזור חיפה (שילדו בבית החולים רמב"ם) ומאזור המרכז (שילדו בבית החולים אסף הרופא), מצא כי רמותיהן של מרבית המתכות ושל החומרים האורגאניים הנדיפים שנמדדו היו גבוהות משמעותית בדגימותיהן של האמהות ממפרץ חיפה לעומת האמהות מאזור המרכז. יחד עם זאת, הרמות שנדגמו היו נמוכת משמעותית מאלו המדווחות בספרות או שנקבעו כמזיקות על ידי ארגון הבריאות העולמי.
למרות שהמחקר לא הגדיר כמטרה לבדוק את ההשפעה של זיהום האוויר על ריכוזי החומרים בשתן של יולדות, וגם לא את הקשר למקורות זיהום אלה ואחרים, הבחירה להשוות בין אזור חיפה לאזור המרכז מצביעה על הכיוון. יתרה מכך, העובדה שהחומרים השונים שנמדדו, האופייניים לתהליכי זיקוק, אחסון, ייצור ושריפה של נפט ותזקיקי נפט שונים, נמצאו בריכוז גבוהה יותר אצל יולדות ממפרץ חיפה, יכולה להצביע על מקורות הזיהום האחראיים לכך: התעשייה הפטרוכימית הענפה במפרץ והנמל-מתכות כבדות רבות נפלטות לאוויר מאוניות ומרכבי תובלה גדולים, בשל שימוש בדלקים כבדים יותר ופחות נקיים.
גוף האדם הוא "מכונה" מופלאה ומשוכללת המורכבת מאיברים שונים ומערכות מגוונות ומבצעת אין ספור תהליכים ופעולות. התפקוד של הגוף על שלל רכיביו, לרבות הפגיעה באיברים ובתהליכים השונים, מושפע ממגוון רב של גורמים, מגנטיקה, תזונה ופעילות גופנית ועד לחשיפה לשמש או למזהמים שונים. יתרה מכך, על אף שלרוב ידועה ההשפעה הישירה והעקיפה של גורם זה או אחר על הבריאות, כיוון שקשה מאוד לבודד בין המשתנים וכיוון שיש השפעות מצטברות והשפעות הדדית של כמה מזהמים יחד, לא פעם קשה לשים את האצבע על הגורם לתחלואה או לתמותה. זאת ועוד, כאשר מדובר בחשיפה לזיהום והשפעתה על בריאות הציבור, לא פעם קשה לבודד ולקבוע גם את המקור.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןיחד עם זאת, הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה ותמותה הוא קשר ישיר וברור, וזיהום האוויר גובה בכל העולם וגם בישראל מחיר כבד. על פי נתוני ה-OECD, בישראל מתים בשנה כ-2,500 אנשים מזיהום אוויר, ומדובר בהערכת חסר, כיוון שהיא מתייחסת רק לנשימה של חלקיקים ולא ליתר מזהמי האוויר. לכן, שני הכלים הללו, סקרים ומחקרים אפידמיולוגים וניטור ביולוגי, צריכים להוות כלי מרכזי לגיבוש ויישום של מדיניות מקומית ולאומית לצמצום החשיפה למזהמים ולמניעת התחלואה והתמותה.
הנתונים הללו מחייבים את הרשויות, ובראשן את משרדי הגנת הסביבה והבריאות, לשלב ידיים ולפעול לניטור מקיף ומהימן יותר של מקורות הזיהום ושל הפגיעה בבריאות הציבור, אך בעיקר של הקשר בין השניים. לצד זאת יש להגביר את הפיקוח ואת האכיפה ולפעול מול המשרדים האחרים: משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד הפנים ועוד, ליישום מדינות בריאות וסביבה ראויה בישראל. אך מעל לכל, משרד הבריאות לא יכול להמשיך למדוד ולדווח לציבור על תחלואה ותמותה עודפות באזורים הסמוכים למתחמי תעשייה מזהמים מבלי לנקוט בפעולה - ובמילים פשוטות דין בנזן או קדמיום באוויר-שני מזהמים שהם מסרטנים וודאיים, כדין סלמונלה בשוקולד.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
