פעם אחר פעם במהלך ועידת האקלים בגלזגו, שהסתיימה בסוף השבוע עם הסכם מאכזב, דיברו מנהיגים העולם על הצורך להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות, בהשוואה למצב שלפני המהפכה התעשייתית. למרות הניסיונות בגלזגו, מדינות העולם לא הגיעו להסכם שאפתני, וכתוצאה מכך לא יאסר שימוש בפחם, אלא השימוש בגז החממה יופחת בשנים הקרובות.
שריפת יער בקליפורניה, הקיץ
(צילום: רויטרס)
הסכם פריז, שנחתם בדצמבר 2015, קרא להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בעולם ל-2 מעלות צלזיוס, תוך שאיפה שלא לחצות את סף ה-1.5 מעלות, בהשוואה למצב שהיה לפני המהפכה התעשייתית. מדענים הזהירו שחציית סף ה-1.5 מעלות תביא להשפעות חמורות הרבה יותר של שינויי אקלים על בני אדם, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות. כדי למנוע הגעה להתחממות מסוכנת, יש לצמצם את רמת פליטות גזי החממה עד לשנת 2030 ב-50% בהשוואה למצב ב-2010 ולאפס את הפליטות עד 2050, משימה שעליה התחייבורו חלק מהמדינות במהלך הוועידה בגלזגו.
אבל מה ההבדל בין התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס ל-2 מעלות? כמה מדענים דיברו על ההבדלים הצפויים לנו, והמצב מדאיג, אפילו מדאיג מאוד.
כבר כיום העולם התחמם ב-1.1 מעלות, לעומת המצב בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. ישראל, אגב, התחממה כבר ביותר מ-1.5, מפני שהיא נקודה חמה. מהנתונים עולה עוד כי כל עשור מארבעת העשורים האחרונים היה חם יותר מקודמו.
"מעולם לא הייתה לנו התחממות גלובלית כזו, רק בכמה עשורים", אמרה מדענית האקלים, דניאלה ג'ייקוב ממרכז שירות האקלים בגרמניה. "חצי מעלה פירושה מזג אוויר קיצוני הרבה יותר, בשכיחות גבוהה יותר, וגם חזק יותר וממושך יותר".
בשנה האחרונה היינו עדים להשפעות של משבר האקלים. גשמים עזים הציפו חלקים בסין ובמערב אירופה, ומאות בני אדם נהרגו. מאות נוספים מתו כשהטמפרטורות בחופי צפון מערב ארצות הברית וקנדה הגיעו לשיאים חדשים. בגרינלנד נרשמו אירועים של המסה מסיבית של קרחונים, שריפות ענק השתוללו ברחבי העולם, בין היתר במדינות הים התיכון ובסיביר, ובצורת פגעה בחלקים מברזיל.
"שינויי האקלים כבר משפיעים על כל אזור מיושב בכוכב הלכת שלנו", אמרה מדענית האקלים רייצ'ל וורן מאוניברסיטת מזרח אנגליה.
לדברי המדענים, התחממות נוספת תחמיר את ההשפעות הללו. "על כל עלייה בטמפרטורה הממוצע בכדור הארץ, השינויים יהיו קיצוניים יותר", הסבירה מדענית האקלים סוניה סנביראנטה מ-ETH בציריך. לדוגמה, גלי חום יהפכו תכופים יותר וחמורים יותר. אירועי חום קיצוניים, שהתרחשו בעבר פעם בעשור באקלים שלו לא הייתה השפעה אנושית, יתרחש 4.1 פעמים בעשור אם כדור הארץ יתחמם ב-1.5 מעלות, 5.6 פעמים אם ההתחממות תגיע ל-2 מעלות. כך על פי פאנל מדעי האקלים של האו"ם. אם חלילה נגיע להתחממות של 4 מעלות, אז אירוע חום קיצוני יכול להתרחש 9.4 פעמים בעשור.
החוקרים הסבירו כי ההתחממות יכולה גם לגרום לגשמים קיצוניים יותר, שמעלים את האפשרות לשיטפונות. הדבר גם מוביל מצד שני גם לבצורות קשות יותר.
הבדל בין 1.5 מעלות ל-2 מעלות הוא קריטי עבור האוקיינוסים והאזורים הקפואים בכדור הארץ. "ב-1.5 מעלות יש סיכוי טוב שנוכל למנוע את קריסת רוב משטח הקרח של גרינלנד ומערב אנטרקטיקה", אמר מדען האקלים מייקל מאן מאוניברסיטת פנסילבניה.
מצב כזה של המסת קרחונים מסיבית תגרום לעליית פני הים בכמה מטרים עד סוף המאה. מדובר בשינוי גדול, שיגרום לשחיקה בקווי החוף ויציב כמה איים קטנים וערי חוף ברחבי העולם. במהלך ועידת האקלים אמר שר האקלים של טובאלו: "אנחנו שוקעים".
אבל בהתחממות של 2 מעלות, יריעות הקרח עלולות להתמוטט. לפי מאן, מפלס פני הים עלול לעלות ב-10 מטרים – אם כי לא ברור כמה מהר הדבר יקרה.
וזה לא הכול. לפי החוקרים, התחממות של 1.5 מעלות תפגע בלפחות 70% משוניות האלמוגים, אך במצב של 2 מעלות, יותר מ-99% מהשוניות פשוט יאבדו. התחממות כזו גם תהרוס בתי גידול של דגים, המסתמכים על שוניות כמקור למזון.
התחממות של 2 מעלות, לעומת 1.5 מעלות, גם תגביר את ההשפעה על ייצור המזון. "אם יש בעיות ביבולים בכמה מקומות בעולם, אז ניתן יהיה לראות עליות קיצוניות במחירי המזון ורעב בכמה חלקים בעולם", אמר מדען האקלים סיימון לואיס מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
ככל שהעולם מתחמם גובר הסיכון שהוא יגיע ל"נקודת מפנה", שבו המערכות חוצות סף מסוים ואז ההשפעות הן בלתי הפיכות. לא ברור מתי נגיע לנקודה הזו, אם בכלל.
בצורת, הפחתת כמויות גשמים והמשך הרס האמזונס, באמצעות כריתת יערות, למשל, עלולים לגרום לקריסת מערכת יערות הגשם, שעלולה לשחרר פחמן דו חמצני לאטמוספרה במקום לאגור אותו. בקפאת העד באזור הארקטי עלולים גם כן להשתחרר כמויות גדולות של גזי חממה, שיגרמו גם הם לעוד התחממות. "לכן זה כל כך מסוכן להמשיך לפלוט גזי חממה מדלקי מאובנים, כי אנחנו מגדילים את הסבירות שנעבור על אחת מנקודות המפנה", הזהיר לואיס.
ומה יקרה אם כדור הארץ יתחמם ב-2.7 מעלות, לעומת המצב שהיה טרום המהפכה התעשייתית? במצב כזה יהיו אזורים בכדור הארץ שלא יהיה ניתן לחיות בהם, המגוון הביולוגי ידלדל מאוד, ביטחון המזון יירד ומזג האוויר יהפוך לקיצוני יותר. כך הזהירו מדענים האקלים.
