עיט ניצי (Aquila fasciata) הוא עוף דורס גדול ממשפחת הנציים. אזורי הקינון שלו ספציפיים מאוד וכוללים בין היתר את דרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון (כולל ישראל), דרום אסיה ואינדונזיה. כעת, במחקר אותו שהובילו חוקרים מאוניברסיטת גרנדה בספרד, יחד עם חוקרים מתחום האקולוגיה באוניברסיטת מיגל ארננדס שבאלצ'ה בספרד, התגלו ממצאים מפתיעים על אודותיו.
"העיט הניצי הוא 'עולה חדש' באירופה. מין זה החל כנראה להתבסס באגן הים התיכון לפני כ-50 אלף שנה. לעומת זאת, מינים אחרים כמו למשל עיט זהוב (Aquila chrysaetos), נכחו באזור זה הרבה יותר זמן, בהסתמך על תיעוד מאובנים, אולם הלכו ונעלמו עם התפתחות ההתיישבות האנושית", אומר פרופ' מרקוס מולאון פאיז, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת גרנדה.
ניתוחים מרחביים שנערכו במחקר, שפורסם בכתב העת People and Nature, מראים כי העיט הניצי נמצא בנחיתות משמעותית בתקופות אקלים קרות, בניגוד לעיט הזהוב, שמוכר גם כעיט נשרי - עוף דורס מסדרת דורסי היום ומשפחת הנציים, שיכול להתמודד עם מיני טרף הגדולים ממנו. "בעידן הקרח האחרון (החל מלפני כ-120 אלף שנה והסתיים לפני כ-11.5 אלף שנה), העיט הניצי יכול היה למצוא מקלט רק באזורי חוף חמים, בדיוק במקום שבו נמצאו המאובנים העתיקים ביותר שלו", הסבירה אווה גרסיה, פרופ' לאקולוגיה באוניברסיטת מיגל ארננדס.
לדבריה, "ניתוחים גנטיים אישרו שלפני כ-22 אלף שנה, אז הגיעו הקרחונים לגודלם המקסימלי כחלק מעידן הקרח האחרון, נוצרה הנקודה על ציר הזמן, שבה האוכלוסייה הים תיכונית של העיט הניצי החלה לשגשג, עם עליית הטמפרטורה באגן הים התיכון, כשבמקביל גם אוכלוסיית האדם גדלה והתפתחה".
לאחר שנפתרה שאלת העיתוי, צוות המחקר ניסה להתחקות אחר הסיבה שבגינה החל להתבסס העוף הדורס בעל מוטת הכנפיים באורך של כ-150 ס"מ בים התיכון בתקופה כל כך מאתגרת מבחינה אקלימית, ומדוע הוא התיישב שם דווקא במהלך עידן הקרח האחרון ולא לפני כן.
לאחר בדיקת מספר השערות חלופיות, כל חלקי הפאזל שחוברו על ידי החוקרים הצביעו על כך שהמתיישבים המוקדמים של המין שלנו (הומו סאפיינס) מילאו תפקיד מהותי בכך. מחקר זה אסף וניתח את המידע המקיף ביותר על יחסי הגומלין התחרותיים בין העיט הניצי לעיט הזהוב כיום. הממצאים הצביעו על כך שבמערכת היחסים הזו, עיט זהוב הוא המין ה'דומיננטי', בעוד שעיט ניצי הפך בעל כורחו למין 'הנחות'.
לכן, הניחו החוקרים כי העיט הניצי יכול לשרוד רק במקומות שבהם העיט הזהוב נחשב לנדיר, בעיקר באזורים שבהם ישנה התיישבות גדולה של בני האדם. "המודלים המתמטיים שלנו הצביעו על כך שאם היינו מצליחים להעלים את כל העיטים הזהובים באזורים נוחים מבחינה אקלימית, היינו מצפים לקבל עלייה חדה במספר העיטים הניציים, אך לא להיפך", מסבירים החוקרים, כשלטענתם העיט הזהוב יכול להרוג את העיט הניצי ולגזול את הטריטוריה שלו, אך לא להיפך.
מחברי המחקר משערים כי עם הגעתם של בני האדם המודרניים הראשונים, נכבשו שטחי המחייה של העיט הזהוב על ידם, בעוד שאת יתר השטחים הפנויים "כבש" העיט הניצי. על כן, נראה כי העיט הניצי לא יכול היה להתבסס באגן הים התיכון לפני הגעתו של ההומו סאפיינס הראשון.
"למרבה האירוניה, עתידו של העיט הניצי בים התיכון מאוים כיום מהתעצמות בלתי פוסקת של פעילות אנושית, מה שמוביל לתמותה בין היתר מהקמת קווי מתח, מחסור בטרף והפרעות מתמשכות באזורי קינון", אומר האקולוג פרופ' טוני סאנצ'ס זפאטה מאוניברסיטת מיגל ארננדס. "מאמצי שימור של מינים מאוימים ללא ספק ייהנו מהידע החדש, שמקורו בתהליכים אקולוגיים מרחביים וזמניים בקנה מידה רחב".
