תעודת דוקטורט, הכתובה על קלף מעוטר משנת 1683 של יאקובוס פבריס (Jacobus Fabris), שלמד משפטים באוניברסיטת ונציה, נתרמה זה לאוסף של אוניברסיטת בר-אילן.
הפריט הנדיר הינו יוצא דופן בייחודו, שכן יש בתעודה זו מלאכת אומנות של הכתיבה התמה בדיו רגיל ומוזהב, וכן פורטרט של הדוקטור הצעיר. העיטורים העדינים וההשקעה בתעודה ובכריכה מרשימים ביותר, כשהמסמך יישמר עם שאר הספרים וכתבי היד בכספת עם בקרת לחות וטמפרטורה קבועה, כך שהוא ויתר הפריטים ההיסטוריים יהיו מוגנים מפני מזיקים כגון בעלי חיים, חרקים ופגיעות לחות וחום.
"מדובר על פריט שהיה בבית של אבא שלי, שנפטר השנה. מדובר בתעודת דוקטורט של אוניברסיטת ונציה, אחת העתיקות בעולם. אבא שלי ירש את התעודה מסבא שלו, שהיה בעל חנות העתיקות ליד כיכר סן-מרקו, סימן ההיכר האייקוני של ונציה", אומר פרופ' עמנואל דלה טורה, חוקר בתחום המחשוב הקוונטי באוניברסיטת בר-אילן, אשר נולד במילאנו (ממנה עלה ארצה שסיים את לימודי התיכון) ותרם את התעודה לאוסף המוזיאוני של אוניברסיטת בר-אילן.
סבו של פרופ' דלה טורה, גם כן קיבל דוקטורט מאוניברסיטת ונציה (ואף שימש לימים כפרופסור, רופא וחוקר בעיר), כך שלממצא העתיק יש בהחלט ערך רב עבורו.
בקצה התעודה משתלשלות שלוש חותמות, לגושפנקה. "המעבר לדפוס באמצע המאה ה-15 גרם למהפכות בעולם. בזכות הדפוס, הספר הפך לזול יותר, מה שסיפק להמונים נגישות לספרים ורכישת השכלה. מהפכת הידע הזו, הביאה לעולם בעקיפין את התפתחותם והפצתם של תחומים רבים כגון דתות, מדע, אידיאולוגיות וטכנולוגיה. עולם כתבי היד הפך לפחות ופחות רלוונטי להפצת ושימור הידע אבל שימר מסורות עתיקות, ולכן כאשר רצו להעניק חשיבות למסמך כמו תעודת דוקטורט, מסמכי נדל"ן חשובים או חוזים אישיים כמו "כתובה" בין בעל לאישה, השתדלו לשמור על הכבוד וההדר על ידי הכנת מסמך בכתב יד.
האיורים המופיעים בתעודה זו ובאחרות, השפיעו גם על האמנות היהודית כפי שניתן להשוות לאיורי "כתובות" איטלקיות מאותה תקופה", הסביר דוד בן-נעים, אוצר אוסף יהדות, כתבי היד והספרים הנדירים של אוניברסיטת בר-אילן.