מדגסקר ידועה בזכות עולם החי והצומח המסקרן והייחודי שלה, כולל עץ הבאובב (אדנסוניה). המאפיינים המרתקים של עצי הבאובב הביאו לכך שהעצים הללו, שגובהם יכול להגיע עד ל-25 מטרים (כגובה בניין בן 10 קומות), ורוחב גזעם עד ל-10 מטרים, זכו לכינויים "אם היער" או "עץ החיים".
למעשה, גזעו הרחב של הבאובב משמש לאגירת מים במהלך העונות הגשומות, כשבמאגרים שמצטברים נעשה שימוש בתקופות היובש. יחד עם זאת, למרות המשמעות התרבותית של עצי הבאובב והשפעתם הסביבתית, לא הרבה ידוע על ההיסטוריה האבולוציונית שלהם.
באמצעות נתונים גנומיים איכותיים מכל שמונת מיני הבאובב הקיימים כיום, הצליחו מחברי המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature לחשוף את ההיסטוריה האבולוציונית של שושלת עצי הבאובב. הנתונים מצביעים על כך שהאב הקדמון של עץ הבאובב צמח במדגסקר לפני כ-21 מיליון שנה, משם הופצו ופוזרו המינים ברחבי אפריקה ואוסטרליה, לפני כ-12 מיליון שנה.
על פי ממצאי המחקר, נראה כי גורמים כגון אקלים, בעלי חיים מאביקים ושינויים מקומיים בגובה פני הים, התאימו כל מין לסביבתו. עוד עולה מהנתונים הגנומיים, שמתוך שמונת המינים, מקורם של שישה הוא במדגסקר בלבד - הרפובליקה המלגשית בשמה הקודם - שהיא מדינת איים השוכנת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבדרום-מזרח אפריקה. "מה שאנו רואים כיום לגבי עצי הבאובב במדגסקר, הושפע מאוד הן מתחרות בין-מינית והן מההיסטוריה הגיאולוגית של האי, בדגש על שינויים במפלסי הים המקומיים", אמר ד"ר וואן יונאן מהאקדמיה הסינית למדעים, שהיה אחד ממחברי המחקר.
הבנה של האופן שבו פני הים, ולפיכך שינויי האקלים ואובדן בית הגידול שבאו לאחר מכן, משפיעים על הבאובב המלגשי, מספקת תובנות עמוקות לגבי האופן שבו מיני עצי הבאובב האחרים עשויים להתמודד עם בעיות דומות. על פי גובה פני הים הממוצע העולמי במהלך 10 מיליון השנים האחרונות, החוקרים העריכו כי עצי הבאובב נוטים להתפזר ולהתרחב כאשר מפלס הים היה נמוך יותר. אם המגמה הזו תימשך, עליית פני הים כתוצאה מהאקלים העולמי המשתנה עלולה להפריע להרחבת אוכלוסיית עצי הבאובב - תופעה שכבר עתה עלולה להתרחש.
הסיכוי המופחת להתרחבות יחד עם הנישות האקולוגיות המובהקות שעצי הבאובב תופסים הוא מתכון לאוכלוסייה מאוימת. בנוסף לכך, אובדן בית הגידול של העצים עצמם, יחד עם בעלי החיים המאביקים שלהם - כמו למורים, עטלפי פירות והרפרפיים (משפחה של עשים בסדרת הפרפראים) - הופך את שימור עצי הבאובב לנושא דחוף.
צוות המחקר הבינלאומי הציע כי הסיווג של כמה מיני באובב ייבחן מחדש על ידי הרשימה האדומה של המינים המאוימים מטעם האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN). סיווג מחדש זה, מסכנת הכחדה לסכנת הכחדה חמורה, נובע מכך שכל ששת מיני עצי הבאובב במדגסקר מושפעים בין היתר מגל הכחדה מתמשך שמתרחש באי ב-2,500 השנים האחרונות, כשלדברי החוקרים הוא מונע בעיקר על ידי פעילות אנושית. כמה מינים של למורים ענקיים - שחלקם גדלו לממדים בגודל גורילה, ושימשו כמפיצי זרעים עבור עצי הבאובב - ניצודו עד לכדי הכחדה מלאה לפני כ-1,000 שנה. בנוסף, כמעט כל הקרקע המיוערת שהקיפה את עצי הבאובב של מדגסקר נהרסה גם היא כתוצאה מפיתוח שיזמו בני האדם.
המחקר על הנתונים הגנטיים וההיסטוריה של מיני עצי הבאובב נועד בבסיסו לשמר את נוכחותם בנופי העולם המשתנים ללא הרף. כדי להצליח בשימורם ולמשוך תשומת לב רבה יותר למאפייניו הייחודיים של העץ האייקוני, שלעיתים מזכיר עץ שניטע במהופך, מחברי המחקר הנוכחי שואפים לבצע דגימות נוספות של עצי הבאובב כדי לשפוך אור נוסף על ההיסטוריה האבולוציונית של עץ הבאובב המלגשי. בנוסף למחקר זה שנועד לפתור את התעלומות סביב עץ הבאובב המלגשי, התקדמות בחקר מגוון החי והצומח המצוי במדגסקר מתבקש לדברי החוקרים כדי להגן עליו מפני הכחדה אפשרית.