גידול האוכלוסין העולמי והעלייה ברמת החיים, ואיתם הצריכה הגוברת של משאבי טבע לצד עלייה בפליטה של גזי חממה מעשה ידי אדם, משנים ללא היכר את המערכות הטבעיות: את מזג האוויר המקומי ואת האקלים העולמי, את המגוון הביולוגי ואת המגוון הכימי באטמוספירה, בהידרוספרה, בליתוספרה ובביוספרה, את הכול. אפקט החממה והעלייה המתמשכת והמתמדת של הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, מובילים לשינויים בזרמים הימיים, להפשרה של קרחונים ולמידבור, ומשנים את משטר הרוחות ואת הטמפרטורה והלחות שלהן.
בתוך כך, קיץ רודף חורף וחוזר חלילה, ושינויי האקלים מכים ברחבי הגלובוס כולו.
תיעוד: הנהר מתייבש, הספינות ששקעו במלחה"ע ה-2 נחשפו
(צילום: רויטרס)
רשימת המצאי מהחודשים האחרונים בלבד, מציגה תמונת מצב מדאיגה ואפילו מפחידה של אירועים בלתי צפויים וקיצוניים, המתערבבים זה בזה בכאוס בלתי ניתן לחיזוי ולשליטה. גלי חום מתמשכים עם טמפרטורות שיא ויובש קיצוני בהודו, בפורטוגל, בספרד, בצרפת, באיטליה, באנגליה, בארה"ב ובסין, שהובילו להתייבשות של נהרות ואגמים והציתו שריפות. גשמי זעף, ברד ורוחות עזות באיחוד האמירויות, באיראן, באוסטרליה, בארה"ב, בצרפת, באנגליה ובאיטליה, שגרמו להצפות, לשיטפונות ולמפולות בוץ. כל אלו גרמו גם להרס של בתי גידול רבים ולפגיעה במגוון בעלי חיים וצמחים, כמו גם לפגיעה ואפילו לקריסה של תשתיות אנרגיה, מים ותחבורה, לצד פגיעה ברכוש, ולתמותה עודפת של אלפי אנשים.
פגעי האקלים הרבים גוררים גם השפעות חברתיות וכלכליות נרחבות. כמות המים המתדלדלת בנהרות ובאגמים יוצרת משבר מים משמעותי, ומחייבת חלוקה אחרת של משאבי המים במדינות רבות לצד תכניות לחסכון. חלקים נרחבים באירופה, בארה"ב, בהודו ובסין הוכו בבצורת כבדה, שמאיימת על הביטחון התזונתי של מיליוני אנשים ומובילה לעלייה במחירי המזון. לצד אלו נפגעו עורקי תעבורה מרכזיים בנהרות, שמשפיעים על הזמינות והמחיר של סחורות שונות, כמו גם על היכולת לייצר חשמל הידרואלקטרי, לשנע פחם ולקרר כורים גרעיניים. בתוך כך, נפגעה אספקת החשמל לצרכנים הפרטיים ולחברות הגדולות בעולם, וגררה שוב מחסור בשווקים ועליות מחירים.
בשל מיקומה הגיאוגרפי והיותה גשר בין אקלים מדברי לאקלים ים תיכוני, משבר האקלים צפוי להטיל על מדינת ישראל השלכות קיצוניות יותר. על פי השירות המטאורולוגי הישראלי "הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מ"צ מ-1950 ועד 2017 והיא צפויה להמשיך ולעלות בעוד כמ"צ אחת עד 2050, כשהעלייה בולטת במיוחד בעונת הקיץ". בנוסף, "נראה כי לפי התרחיש החמור, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות בכ-4 מ"צ עד סוף המאה הנוכחית", ו"נראה כי שיעור ההתחממות עשוי להגיע לתוספת של 5 מ"צ לטמפרטורות המינימום בקיץ, בהתאם לתרחיש החמור". כל אלה יובילו גם להתחממות מהירה של מי הים ולהפחתה מתמדת בכמות המשקעים. נתונים אלה מחייבים את מדינת ישראל להיערך כבר עתה לשינויים ולפתח תוכניות הסתגלות (אדפטציה) ברמת המדינה וברמת הרשויות המקומיות, על מנת להיערך לתרחישים שיכללו הצפות, שריפות, גלי קור וגלי חום, איי חום עירוניים ועוד.
שינויי האקלים מהווים גם איום בטחוני למדינת ישראל. לפי דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הסיכונים המשמעותיים ביותר לביטחון הלאומי של ישראל יגיעו משינויים כגון עליית טמפרטורה, התמעטות משקעים ועליית גובה פני הים, שיחוו מדינות שכנות, שפחות עמידות וערוכות לשינויים אלה, ובעיקר מדינות חלשות ומפולגות, אשר חסרות את האמצעים ההולמים להתמודד עם המגמה. שינויים אלה יצטרפו למתחים אתניים, חברתיים וכלכליים קיימים, בשילוב עם שלטון לא יציב, ולכן יש צורך לשלב את שינויי האקלים בהיערכות הביטחון הלאומי ובסדר היום העוסק בביטחון הלאומי.
עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןאך למרות כל אלו, משבר האקלים נתפס אצל רוב האוכלוסייה בישראל כמשהו שהוא בין גזרה משמיים לאירוע המתרחש רחוק מכאן, שהשפעותיו, אם בכלל, יתנו אותותיהן רק בעוד זמן רב. וכשזה המצב בשטח, אין פלא שהמשבר גם כמעט ונעדר מהשיח הפוליטי בישראל. אומנם הממשלה היוצאת עסקה בנושא יותר מכל קודמותיה, וגם הקציבה תקציבים לקידום הפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות למשבר, אבל בשטח עדיין לא קרה דבר. זאת ועוד, הבחירות לכנסת שוב בפתח, והשיח הפוליטי שוב מתמקד במה שהיה בעבר, כלומר בפוליטיקת הזהויות, ולא במה שיהיה בעתיד, כלומר במשבר האקולוגי-אקלימי המאיים על כולנו. הפוליטיקאים בישראל מזהים במשבר האקלים לכל היותר טרנד נקודתי, ולא רואים בו גורם משמעותי בהחלטה במי לבחור בקלפי. וכך במעין מעגל איימים, אנחנו צועדים אל פי תהום. לכן, כשיוקר המחייה מכה וכשבריאות הציבור והחוסן הלאומי בסכנה, הגיע הזמן לפתוח בקמפיין גיוס המונים, ולקרוא לאזרחי ישראל לקחת את החיים בידיים ולבחור נכון.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
