במושב מרגליות שעל גבול הצפון עמד יוני יעקובי חסר אונים מול עצים עמוסי דובדבנים, כורעים תחת עומס הפרי המתוק שאין מי שיקטוף. לא רחוק משם, במטעי קיבוץ מנרה, נשרפו עצי תפוח - ולא ניתן היה לכבות את האש בשל חשש מירי של מחבלי חיזבאללה.
יוני יעקובי, חקלאי ממרגליות
(צילום: אביהו שפירא )
"הפרי נהרס כי שרי החקלאות, האוצר והעבודה לא נותנים לנו אישור להביא תאילנדים", יעקובי האשים, "גם את הבריאות שלנו הם הרסו. לא נותנים לחקלאים לחיות פה. כשאבוא לבקש פיצוי, יאמרו לי שלא מגיע לי כי לא עבדתי פה".
יעקובי הוסיף: "הדובדבנים אדומים לגמרי. אם בתוך יומיים־שלושה לא אוריד את הכל, אאבד אותם. אני קוטף עם שלושת התאילנדים שעוזרים לי וזקוק לעוד ידיים עובדות, אבל אין עם מי לדבר. את הזן הראשון קטפתי, ועכשיו את הזן השני אני הולך לאבד כי הוא מתבשל על העצים. רק מתנדבים פונים אליי, אבל אני לא מוכן לקחת סיכון ולהכניס אותם לשטח. זה לא איסוף ביצים, לקטוף דובדבנים זה מקצוע".
ביום חמישי בלילה בערה האש במטעי קיבוץ מנרה במשך שעות. לא ניתן היה לכבות אותה בשל הסכנה מירי חיזבאללה. באורח נס היא דעכה מעצמה, אבל הביאה לכליון 30 דונם של עצי תפוח צעירים שניטעו לפני שלוש שנים וכעת החלו לתת פרי לשיווק.
"השקענו במטע הזה מיליונים - והכל הלך", סיפרה בעצב אורלי יצחק, מרכזת המשק בקיבוץ שעל גבול לבנון, "אנחנו עוד לא יודעים מהם באמת הנזקים לכל המטעים בסביבה מהחום שהאש הפיצה, כי מאוד מסוכן להגיע לשם".
בשטחים רבים של הקיבוץ לא ניתן לקטוף פרי והוא עומד ומרקיב. במטעים שניתן לקטוף מבחינה ביטחונית אין די ידיים שיסייעו בכך. "השטח היחיד שמותר לקטוף בו כרגע הוא הצד המזרחי, וחסרות לנו ידיים עובדות", מוסיפה יצחק.
