האם הייתם טועמים גלידה שהוכנה מחלב סוס? חלב סוסות הוא חלב רזה יחסית אם כי קשה לעיכול. בעת המודרנית, הוא לא נצרך כמשקה ברוב מקומות העולם, למרות שמנהג שתיית חלב זה נפוץ עד היום באזור קזחסטן וקירגיסטן, ורבים מאמינים שיש לו יתרונות בריאותיים שלא נחקרו מספיק, כמו אנזימים וחלבונים מועילים לאדם.
מבזק חדשות טובות
(צילום: ליאור שרון, מיקי שמידט)
צוות מדעני מזון מאוניברסיטה בפולין מצא ששימוש בחלב סוסות במקום חלב פרה להכנת גלידה – הוא מזון בר-קיימא. כלומר, הוא טוב בריאותית וסביבתית.
במחקר שערכו פורסמו 4 סוגי גלידה שנוצרו באמצעות חלב סוסות ביחד עם שמנת מחלב פרה, חיידקים שונים ופרוביוטיקה. בדיקת הדגימות הוכיחה מאפיינים דומים, גם ברמת החלבון, וגם ויזואלית – 3 מתוך 4 הגלידות שנטעמו יצאו קרמיות ומושכות לא רק את העין, לדבריהם, אלא גם בעלות טעם ומרקם טובים.
הגלידה הרביעית, ששולבו בה חיידקי יוגרוט, נמצאה כבעלת טעם חומצי ופחות הומלצה, כך על פי 60 המתנדבים שטעמו את הגלידות.
ומסוסים, לנחשים. קוברה הוא שם כללי למספר מינים של נחשים ארסיים, והם נפוצים בדרך כלל ביבשות אסיה ואפריקה. מדענים האמינו עד לאחרונה שמקורם של נחשי הקוברה הוא באפריקה, ממצא שחיזק טענה זו פורסם ב-2021, לפיו מאובן של נחש ממין זה נמצא בטנזניה ומתוארך לתקופה של לפני כ-23 עד 33 מיליון שנה. כלומר, זהו קרוב משפחתו העתיק ביותר של נחשי קוברה.
אלא שבמחקר חדש שפורסם החודש ניתחו חוקרים גנטית מקורות של הקוברות, שנמצאו באזורים אחרים והגיעו למסקנה שמקורם של הנחשים הוא באסיה, ממנה זחלו והתפשטו ברחבי העולם לפני 37.5 מיליון שנים.
אחת הסיבות לחוסר הוודאות היא מצבם של האבות הקדמונים האסייתיים, שכמעט שלא קיימים בתיעוד מאובנים בגלל התנאים הטרופיים שבהם הם התפתחו. מאסיה, כך לפי החוקרים, הם עזבו לאפריקה (לפחות ב-15 הזדמנויות שונות לאורך ההיסטוריה, ושם מאובניהם נשמרו טוב יותר - ועל כך הטעות) ולפני כ-24 מיליון שנים צאצאים התפזרו לאירופה, אוסטרליה ואמריקה בכמה גלים שונים.
הקושי הרב של מדענים לחקות אחר מקורותיהם נבע גם מהגירה הפוכה, ומורכבות התנועה שלהם. הקוברות התיישבו מחדש באסיה לאחר שכבר נטמעו באפריקה לפחות 7 פעמים. כיום יש כ-700 מיני קוברה בכל יבשת מלבד אנטארקטיקה.
ולסיום נדיר במיוחד: נקבת לובסטר כתום נדיר שחיה באוניברסיטת ניו אינגלנד הפכה לאחרונה לאמא ליותר מ-100 צאצאים, חלקם אף חולקים את הצבע הלא רגיל שלה, כזה שנצפה בטבע לעיתים רחוקות מאוד.
החוקרים העניקו לה את השם "אפרסקית" בשל צבעה הכתום, וכעת המשפחה החדשה שכוללת גם את האפרסקים הקטנים, נבדקת גנטית כחלק ממחקר חדשני בניסיון לזהות את הסיבה לצבע המיוחד, שלפי הערכות מופיע רק באחד מכל 30 מיליון לובסטרים בטבע.
ולא רק אפרסק, באוניברסיטה עדכנו כי "אננס", עוד נקבת לובסטר כתום נדיר שחיה בקמפוס, עתידה גם היא להעמיד צאצאים באביב הבא. נחכה לראות אם הם יקבלו את הצבע של אמא.
