בגיל 51 הקים רן גינוסר סטארט־אפ. גינוסר, פרופ' אמריטוס להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, כבר הקים חברות לפני כן. אבל זאת הייתה הראשונה שנולדה מפנייה של משרד הביטחון. כ־18 שנים אחר כך, רמון ספייס היא אחת החברות הגדולות בעולם לייצור רכיבי מחשוב ללוויינים. יותר מ־500 לוויינים וחלליות מחקר כבר צוידו במעבדים שלה. בפרויקט הזה עובדים מיטב המוחות, בין היתר יוצאי יחידות טכנולוגיות של צה"ל, וגם לוחמים ששירתו ביחידות קרביות. גינוסר, ששירת בעצמו כקצין בגולני, אומר שהמהנדסים הישראלים שעברו אימונים קשים ומבצעים מורכבים – הם בדיוק האנשים שלהם הוא זקוק כדי להגיע הכי רחוק שאפשר.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"לפני עשרים שנה הגיעה פנייה ממשרד הביטחון", מספר גינוסר (69). "התעניינו אם אפשר לפתח בארץ צ'יפ ללוויינים שלהם, שיעניק להם עצמאות בתחום החשוב הזה. אמרנו שאם משרד הביטחון מבקש, אז נבדוק. עשינו בדיקה, ראינו שזה אפשרי וב־2004 הקמנו את החברה, כי הטכניון הוא לא ספק של מוצרים. הקמתי כבר חברות במהלך הקריירה, אבל פה היה גם עניין של ציונות".
5 צפייה בגלריה
''החלל, כמו שהוא מסוכן לאדם, הוא עוין למעבדי מחשב''. פרופ' רן גינוסר
(צילום: אלעד גרשגורן)
היום רמון ספייס היא חברת החלל הפרטית הגדולה בארץ, עם קרוב ל־60 עובדים. רק במפעל החלל של התעשייה האווירית יש יותר ישראלים שמתפרנסים ישירות מהתחום. מדי שנה, שבוע חלל הישראלי שמארגנת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, כולל גם את כנס רמון, אליו מגיעים בכירים בתחום מכל העולם – השנה בגלל האומיקרון, באופן וירטואלי.
"החלל, כמו שהוא מסוכן לאדם, הוא עוין למעבדי מחשב. קרינה קוסמית שהורסת את המעבד, בעיות של פיזור חום, כי בהיעדר אוויר מאוורר שיקרר את המעבד – כמו במחשב שלך – לא יעזור", מספר גינוסר על האתגרים. "יש גם טווח גדול מאוד של טמפרטורות, בין החלל הקפוא לזמן שהלוויין מקבל שמש ישירה ומתחמם. יש התפשטות והתרחבות של חומרים. צריך לבנות מעבד שיחזיק 150 אלף מחזורים כאלה, ויידע להתאושש מנזקים. יש חברות שמשגרות לוויינים פשוטים וזולים, עם מעבדים רגילים, ואז הם מחזיקים שנתיים. אופק 11 ששוגר ב־2016 היה לוויין התצפית הראשון של משרד הביטחון שצויד במעבד שלנו".
בשנה שעברה ביצעה החברה את גיוס הכספים המשמעותי הראשון שלה, 17.5 מיליון דולר. "הגיוס אפשר לנו לגדול", אומר גינוסר, "התחלנו את השנה עם 23 עובדים וכעת אנחנו עם כמעט 60. כחברה שקיימת כבר 18 שנה התחלנו לגייס מאוחר, כי בשנים הראשונות הספיק לנו המימון מהמדינה, מיליון דולר שגייסנו ממשקיעים וההכנסות מהמעבדים שהתחלנו למכור. עד היום קיבלנו תמיכה משמעותית ממשרד הביטחון, מסוכנות החלל הישראלית ומרשות החדשנות. המדינה ידעה לגדל לעצמה ספק וגם לתמוך בנו כדי לפתח מוצרים עתידיים. ברגע שהשוק הבשיל, היה לנו מה למכור. אני לא יודע מה היינו עושים בלי הסיוע של המדינה, היום ניו ספייס זה באזז, אבל לפני עשר שנים לא היו כמעט משקיעים בתחום הזה".
גינוסר, נשיא רמון ספייס, מסביר ש"החלל עובר מהפכה. השרת עולה ללוויין, שמבצע בעצמו את עיבוד התמונה. לוויין חכם ואוטונומי שיודע לנתח את התמונות, לזהות אילו חשובות, ולשלוח רק אותן, או להעניק להן קדימות. אנחנו מספקים ללוויין כושר עיבוד לתמונה ואחסון לתמונות. השוק שלנו הוא כבר מזמן לא רק לווייני ריגול. יש פעילות אזרחית רבה של חישה מרחוק, חיזוי מזג אוויר ולווייני תקשורת שמתפקדים כרשת".
מעבדים של החברה הגיעו עמוק לחלל. ב־2014 שוגרה לחלל חללית המחקר היפנית היאבוסה 2, שהפכה שלוש שנים וחצי אחר כך לחללית הראשונה שנחתה על אטסרואיד, במפגש שהתקיים במרחק 280 מיליון ק"מ מכדור הארץ. במעבדה שהנחיתה החללית היפנית על האסטרואיד היה מעבד של רמון. היא עבדה כמתוכנן במשך יממה, עד שהסוללה שלה התרוקנה. המעבד שרד את כל הדרך לשם, את הנחיתה על האסטרואיד וכמה קפיצות שביצעה המעבדה על פניו. מעבדים של רמון ספייס מותקנים גם בחללית שמקיפה את מאדים ומצלמת אותו, ובחללית שהתקרבה למרחק 70 מיליון ק"מ מהשמש.
מעבד של החברה הותקן גם בחללית הישראלית בראשית, שהתרסקה לפני שלוש שנים בעת ניסיון לנחות על הירח. "אני בטוח שאם פעם מישהו ינבור בשברים של בראשית 1 על הירח וימצא את המעבד שלנו שהיה בחללית, הוא עדיין יהיה שלם ומתפקד. היה בחללית מחשב אחר שסבל מבעיה ועשה ריסט מדי פעם בגלל תקלת תכנון, גם בעת הנחיתה, מה שבשילוב עם טעות אנוש גרם להפסקת פעולת מנועי הבלימה ולהתרסקות. המעבד שלנו תפקד במשך כל המשימה".
בחללית בראשית 2 שתיבנה בידי עמותת SPACE.IL בתעשייה האווירית, ומתוכננת לשיגור לירח ב־2025, יהיה לרמון חלק גדול יותר. "יהיו מחשבים שלנו גם במקפת שתישאר במסלול סביב הירח ותחקור אותו, וקרוב לוודאי גם בשתי הנחתות שישוגרו אל פני הירח. מעבדים שלנו יקבלו את התמונה וינתחו אותה ממצלמות הווידיאו בנחתות, כדי לנהל תהליך של הנמכה בטוחה הפעם".
5 צפייה בגלריה
בעקבות האסון ייסדה סוכנות החלל הישראלית את כנס רמון, שהפך למסורת. אילן רמון ז''ל
(צילום: GettyImages)
החברה הוקמה שנה אחרי אסון הקולומביה, ונקראה על שמו של אל"מ אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי שנספה באירוע כחלק מצוות החללית. "השם רמון הוא לא רק כבוד והנצחה לאילן ז"ל. בעקבות האסון ייסדה כאן סוכנות החלל הישראלית את כנס רמון, שהפך למסורת ומגיעים אליו בכל שנה ראשי סוכנות חלל מארה"ב, אירופה ומיפן. באים לכאן גם בכירי תעשיית החלל ובכירים מבואינג ומאיירבאס ספייס. אתה נחשף ל־20 האנשים הכי חשובים בתחום".
"יש המון ריספקט לטכנולוגיה הישראלית בחלל", אומר אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. "כששומעים שאנחנו נתמכים בידי סוכנות החלל הישראלית זה נותן לנו הרבה קרדיט. ישראל היא לא שוק חלל ענק מבחינת כמות הלוויינים, אבל היא בין המובילות מבחינת הטכנולוגיה שלה. רמון ספייס, שיושבת ביקנעם ובהוד־השרון, מייצרת מעבדים שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם".
עבור גינוסר הטלפון ממשרד הביטחון שהוליד את החברה לא היה העיסוק הביטחוני הראשון שלו. בתקופה שבה כל יוצא 8200 מקים סטארט־אפ או מצטרף אליו, נדיר למצוא מייסד של אחד כזה שהיה בעצמו לוחם. רס"ן בדימוס גינוסר היה קצין המבצעים של גדוד 51 בחטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים. הוא שרד שני ניסיונות לשחרור החרמון מהכיבוש הסורי. עד היום הוא מוזמן להרצות על הקרב לא פחות מאשר על החברה, ודי מרוצה מהסדרה "שעת נעילה" של התאגיד, שהחזירה את המודעות לקרבות בגולן לדור שלא הכיר אותם ("הסדרה לא תיעודית אבל מאפשרת למי שלא היה שם להרגיש את התחושות של הלוחמים ולחוות את החוויות").
5 צפייה בגלריה
''כשאני מראיין אנשים מהתעשייה, 80% מהם אומרים לי 'למדנו אצלך''. פרופ' רן גינוסר
(צילום: אלעד גרשגורן)
"פעמיים נשלחתי לכבוש את החרמון", הוא מספר, "בניסיון הראשון עלינו וניסינו, אבל לא היה מספיק מודיעין וכל צה"ל היה עסוק בקרבות הבלימה אז לא יכולנו לקבל סיוע. אחרי שנהרגו 25 לוחמים, ונפצעו אחרים, הבנו שהכוח שלנו לא יצליח. בניסיון השני התברר שהכוח הסורי היה גדול פי ארבעה או חמישה מההערכה שקיבלנו בצילומי האוויר. מהר מאוד נפגעו מפקדים והבנו שכל לוחם צריך לעשות את העבודה בעצמו. איבדנו 42 חברים ו־52 נפצעו".
מאז 1983 הוא בטכניון, ממשיך ללמד גם אחרי הפרישה הרשמית. "כשאני מראיין אנשים מהתעשייה, 80% מהם אומרים לי 'למדנו אצלך'. אני עוד מלמד בתוכניות לתארים גבוהים בהנדסת חשמל ומחשבים. אני מספר לסטודנטים על החברה כדי ליצור מודעות, גם על מנת לגייס כישרונות, וגם שיידעו שיש כאן תעשיית חלל. יש סטודנטים בטכניון שעובדים אצלנו במשרות סטודנט. אנחנו מעניקים להם אתגר שאין במקומות אחרים. בחברה קטנה כל עובד משפיע הרבה יותר, ונחשף להרבה יותר. סטודנט שהולך לעבוד בגוגל רואה רק נישה מאוד צרה של הדברים. מגיעים אלינו אנשים שיש להם זיקה לחלל, מספרים שעבורם זו הגשמת חלום. הם לא יהפכו להיות אסטרונאוטים אצלנו, אבל יש גאווה שמשהו שבנית ישוגר לחלל".
בוויכוח הציבורי שמתנהל כעת על השירות הצבאי – יחידות קרביות מול טכנולוגיות – גינוסר תומך בדברים שהשמיע הרמטכ"ל אביב כוכבי בנאומו. "יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי הפורש, סיפר בראיון שכבר שנה יש מלחמה עם איראן, שלא יורים בה כדורים. במלחמה כזו גולני לא יכולים להשתתף, אז צריך גם וגם. כשאנחנו מגייסים עובדים לחברה מביאים גם בוגרי יחידות טכנולוגיות, אבל גם בוגרי קרביות. לכל אחד יש את היתרונות שלו. השירות הקרבי מפתח תכונות שחשובות גם להצלחה בהיי-טק, תכונות שהן חלק מיתרונות של המהנדסים הישראלים: אתיקה, מחויבות, עבודה בקבוצה, התמודדות עם שינויים. לכן יש כאן כל כך הרבה סטארט־אפים ולכן חברות זרות נוהרות הנה".
מועמד אחד שירת בגולני ואחד ביחידה טכנולוגית, כמו 8200, את מי תקבל?
"אתן עדיפות לגולני, או ליחידות קרביות אחרות. ידע אפשר לצבור. בקרבי יש לך עוד תכונות שיעזרו לחברה קטנה כמונו לגדול".
ויש לו גם עצה למי שמשרת כעת ביחידות הטכנולוגיות: "הם יקבלו הצעות למשכורות בעשרות אלפי שקלים מחברות היי-טק, אבל לא ילכו ללמוד תואר מסודר בתחום וייתקעו במשהו שלא יחזיק אותם כל הקריירה. זו טעות. צריך ללמוד את היסודות ולהיחשף לכל התחום. חכו רגע. הטסלה עוד תגיע".
