עדות לרגע דרמטי בדברי הימים של העם היהודי נחשפה במדבר יהודה. מדובר בקופסת עץ ובה 15 מטבעות כסף, המתוארכת לימים שקדמו למרד המקבים (החשמונאים). הקופסה הוטמנה במערות מורבעת שבשמורת נחל דרגה לפני כ-2,200 שנה והתגלתה בחפירות לפני כחצי שנה. ברשות העתיקות אמרו כי מדובר בעדות הראשונה למרד ביוונים. מאז הגילוי המטמון הנדיר נחקר, וכעת, במסגרת שבוע המורשת בישראל המצוין בחנוכה, יוצג המטמון לציבור במוזיאון החשמונאים במודיעין.
כחלק מפרויקט חפירות וסקר מערות מדבר יהודה, שמנהלים רשות העתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי בשיתוף עם משרד ירושלים ומורשת, נערכה חפירת הצלה במערות המורבעת בחודשים מרץ עד מאי השנה. בין הממצאים הרבים נתגלתה בסדק בתוך מערה, קופסת עץ עתיקה עשויה במחרטה, שאין כדוגמתה באוצרות המדינה. לאחר שנפתח פקק הכלי, התברר כי חלקו העליון מלא באדמה מפוררת ואבנים קטנות שנדחסו עד לשפתו. מתחת לשכבת אדמה זו, אמרו ברשות העתיקות, נמצאה פיסת בד צמר גדולה צבועה בסגול. פיסת הבד כיסתה 15 מטבעות כסף שסודרו בחלק התחתון של הקופסה, וביניהם הונחו פיסות צמר כבשים.
המטמון, שנוקה על ידי תחום טיפול ממצאים ברשות העתיקות, כולל קבוצה אחידה של מטבעות טטרדרכמות מכסף, שנטבעו על ידי תלמי השישי, מלך מצרים. ברשות העתיקות אמרו כי מלך זה, מלך על מצרים במקביל לדודו - אנטיוכוס הרביעי ("אפיפנס"), שמלך על הממלכה הסלווקית, שארץ ישראל נכללה בה באותה תקופה. שלושת המטבעות הקדומים ביותר במטמון נטבעו בשנת 176/5 לפני הספירה, ואילו המטבע המאוחר במטמון מתוארך לשנת 171/170 לפני הספירה. על גבי אחד מהמטבעות נמצאה חריתה בכתב יד של השם "שלמי –Shalmai" בכתב ארמי.
חוקר המטמון מטעם רשות העתיקות ד"ר איתן קליין יחד ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות, אמרו: "מעניין לדמיין מיהו האיש שברח למערה והחביא בה את רכושו הפרטי מתוך כוונה לשוב. נראה, שעקב מאורעות התקופה, נהרג האיש בקרבות, ולא שב לקחת את רכושו, שהמתין לנו במשך כמעט 2,200 שנים. מדובר בממצא יחידאי, שאין שני לו, המהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה וברורה לכך שמערות מדבר יהודה שימשו כזירת פעילות למורדים או לפליטים יהודיים בימים שקדמו למרד המקבים או בראשית המרד".
ד"ר קליין הוסיף כי ספרי המקבים מתארים כמה אירועים דרמטיים משמעותיים מאותה תקופה, שעשויים היו לשלוח אנשים לטמון את רכושם במדבר עד יעבור זעם. הסבר אחד, יכול להיות ביזת כלי המקדש בידי אנטיוכוס הרביעי והחרבת חומות ירושלים בשנים שקדמו למרד החשמונאים. הסבר אחר, עשוי להיות גזרות הדת שהטיל על העם היהודי בשנת 167 לפני הספירה.
ספר מקבים א' מספר על קבוצת יהודים שנמלטו למחבואים במדבר מפני גזרות הדת שהוטלו עליהם: "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם. הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם. ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצוות המלך למחבואים במדבר. וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת... וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם" (מקבים א' ב: כט-לז).
מנהל החפירה הארכיאולוגית במערה מטעם רשות העתיקות, אמיר גנור, סיפר על הפרויקט במקום: "פרויקט הסקרים והחפירות שרשות העתיקות עורכת במדבר יהודה בשש השנים האחרונות מוכיח את עצמו, ובעקבותיו הצלחנו להציל אלפי ממצאים ארכיאולוגיים מפני הרס ושוד עתיקות, בהם קטעי מגילות מקראיות, ראשי חץ ממרד בר כוכבא, סל שלם בן 10,500 שנה, ועוד".
שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין, התייחס גם הוא לתגלית הנדירה: ״רגע לפני חג החנוכה, התגלית המרגשת במדבר יהודה היא אירוע סמלי, ששוב מלמד אותנו על חשיבות הפעילות שלנו בתחום אתרי מורשת. בשבוע המורשת בחנוכה, עשרות אתרים ייפתחו לקהל עם פעילויות ייחודיות למשפחות ולילדים, כולל אפשרות לראות את התגלית החדשה במוזיאון החשמונאים במודיעין, ואני מזמין את כל עם ישראל לבקר ולהנות מהמורשת הלאומית״.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "מטמון המטבעות שאנו חושפים לציבור במסגרת אירועי שבוע המורשת לישראל מסעיר את הדמיון, וקושר אותנו ישירות לימים ההם - בזמן הזה. אלה דמי החנוכה שרשות העתיקות מעניקה לעם ישראל ולמדינת ישראל. אני מזמין את הציבור להצטרף ולהתנדב במבצע החפירות שלנו במערת מורבעת במהלך דצמבר. אנחנו מאמינים שהמערה עוד לא אמרה את המילה האחרונה".
קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, חנניה היזמי, התייחס גם הוא לפרויקט החפירות: "התגלית ההיסטורית של המטבעות מימי אנטיוכוס הרביעי מהווה נדבך נוסף מהעשייה הענפה והמיוחדת של יחידת קמ״ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי. אנו נמשיך לפעול ללא לאות למען שמירה על כלל המקומות האריכואולוגים ביהודה ושומרון; ומנגד לא נפסיק לחפש ולחפור בכדי למצוא תגליות היסטוריות כמו זו״.