היפופוטמים ננסיים, שנכחדו לפני כ-1,000 שנה בשל ציד, שוטטו בעבר במדגסקר וחיו ביערות ולא בערבות עשב פתוחות המועדפות על היפופוטמים נפוצים ביבשת אפריקה. ערבות עשב המכסות כיום חלק גדול מהאי הרביעי בגודלו בעולם, ששוכן באוקיינוס ההודי, הן שינוי שחל יחסית לאחרונה על ידי בני האדם ולא כשינוי טבעי בבית הגידול.
כאשר מדגסקר התנתקה מיבשת אפריקה לפני 150 מיליון שנה, הצמחים ובעלי החיים שבשטחה התפתחו בבידוד גיאוגרפי באוקיינוס ההודי, כך שבצירוף מגוון תנאי השטח והאקלים של האי נוצר מצב שבו 97% מחיות הבר במדגסקר נחשבים אנדמיים, כלומר לא נמצאים בשום מקום אחר בכדור הארץ.
במדגסקר לא היו פילים, ג'ירפות, קרנפים או יונקים גדולים אחרים כמו אלה שנמצאים כיום ברחבי אפריקה, אבל היפופוטמים דווקא כן חיו על שטח האי. בערך בגודל של פרה, ההיפופוטם המלגשי הננסי היה קטן בהרבה מההיפופוטם המצוי, שיכול להגיע למשקל של עד 4 טון. למרות זאת, ההיפופוטם המלגשי היה בין בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר באי, יחד עם תניני היאור והאפיאורניים, שהייתה משפחת עופות ענקיים וחסרי יכולת תעופה שנכחדה (מוכרת גם כעופות הפיל).
6 צפייה בגלריה
השוואה בין גודל גופו של אחד ממיני ההיפוטמים המלגשים הננסיים לבין גודל גופו של היפופוטם מצוי
(איור: ויקיפדיה)
"היפופוטמים אלו דומים ככל הנראה להיפופוטמים הננסיים שמצויים בסכנת הכחדה וחיים כמין אנדמי ביערות ובביצות של מערב אפריקה, בייחוד בליבריה ובגינאה", אמרה ברוק קראולי, פרופ' למדעי כדור הארץ ואנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה והמחברת הראשית של המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Plants, People, Planet.
פרופ' קראולי ועמיתיה למחקר ערכו ניתוח איזוטופי של פחמן וחנקן שנמצאו בעצמותיהם של היפופוטמים מלגשים ננסיים, שנכחדו עם קרוביהם לפני כ-1,000 שנים, כשרוב הראיות הצביעו על ציד והכחדה בידי בני האדם. איזוטופים אלו, המצויים בעצמות של בעלי חיים, הותירו עקבות של המזון אותו אכלו ההיפופוטמים שהיו מהירים בתנועתם, כך שהדבר סיפק רמזים לגבי בתי הגידול שנחשבו למועדפים עליהם.
החוקרים אספו דגימות מעצמותיהם של היפופוטמים מלגשים ננסיים ממאגרים מוזיאוניים יחד עם אלו שנאספו משטח האי. הם גילו שההיפופוטמים הללו לא רעו באופן קבוע בערבות העשב בבתי גידול יבשים ופתוחים, אפילו לא באזורים שנשלטים על ידי ערבות עשב כיום. במקום זאת, הם העדיפו לאכול את הצמחייה שנמצאה בנופים הלחים והמיוערים יותר, מה שהצביע על כך שהיער באותה העת היה שופע יותר לפני שבני האדם החלו לשנות את הנוף כדי לפנות מקום לטובת חקלאות, גידול בקר ועיזים שבויתו וחטיבת עצים לטובת הסקה ובנייה.
ההיפופוטמים שנפוצים באפריקה ניזונים מכמויות עצומות של מזון צמחי מדי יום ביומו. משום שבמים בהם הם שוהים ישנה כמות דלה של מזון צמחי, אין להם ברירה אלא לעזוב אותם לטובת איתור צמחים על פני היבשה. יחד עם זאת, ההיפופוטם (שנקרא גם "סוס יאור" בתרגום מיוונית) סובל מהחום הרב ולפיכך יוצא מהמים רק עם רדת השמש ולא לפני כן. לעיתים, לצורך אכילה, מתרחק ההיפופוטם קילומטרים רבים ממקור המים שבו טבל, וחוזר אליו רק בבוקר.
בלילה אחד צורך היפופוטם עד 70 ק"ג של עשב, כשבמהלך ליחוך העשב הם יאכלו גם צמחים אחרים, אולם הם רק מרכיב משני בתזונתם. למרות זאת, בניגוד להיפופוטם המצוי, עולה מהניתוח של החוקרים כי העשב מייצג רק חלק קטן מהתזונה של היפופוטמים מלגשים ננסיים. במקום זאת, הם התנהגו יותר כמו לוחכי עלים, בעלי חיים הרביבורים (אוכלי צמחים) הניזונים מעלים, נבטים ושאר מזון צמחי. כתוצאה מכך, להיפופוטמים הללו כנראה הייתה השפעה מועטה על שמירה או הרחבת ערבות עשב באי. "במשך שנים ראינו עדויות לכך שבעלי החיים הללו לא נמנו על קבוצת לוחכי העשב - בעלי חיים הרביבורים, הניזונים מהחלקים העליונים של העשבים", אמרה לורי גודפרי, מחברת שותפה למחקר ופרופ' אמריטוס באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט.
לדבריה, קיימות ראיות המצביעות על כך שבני האדם גרמו להכחדת ההיפופוטם המלגשי הננסי וקרוביו, שחיו באי בעת שיצרו קהילות קבע ועברו מציד וליקוט לגידול חיות בית ויבולים.
פרופ' קראולי טוענת כי שיקום יערות מקומיים הוא המפתח לסיוע בשימור חיות הבר באי. בהתבסס על המחקר שלה ושל עמיתיה, ערבות עשב רחבות ידיים לא נחשבו לבית גידול משמעותי, לפחות עבור ההיפופוטמים האנדמיים של מדגסקר. "כמה מעמיתי טוענים כי יש להגן על ערבות העשב בדיוק כמו הרצון להגן על היערות. אני טוענת כי שימור היערות הינו חשוב הרבה יותר. חשוב לומר כי במחקר שלנו לא אמרנו באופן חד משמעי כי ערבות עשב לא היו קיימות בעבר, אלא ציינו שאין ראיות לשטחים עשבוניים גדולים ונטולי עצים לפני כ-1,000 שנים. ברור שמדגסקר עומדת בפני משבר מגוון ביולוגי גדול בהרבה מזה שהיא כבר סבלה ממנו בעבר, כך שמניעת המשבר הזה תדרוש פעולות שימור חדשות ומגוונות בעתיד", סיכמה פרופ' קראולי.
