בעקבות התחקיר במוסף "7 ימים", שבו נחשפו מחקרים חדשים על הקשר בין תחלואת סרטן לאזור מגורים, ומחקר נוסף שהראה ריכוזים גבוהים יותר של מתכות מסרטנות בדמם של תושבי מפרץ חיפה בהשוואה לשאר הארץ, התקיים הבוקר (יום ב') דיון חירום בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
יו"ר הוועדה, יעקב אשר, פתח את הדיון והבהיר שבכוונתו להמשיך לעקוב אחר הממצאים ואחר התוכניות לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה. "בלי להיות מדען ורופא, בלי שלמדתי ליבה, אני יכול לומר האזור בעייתי", העיר ח"כ אשר. "יש דבר שנקרא לעשות טוב. ויש לסור מרע. צריך לעצור עד כמה שאפשר את מה שקורה בשטח ומה שקרה לאורך שנים רבות".
ד"ר אביעד זיק, רופא בבית החולים הדסה וחוקר באוניברסיטה העברית, הציג את עיקרי המחקר שפרסם יחד עם ד"ר קרן אגאי-שי מאוניברסיטת בר אילן. "החשיפות הן ארוכות ומתמשכות. זה לא שבבת אחת קרה לו משהו. גם במעשנים רואים שככל שמעשנים יותר חולים יותר. גם כאן ככל שהחשיפה ארוכה יותר", הוא אמר. "המחקר הנוכחי בא להגדיל את כמות אוכלוסיית הדגימה עד 2016. כשאנשים גרים יותר זמן בנפת חיפה הם חולים יותר בסרטן. אין כאן איזו אוכלוסייה מסויימת שנפגעת פחות. לצערנו, עצם המגורים שם, בלי קשר למה המוצא שלך, המין או האמונות שלך - זה פוגע בכולם. באזור הזה יש עודף תחלואה".
המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Environmental Research ובדק את הקשר בין מגורים במפרץ חיפה והסיכון לתחלואה בסרטן בקבוצות שונות באוכלוסייה. מי שגרו אי פעם במפרץ חיפה בשנים 2015-1995 היו בסיכון גבוה ב-9% לחלות בסרטן, לעומת אנשים שלא גרו אף פעם במפרץ חיפה. בנוסף, כאשר נבדקו סוגי סרטן שונים, נמצא כי מי שגרו אי פעם בחיפה היו בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הריאה (ב-14%), שלפוחית השתן (ב-11%), העור (ב-22%) והמעי הגס (ב-10%) .
פרופ' לנה נובק, מאוניברסיטת בן גוריון ומבית החולים סורוקה, הסבירה כי מחקר הדם התבסס על תורמים שאינם חיילים, אשר מהווים 70% מתורמי הדם: "בדקנו מתכות עם פוטנציאל מסרטן. שתיים מתוך ארבע מתכות היו גבוהות מבחינה סטטיסטית בתורמי דם באזור מפרץ חיפה, שזה כרום ועופרת, ב-8% עד 15%. מדובר בעלייה מובהקת. המתכות קדמיום וארסן היו ברמות נמוכות יותר".
ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, הבהירה כי לפי דוחות המשרד יש עודף תחלואה בחיפה ובמפרץ חיפה בכללי. "אנחנו רואים עודף תחלואה בסרטן, גם בגברים וגם בנשים. אין לנו יכולות לראות מה סיבת התחלואה".
מנכ"לית איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, ד"ר ליהי שחר ברמן, הציגה בישיבה תמונת מצב חמורה ומדאיגה של זיהום האוויר באזור. ד"ר ברמן עדכנה על עשרות פניות של תושבים בנושא רעש ומפגעים נוספים ועל הניסיון, לטענתה, של עובדי מתחם בזן להפריע לעובדי האיגוד במילוי משימותיהם. ד"ר ברמן אמרה כי "אנו קוראים לוועדה המכובדת לדרוש מהממשלה תכנון מעשי ותקצוב של הפעולות לסגירת המתחם. הציבור איבד את האמון בהבטחות ואין לתושבי מפרץ חיפה זמן לעוד דיונים. הגיע הזמן למעשים. אני תקווה כי הקולות המשמעותיים שיצאו מהוועדה היום יסייעו בידינו לקדם את התוכנית לסגירת המפעלים ויפה שעה אחת קודם".
עו"ד אסף פינק, המייצג את ארגון "אזרחים למען הסביבה" שהגיש תביעה ייצוגית נגד 30 מפעלים מזהמים, אמר בדיון בוועדה כי "אנחנו יושבים פה וכל שנה נפטרים עוד 500 אנשים. מדובר בפיגוע המוני. פיגוע מגה המוני. הפיגוע ממשיך באשקלון ואשדוד. יש שם את אותם סוגי מפעלים. אנחנו צריכים להתעורר. זיהום האוויר הורג אנשים. תעשייה בהגדרתה מזהמת, ותעשייה יהיו לה הפרות. התקלות בארובות זה לא חד פעמי. זה ממשיך כי הם מזקקים נפט. אי אפשר לעבוד באופן סטרילי. הם רוצים לעשות כסף. וצריך לשאול איך עושים את זה יותר טוב. ויותר טוב זה לא כשיש 30 מפעלים בתוך עיר אחת. יש לפחות חמש ערים כאלה בישראל, שבהן אנחנו חוזרים על אותה טעות. הפינוי של מפרץ חיפה? המפעלים רוצים כסף ולכן הם לא סוגרים את הפעילות. הם רוצים פיצוי על הקרקע. אבל זה לא צריך ללכת לבעלי ההון, אלא לחולים ולמחלקות האונקולוגיה".
טרם פתיחת הדיון בוועדה, פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי בסך 18 מיליון שקל על מפעל כרמל אולפינים, שחרג מערכי הפליטה שנקבעו לו. בשנים האחרונות ניהל המשרד להגנת הסביבה מספר הליכי אכיפה נגד חברת כאו"ל וחברות נוספות בקבוצת בז"ן. בחודש יוני 2022 הגיש המשרד כתב אישום נגד החברה ושלושה נושאי משרות בה, בגין גרימת זיהום אוויר והפרות חוזרות של תנאי היתר הפליטה ורישיון העסק. נוסף על ההליך הפלילי, הטיל המשרד להגנת הסביבה במקרה זה בעבר עיצום כספי בסך כ-2.2 מיליון שקל על החברה בגין עבירות בקרת לפיד והפרות טכניות נוספות.
