דגימת שיער מראש גביע עתיק, שנמצא קבור בפרו, מגלה שילד שהוקרב כקורבן לפני אלפי שנים, "צרך" צמח פסיכואקטיבי לפני שהוקרב כקורבן.
ממחקר חדש עולה כי לפני אלפי שנים, הילד הוקרב כחלק מטקס עתיק, ראשו נערף באזור הצוואר והוא הפך לסוג של גביע. ניתוח חדש של שערה בודדת שנלקחה מגולגולת המומיה שלו, חשף כי הוא צרך קקטוס פסיכואקטיבי לפני הוצאתו להורג במסגרת הטקס. ראשו השמור של הילד היה אחד מ-22 שרידי אדם הקשורים לתרבות הנסקה (Nazca) העתיקה, אשר חיו במהלך התקופה הפרה-היספנית (3500 לפנה"ס עד 476 לספירה) ונקברו ליד החוף הדרומי של פרו, שם התגלו שרידיהם במהלך פרויקט נסקה - תוכנית ארכיאולוגית ארוכת שנים שהחלה ב-1982.
בנוסף לשרידים האנושיים, המחברת הראשית של המחקר דגמרה סוצ'ה, מהמרכז ללימודי האנדים באוניברסיטת ורשה בפולין וצוותה - מצאו באתר הקבורה גם מגוון פריטים, כמו למשל אריגים, סירי קרמיקה, כלי אריגה וצ'וספה (Chuspa) - סוג של תיק שבו נשאו עלי קוקה וקקאו. בעוד החוקרים אינם בטוחים במינו וגילו של הילד שהוקרב, הם גילו שהוא בלע קקטוס סן פדרו (Echinopsis pachanoi), צמח קוצני שמקורו בהרי האנדים, שבו השתמשו בשל תכונות ההזיה החזקות שלו וכחלק מטקסים ושיטות רפואה מסורתיות של תרבויות ילידיות ביבשת אמריקה. "ראש הגביע הוא המקרה הראשון של צריכת קקטוס סן פדרו על ידי אדם שחי בחוף הדרומי של פרו, והעדות הראשונה לכך שחלק מהקורבנות סוממו לפני מותם", אמרה סוצ'ה ל-Live Science.
לצורך המחקר, סוצ'ה והצוות שלה אספו דוגמאות של שערות בודדות מארבעה ראשי גביעים, ששלושה מהם היו שייכים למבוגרים, ומ-18 מומיות של מבוגרים וילדים כאחד. בדיקות טוקסיקולוגיות גילו שרבים מהמתים צרכו סוג כלשהו של צמח פסיכואקטיבי או חומר ממריץ לפני מותם. אותם פריטים שנבלעו כללו עלי קוקה, הידועים כמקור לחומר הפסיכואקטיבי קוקאין, וכן קקטוס סן פדרו, המכיל את הסם הפסיכדלי מסקלין. החוקרים זיהו גם עקבות של בניסטריופסיס קאפי (Banisteriopsis caapi), שהוא המרכיב העיקרי באיוואסקה, משקה הזיה המכיל הרמין והרמלין (שתי תרכובות המשמשות בתרופות נוגדות דיכאון מודרניות).
"רצינו לגלות את מסלול הסחר של כמה מהצמחים העתיקים האלה. למשל, עלי הקוקה לא תורבתו בחוף הדרומי של פרו, אז היה צריך להביא אותם לשם מצפון פרו או מאזור האמזונס", אמרה סוצ'ה ל-Live Science, שיחד עם עמיתיה למחקר ניסו לעקוב אחר רשת הסחר של הסמים הללו, שהשימוש בהם מתוארך משנת 100 לפנה"ס ועד שנת 450 לספירה, כשהמחקר הנוכחי חושף נדבך נוסף בחשיבות של צמחים אלה עבור תרבויות שונות באותה העת.
"תמיד היה מסחר באזור הזה, עם צמחים שנסחרו מהאמזונס במעלה ובמורד החוף הפרואני", אמר ל-Live Science ריינר בוסמן, פרופ' במחלקה לאתנוביולוגיה במכון לבוטניקה של האוניברסיטה הממלכתית על שם איליה צ'בצ'בדזה בטביליסי בירת גיאורגיה, וראש מחלקת הבוטניקה במוזיאון הלאומי לתולדות הטבע בשטוטגרט שבגרמניה, שחקר גם הוא לפני כ-16 שנים את נתיב הסחר והשימוש בצמחים על ידי קהילות ילידים בפרו. "הצמחים האלה שימשו באופן מסורתי למטרות טקסיות או רפואיות, שכן לתרבויות האלה תמיד הייתה מטרה ספציפית".
