ניתוחי טבעות שבוצעו בגזעיהם של עצי אשור באירופה חושפים תמונה עגומה של ירידה בצמיחה בעשורים האחרונים. החוקרים אף מעריכים כי בדרום אירופה ייתכנו ירידות גדולות יותר בעתיד. מחקר בנושא פורסם בכתב העת Communications Biology.
יערות האשור באירופה מאוימים קשות על ידי שינויי אקלים, במיוחד במדינות דרום אירופה, אך גם במרכז היבשת. מודלים מתארים ירידות חמורות בצמיחת עצי האשור במהלך 70 השנים הבאות - החל מ-20% ועד פיחות דרסטי של 50%, בהתאם לתרחיש של שינויי האקלים והאזור המדובר. "אנו מצפים לירידות משמעותיות עקב חומרת הבצורת המוגברת, במיוחד בגבולות הדרומיים של טווח התפוצה של האשור", אומרת ד"ר אדורנה מרטינז דל קסטיו מאוניברסיטת מיינץ על שם יוהאן גוטנברג בגרמניה.
היא הזהירה כי הדבר ישפיע באופן חמור הן על הסביבה והן על היערות. ד"ר מרטינז דל קסטיו המליצה לנקוט בדחיפות בצעדים להתאמת היערות למצב, משום שיערות האשור מהווים מאגרים חיוניים לספיגת פחמן דו חמצני, לו השפעה מכרעת בכל הנוגע להתחממות הגלובלית, בשל היותו גז חממה מזיק. למעשה, המודלים של צוות החוקרים מבוססים על ניתוחי טבעות עצים מכל רחבי אירופה, תוך שימוש בתרחישי אקלים מבוססים.
אשור הוא אחד העצים החשובים ביערות אירופה. ליערות אשור נחשבים לבעלי חשיבות כפולה: הן כלכלית והן אקולוגית. מעבר לכך, כמעט 100 אזורי יערות אשור, הנטועים בשטחן של 18 מדינות באירופה, רשומים כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. למרות כל המעלות הללו, שינויי האקלים עלולים להשפיע באופן שלילי, הן במונחים גאוגרפיים והן במונחים אקולוגיים, כשעדויות לכך כבר פורסמו במחקרים אזוריים, אך עד כה לא נערך ניתוח מקיף כמו זה שבוצע כעת. ד"ר מרטינז דל קסטיו הובילה את צוות המחקר שהורכב מ-32 חוקרים ממוסדות מדעיים, ויחד הם בדקו את אשור היערות מהסוג Fagus sylvatica. בסך הכול נבדקו 5,800 עצים שנטועים ב-324 אתרים ברחבי אירופה, מצפון סקוטלנד ועד יוון. הנתונים שאספו, אפשרו להם לנתח את שיעורי הצמיחה של העצים בששת העשורים האחרונים, וחשוב מכך, אפשרו להם לחזות מגמות צפויות בעתיד.
התוצאות חושפות הבדלים גאוגרפיים ניכרים בין שתי תקופות המחקר: בין השנים 1985-1955 ומ-1986 עד 2016. לדוגמה, קצב גידול העצים בששת העשורים האחרונים היה גבוה פי שניים עד שלושה באזורים נמוכים של צפון מערב ומרכז אירופה - כגון אזורי חוף בבלגיה, הולנד, דנמרק והאי הבריטי - מאשר לכיוון גבולות היבשת הדרומיים. יתרה מזו, השוואת שתי התקופות שנבדקו במחקר גילתה ירידה יוצאת דופן בצמיחת העצים כמעט בכל אזורי התפוצה. כמו כן, המודלים חושפים כי הניגוד החזק ביותר הוא בין צפון אירופה במדינות כמו שבדיה ונורבגיה, שבהן הצמיחה עלתה ב-20%, לבין דרום אירופה, שבה הצמיחה ירדה ב-20%.
בהתבסס על שני תרחישי מחקר אקלים מקובלים מפרויקט ההשוואה בין מודלים משולבים (Coupled Model Intercomparison Project), ד"ר דל קסטיו חזתה את ההתפתחויות שצפויות להתרחש במהלך כמעט 70 השנים הבאות - עד 2090. "גם אם תרחיש שינויי אקלים לא יהיה חמור כל כך, יש לצפות להפחתת צמיחה חדה של עד 30% בדרום אירופה בין השנים 2020 ל-2050 בהשוואה לתקופה של 1986 עד 2016", אמרה חוקרת האקלים.
3 צפייה בגלריה
ד"ר אדורנה מרטינז דל קסטיו אוספת דגימות מגזע של עץ אשור בצפון ספרד
(צילום: Ernesto Tejedor Vargas)
מודל האקלים האופטימי מניח עליית טמפרטורה של מעלת צלזיוס אחת עד 2090, בעוד שהתרחיש הפסימי חוזה התחממות של חמש מעלות צלזיוס עד לאותה שנה, מה שיוביל להשלכות דרמטיות על הסביבה כולה. בנוגע לעצי האשור, הרי שהתפוקה תרד בחדות בחלק גדול מאירופה, בשיעור של 20%-30% ברוב יערות מרכז היבשת. "בדרום אירופה, הצניחה בצמיחת העצים יכולה אפילו לעלות על 50%", אמרה ד"ר דל קסטיו. לעומת זאת, בצפון היבשת ובאזורים ההרריים, מגמת הצמיחה דווקא צפויה להיות חיובית, אך הרווח לא יגבר על ההפסד, לא מבחינה גאוגרפית ולא במונחים של מספרים מוחלטים.
לאור תחזיות אלו, מחברי המחקר מאמינים כי נדרשים בדחיפות צעדי הסתגלות עבור האזורים המיוערים, כדי למתן השלכות סביבתיות וכלכליות חמורות שצפיות בעתיד הנראה לעין, על אחת כמה וכמה מכיוון שיערות האשור פועלים כסופגי פחמן דו חמצני חיוניים, וההפחתה בצמיחת העצים צפויה להוביל לא רק לדילול היערות, אלא גם לנזק אקולוגי רב משמעות.
