כשני מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני (CO2) מורחקים מדי שנה מהאטמוספרה. לפי דוח חדש, שפורסם היום (ה'), רוב ההרחקה של גז החממה – הגורם להתחממות כדור הארץ - מתבצעת בזכות היערות, למרות ההשקעות הגוברות בטכנולוגיות חדשות ללכידת פחמן דו-חמצני.
במחקר, שבראשו עמדו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, נבדק כמה פחמן דו-חמצני מסולק מהאטמוספרה וכמה מגז החממה המסוכן נשאר שם.
לפי החוקרים, עד שנת 2050 יש צורך להגדיל פי 1,300 את היכולת לפנות פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה באמצעות טכנולוגיות חדשות, ובנוסף להכפיל את היכולות של הסילוק באמצעות יערות. זאת, על מנת שלא להגיע לרמה של טמפרטורה עולמית ממוצעת, הגבוהה ב-2 מעלות יותר מהמצב שהיה לפני המהפכה התעשייתית, כפי שנקבע בהסכם פריז ב-2015.
"הסרת פחמן דו-חמצני עולה על סדר היום במהירות", אמר מחבר הדוח, סטיב סמית', מדען אקלים מאוניברסיטת אוקספורד. הוא אמר שלמרות העניין, ההשקעות והצורך לפעול להסרת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, "יש פערים גדולים במידע".
החוקרים הסבירו כי סילוק הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה, באמצעות טכנולוגיות חדשות, כרוך בלכידת גז החממה ואחסונו במשך תקופה ארוכה – ביבשה, באוקיינוס, בתצורות גיאולוגיות או במוצרים.
לפי החוקרים, עד כה כמעט כל הסרת הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה הושגה באמצעות אמצעים כמו שתילת עצים וניהול טוב יותר של קרקעות.
עוד עולה מהדוח כי משנת 2020 ועד 2022 ההשקעה העולמית בטכנולוגיות להסרת פחמן דו-חמצני הסתכמה בכ-200 מיליון דולר. לפי הדוח, 4 מיליארד דולר הוזרמו מאז שנת 2010 למחקר ופיתוח במימון ציבורי.
למרות שמדינות העולם אינן מתכננות כרגע להשתמש בהסרת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה על מנת לעמוד ביעדי אקלים קצרי טווח עד 2030, רבים רואים זאת כחלק מהאסטרטגיה שלהם להגיע לאפס פליטות נטו עד 2050.
יאן מינקס ממכון ממחקר בגרמניה, שגם השתתף בכתיבת הדוח, אמר כי בעוד שהפחתת הפליטות נותרה בראש סדר העדיפויות להשגת היעד של הסכם פריז, "במקביל, אנחנו צריכים גם לפתח ולהגדיל באופן אגרסיבי את ההסרה של פחמן דו-חמצני, במיוחד בשיטות החדשות האלה". הוא הוסיף שהדבר ייקח זמן, מכיוון "שאנחנו עדיין בתחילת הדרך".
בדצמבר האחרון התחייב משרד האנרגיה האמריקני להשקיע 3.7 מיליארד דולר במימון פרויקטים להסרת פחמן ד-חמצני. האיחור האירופה שואף ללכוד 5 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני בשנה עד 2030.
