אלימות ומלחמה היו נפוצות בקהילות ניאוליתיות רבות ברחבי צפון-מערב אירופה, בתקופה שבה אומצה החקלאות. מבין שרידי שלדיהם של יותר מ-2,300 חקלאים מ-180 אתרים המתוארכים לתקופה שלפני כ-8,000-4,000 שנים, התגלו פציעות כתוצאה משימוש נגדי בנשק על יותר מ-10% משרידי השלדים.
בניגוד לדעה הרווחת, לפיה התקופה הנאוליתית אופיינה ביחסים שלווים ובשיתוף פעולה פורה, צוות החוקרים הבינלאומי הסביר במחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences כי באזורים מסוימים, התקופה שבין 6000 לפנה"ס ל-2000 לפנה"ס הייתה נקודת שיא בסכסוך אלים, שהמיט חורבן על קהילות שלמות באותה העת. הממצאים גם מצביעים על עלייה בגידול יבולים ורעיית בעלי חיים כדרך חיים, שהחליפה ציד וליקוט, כשלדברי החוקרים ייתכן שהיו היסודות שמהם התפתחה האלימות באותן שנים.
כדי להגיע אל הממצאים הללו, השתמשו החוקרים בטכניקות ביו-ארכאולוגיות כדי לבחון מקרוב שרידי שלד אנושיים מאתרים בדנמרק, צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד ושבדיה. הצוות אסף את הממצאים כדי למפות, בפעם הראשונה, עדויות לאלימות ברחבי צפון-מערב אירופה הנאוליתית, שבה יש את הריכוז הגדול ביותר בעולם של אתרים נאוליתיים שנחפרו.
הצוות שהורכב מחוקרי האוניברסיטאות הבריטיות אדינבורו ובורנמות', אוניברסיטת לונד השבדית, והמרכז למחקר אוסטאו-ארכאולוגי בגרמניה, בדק את השרידים במטרה לאתר עדויות לפציעות גולגולת שנגרמו בעיקר מכלים קהים, כשהבדיקות הללו גילו כי על יותר מ-10% מהשרידים היו חבלות שנגרמו ככל הנראה ממכות תכופות בראש, באמצעות שימוש בכלים קהים או גרזני אבן.
כמו כן, התגלו על כמה שרידי עצמות מספר סימנים שהעידו על פציעות חודרות, ייתכן בשל ירי חצים, כשחלק מהקבורות היו המוניות, מה שמרמז על כך שקהילות שלמות נהרסו בשל האלימות הגואה באותה העת.
"עצמות אדם הן ההוכחה הישירה והפחות מוטה לשימוש באלימות פיזית ולפעולות איבה בעבר. היכולת להבחין בין סוגים שונים של פציעות, להבין את האמצעי שגרם להן ולהבדיל בין פציעה שהתרחשה כחלק מתאונה או בגלל תקיפה בנשק, השתפרה באופן דרסטי בשנים האחרונות", אמרה ד"ר לינדה פיביגר, מבית הספר להיסטוריה, קלאסיקה וארכיאולוגיה באוניברסיטת אדינבורו.
"אחת השאלות שעלו במחקר הייתה מדוע אלימות הפכה נפוצה כל כך בתקופה זו. ההסבר הסביר ביותר לכך עשוי להיות שהבסיס הכלכלי של החברה השתנה, שכן המעבר לחקלאות הביא איתו אי שוויון, כך שמי שפחות הצליח מבחינת הגידולים החקלאיים, נטה לפשוט על שטחים אחרים תוך שימוש באלימות פיזית כאסטרטגיית פעולה חלופית להידברות - הנחה אשר זוכה ליותר ויותר תמיכה מבחינה ארכיאולוגית", הוסיף ד"ר מרטין סמית', מהמחלקה לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בורנמות'.