לא זיוף, אלא פריט היסטורי חשוב: צוות מוזיאון בעיר ורונה שבאיטליה לא ידע במשך זמן רב, מהו סיפורו של החפץ ההיסטורי שנמצא במקום. הם חשדו שמדובר בזיוף, אך כעת התברר כי הוא בן כ-1,000 שנה ובעל חשיבות עליונה. זאת, לאחר שד"ר פדריקה ג'יגנטה, מהפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', חשפה מספר תגליות על אודות המכשיר האסטרונומי העתיק. מחקר על אודות האצטרולוב פורסם בכתב העת Nuncius.
"כשביקרתי במוזיאון וחקרתי מקרוב את האצטרולב, שמתי לב שחרוט עליו כיתוב בערבית ובעברית", אמרה ד"ר ג'יגנטה. "האצטרולב של ורונה עבר שינויים, תוספות ועיבודים רבים במרוצת השנים. לפחות שלושה משתמשים נפרדים הרגישו צורך להוסיף לו תרגומים ותיקונים, שניים השתמשו בעברית ואחד בשפה מערבית. על כן, מדובר בחפץ נדיר להפליא, שמהווה תיעוד לחילופי רעיונות מדעיים בין ערבים מוסלמים, יהודים ונוצרים במשך מאות שנים".
אצטרולב היה כלי שניתן להשתמש בו למאות שימושים. הוא סיפק מודל דו-ממדי נייד של היקום בזמן נתון עבור המשתמש, באמצעותו ניתן לשרטט את מיקום הכוכבים. ד"ר ג'יגנטה, מומחית לאצטרולבים אסלאמיים ובעבר אוצרת של מכשירים מדעיים אסלאמיים, זיהתה את החפץ כאנדלוסי ושייכה אותו לכלים שיוצרו באל-אנדלוס, אזור בחצי האי האיברי שמוכר גם בשמות ספרד המוסלמית או איבריה המוסלמית, שהיה תחת שליטה מוסלמית בין 711 ועד 1492.
לדבריה, ייתכן שהאצטרולב נוצר בטולדו בתקופה שבה הייתה העיר מרכז משגשג של דו-קיום תרבותי בין מוסלמים, יהודים ונוצרים, אם כי התגלו עליו עדויות גם לקווי רוחב אופייניים לצפון אפריקה, מה שמרמז על כך שייתכן ונעשה בו שימוש גם במרוקו או במצרים.
על האצטרולב מופיעות שורות מתוך תפילות מוסלמיות ושמות של חלק מהן. בנוסף, נחרטו עליו גם שני שמות, יונס (השם הערבי מוסלמי של הנביא המקראי יונה) ואסחאק (השם הערבי מוסלמי של יצחק אבינו), פרט שמעיד על כך שהחפץ היה בשלב מסוים בקהילת יהודי ספרד, שאנשיה דיברו ערבית יהודית, שכללה מאפיינים של הערבית המדוברת.
3 צפייה בגלריה
האצטרולב של ורונה מהמאה ה-11, עליו מופיעים כיתובים בערבית וביניהם גם חרוטות אותיות בעברית וספרות בהן משתמשים בשפות מערביות
(צילום: Federica Gigante)
"התוספות והתרגומים לעברית, אשר הופיעו על האצטרולב, מעידים על כך שבשלב מסוים החפץ עזב את ספרד או צפון אפריקה והוחזק בקרב קהילת הפזורה היהודית באיטליה, שם לא דיברו ערבית אלא עברית", הסבירה ד"ר ג'יגנטה. באופן יוצא דופן, באחת התוספות בעברית, שנחקקה מעל הסימון הערבי עבור קו הרוחב 35°, נכתב "34 וחצי" ולא "½ 34", מה שמרמז על כך שמי שחרט זאת לא היה אסטרונום או יוצר אצטרולבים.
כתובות נוספות בעברית הופיעו כתרגומים של השמות הערביים למזלות האסטרולוגיים עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים וטלה. ד"ר ג'יגנטה ציינה כי תרגומים אלו נקשרים לאיש האשכולות היהודי-ספרדי רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (1164-1089) שעבר גם בוורונה בעת נדודיו בארץ המגף, עיר שהייתה לבית עבור אחת מהקהילות הוותיקות והחשובות באיטליה במאה ה-12.
האצטרולב העתיק והייחודי כולל כאמור לא רק כיתוב בעברית, אלא גם מספרים שמעידים על שימוש נוצרי. על כל הצדדים של לוחות האצטרולב מופיעים מספרים, המבארים ומתקנים את ערכי קווי הרוחב. לדעתה של ד"ר ג'יגנטה ייתכן שמי שעשה זאת דיבר לטינית או איטלקית ושהה באותה העת בוורונה.
3 צפייה בגלריה
האצטרולב של ורונה מהמאה ה-11, עם אותיות בערבית ובעברית (משמאל למעלה)
(צילום: Federica Gigante)
במקרה אחד, נחרטו המספרים "40" ו-"42" ליד הכתובת "עבור קו הרוחב של מדינסלי '30 41°". לדבריה של ד"ר ג'יגנטה, מדובר על שתי ספרות שונות ומנוגדות, מה שעשוי להעיד על כך שנעשה ניסיון לתקן ערכים שנראו שגויים באותה העת. אלא שהערך הנכון והמודרני עבור קו הרוחב של העיירה הקטנה מהקהילה האוטונומית קסטיליה ולאון בצפון ספרד, הוא '15 41°, מה שמצביע על כך שהערך בערבית היה מדויק יותר (בדומה לתיקונים סותרים ושגויים שבוצעו לקווי הרוחב של קורדובה וטולדו).
אצטרולב מורכב מלוח עגול, המכויל במעלות (בדומה למד זווית), ומזרוע מסתובבת המחוברת למרכזו. על המעגל חרוטים קווי הקואורדינטות שמייצגים הטלה סטריאוגרפית של הספירה השמיימית, כפי שהם במקום ידוע כלשהו על פני כדור הארץ. מעל מערכת הגריד הזו מסתובבת ה"רטה", שהיא מסגרת עם סימונים שנקודותיה מסמלות כוכבי שבת. לאחר שהמכשיר מכויל לשעה הנוכחית, ניתן לקרוא את מיקום הכוכב מהגריד (או ההפך).
"בשל תופעה שנקראת נקיפת ציר כדור הארץ, לפיה כדור הארץ מסתובב על צירו לא בקו ישר, אלא בצורה 'מתנודדת', כמו סביבון שעומד להפסיק להסתובב, הכוכבים נראים לעין. העמדות מעל לראשינו משתנות ללא הרף, בערך מעלה אחת כל 70 שנה", הסבירה ד"ר ג'יגנטה. על ידי ניתוח מיקומם של הכוכבים על ה"רטה", נראה כי מדובר על מיקום הכוכבים בסוף המאה ה-11. "החפץ הזה הוא אסלאמי, יהודי ואירופי כאחד", סיכמה ד"ר ג'יגנטה.
