משבר האקלים משפיע גם על חיות הבר: העצלן הוא שוכן עצים מובהק, שם הוא מעביר את מרבית חייו. היונק הפרוותי, הפך לימים לחיה הלאומית של קוסטה ריקה, שם הוא מעטר חלק מהשטרות המקומיים, כשאחד מסימני ההיכר שלו הם טפריו הארוכים ותנועתו האיטית, שהקנתה לו את שמו. כעת, עולה תחזית מדאיגה בנוגע לאוכלוסיית העצלנים שמתרכזת במרכז ובדרום אמריקה, זאת לאור ממצאי מחקר שפורסם בכתב העת PeerJ, שבו נחקרה התגובה המטבולית של העצלנים בתגובה לעלייה בטמפרטורות.
מהמחקר עולה תמונה מדאיגה, לפיה מגבלות האנרגיה של בעלי החיים הללו עלולות להפוך את ההישרדות שלהם לבלתי אפשרית עד סוף המאה, במיוחד עבור אוכלוסיות שחיות בבתי גידול שנמצאים בגובה רב. צוות המחקר, שהורכב מחוקרי הקרן לשימור עצלנים, אוניברסיטאות סוונסי ומנצ'סטר, אוניברסיטת המלכה בבלפסט ומקלט העצלנים של קוסטה ריקה, התמקד באופן שבו מין עצלן דו-אצבעי של הופמן (Choloepus hoffmanni), שחי הן באזורי הרמה והשפלה של הונדורס, אקוודור, קוסטה ריקה, פרו, ברזיל ובוליביה, מגיב לטמפרטורות משתנות.
באמצעות קלורימטריה עקיפה, שמודדת את פליטת הפחמן הדו-חמצני ואת צריכת החמצן של העצלנים, קיבלו החוקרים מדד אמין להערכת קצב חילוף החומרים, תוך מדידת טמפרטורת מרכז הגוף שלהם בתנאים המחקים שינויי אקלים צפויים. הממצאים מצביעים על עתיד מעורר דאגה עבור שלומם של העצלנים, במיוחד אלה המתגוררים באזורים המצויים בגובה רב.
"עצלנים מוגבלים מטבעם על ידי חילוף החומרים האיטי שלהם וחוסר היכולת לווסת את טמפרטורת הגוף ביעילות, בניגוד לרוב היונקים. המחקר שלנו מצביע על כך שעצלנים, במיוחד אלה שחיים באזורים המצויים בגובה רב, עלולים שלא להיות מסוגלים לשרוד את העלייה הקיצונית שצפויה בטמפרטורות עד לשנת 2100", אומרת ד"ר רבקה קליף מהמכון לחקר מטבוליזם של עצלנים בקרן לשימור עצלנים, שהובילה את צוות המחקר.
כשמדברים על העצלנים שחיים בגובה הרב, הכוונה היא לעצלנים מאזורי הרמה שחווים עלייה חדה בקצב חילוף החומרים בזמן מנוחה (RMR) עם עליית הטמפרטורות. לעומתם, עצלנים שחיים באזורי השפלה, למרות שהם מותאמים טוב יותר לטמפרטורות גבוהות יותר, חווים דיכאון מטבולי כמנגנון הישרדותי כאשר הטמפרטורות חורגות מאזור הנוחות שלהם.
עד שנת 2100, עם צפי לפיו הטמפרטורות יעלו בשיעור של 2 עד 6 מעלות צלזיוס בבתי הגידול של העצלנים, צפויים אלה שחיים באזורים הגבוהים ביותר להתמודד עם עומס מטבולי חמור. יכולת עיבוד האנרגיה המוגבלת שלהם, בשילוב עם גמישות גאוגרפית מינימלית, עלולה למנוע מהם להסתגל לאקלים המחמם.
קצב העיכול של העצלנים הינו איטי עד פי 24 מאוכלי עשב אחרים בגודל דומה, מה שמהווה אתגר נוסף עבורם. כל עלייה במטבוליזם כתוצאה משינויי אקלים, עלולה שלא להסתדר ביחס לצריכת מזון מוגברת, מה שיקשה על העצלנים לשמור על איזון אנרגתי.
בשל יכולתם המוגבלת של עצלנים המצויים בגובה רב לנדוד לאזורים קרירים יותר ולשמור על גמישות מטבולית, אוכלוסיות אלו עלולות לעמוד בפני הכחדה אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות. למרות שממצאי המחקר מצביעים על כך שעצלני השפלה עשויים להתמודד עם שינויי האקלים על ידי נדידה לאזורים גבוהים יותר, אלה שכבר חיים שם עתידים לסבול ממגבלה גאוגרפית בהקשר זה, מה שבצירוף לדרישה המטבולית המוגברת באקלים חם יותר, עלול להוביל את האוכלוסייה הזו למשבר הישרדותי של ממש.
עצלן נולד בגן חיות בפלורידה
(צילום: רויטרס)
התחזית המדאיגה מדגישה את הצורך במאמצי שימור דחופים כדי להגן על אוכלוסיות העצלנים, במיוחד אלו שחיים בגובה רב, מההשפעות הקטלניות וההרסניות של שינויי האקלים. כעת, עמלים החוקרים לגבש אסטרטגיות הסתגלות ומדיניות שימור שעשויות לסייע, כך הם מקווים, בהפחתת הסיכונים שהעצלנים עלולים להתמודד איתם בעולם שהולך ומתחמם במהירות.
