מה משותף לחומט רפואי, לצב יבשה מצוי ולחרדון צב הדור? שלושתם מיני זוחלים המצויים בסכנת הכחדה בישראל. אם לפני כשני עשורים עוד יכולנו להיתקל בצב יבשה בגינת המשחקים שליד הבית, היום מפגשים כאלו הפכו נדירים הרבה יותר, ולפי דוח המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) שפורסם בחודש מאי האחרון, מצבם של הזוחלים בארץ ממשיך להידרדר. הדו״ח מציג ממצאים עגומים למדי: 58 אחוז משפע הזוחלים בחולות מערב הנגב נמצאים בירידה, וכמוהם גם 48 אחוז מהזוחלים במישורי הלס שבצפון הנגב.
לזוחלים יש יחסי ציבור די גרועים ולא בצדק, שכן מדובר ביצורים מרתקים למדי. כך למשל, לפי מחקר ישראלי נחשים ולטאות, שמחצית מתזונתם צמחונית וממדי גופם גדולים יכולים להגיע לגיל מופלג; אחד הזוחלים הייחודיים שחיים בישראל הוא הזיקית הים-תיכונית שמחליפה 12 דגמי צבע כדי לתקשר עם זיקיות אחרות בסביבתה, ובעולם ישנם מינים שעצמותיהם זוהרות באור אולטרה-סגול.
בכלל, הזוחלים קיימים בעולמנו כבר מיליוני שנים, כשהמוקדמים שבהם תועדו לפני כ-350 מיליון שנה ליתר דיוק. בשלב כלשהו באבולוציה שלהם הם התפצלו לשתי קבוצות, כשאחת הולידה את היונקים והשנייה את הדינוזאורים, את הזוחלים ואת הציפורים.
בישראל יש 88 מיני זוחלים – מגוון מינים עצום ביחס לשטחה של המדינה. בבריטניה, לשם ההשוואה, יש שישה מינים בלבד – וחלק גדול מהם נמצא בסכנה. "המצב מדאיג", אומר פרופ׳ שי מאירי מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "בימים אלו אנחנו עובדים ביחד עם רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים על עדכון הספר האדום של הזוחלים בישראל, ואומנם ההערכות עדיין לא סופיות, אבל כמחצית מהמינים בארץ מוערכים בסכנת הכחדה".
לדברי פרופ' מאירי, המינים העיקריים שבבעיה הם מיני החולות כמו ישימונית תמנע - שממית שתפוצתה בחולות סמר שבערבה, ומיני החרמון דוגמת הנחשים צפע החרמון ושלוון קולר. "כמוהם נמצאים בסכנה חמורה המין שנונית באר-שבע שהיא לטאה החיה במישורי הלס, ולטאה בשם מדברית פסים שהיא המין המוזנח ביותר מבחינת מחקר ושימור", הוא אומר.
מטריפה ועד משבר האקלים: הסכנות שאורבות לזוחלים
הדוח של המארג מציג סכנות שונות לזוחלי הארץ שכוללות בין היתר טריפה על ידי מינים פולשים ומינים מתפרצים (מינים שמרחיבים את תפוצתם כתוצאה מנוכחות אנושית) כמו אנפית הבקר, עורב אפור וחתולים משוטטים. סיבות אחרות לירידה בתפוצת הזוחלים קשורות בקיטוע בתי גידול, בדריסה בכבישים, בשריפות ובשינויי האקלים שגורמים לצמצום מקורות המזון.
עוד סיבה למצבם העגום של מיני זוחלים רבים היא פגיעה בבית הגידול שלהם. ״על חצי מהנגב עומדים להקים שדות סולאריים. אומנם מדובר באנרגיה נקייה, אבל היא תופסת המון שטח שהוא בית גידול חשוב לזוחלים״, אומר פרופ' מאירי. לדבריו, באופן אירוני הקמת החוות הסולאריות במדבר תוביל למדבור במובן שהאזור יהפוך לשומם מזוחלים.
גם הרחבתם של שטחי חקלאות ברמת הגולן, בערבה ובחולות מערב הנגב, הקמת אזורי אימון של צה״ל ונטיעות וייעור בצפון הנגב גורמים לדחיקתם של זוחלים ולצמצום בית הגידול שלהם. "החרמון נמצא תחת בעיות פיתוח כמו תיירות סקי, וישנן גם סכנת שריפות, אימונים של הצבא וההתחממות הגלובלית", אומר פרופ' מאירי. "כשנהיה חם יותר בעלי חיים יכולים לנדוד צפונה לאזור קריר יותר, אבל למינים כמו שלוון קולר ולטאה חרמונית שתקועים על ראש הר כמו החרמון ולא יודעים לעבור להר סמוך פשוט אין לאן לברוח".
הלטאה שעלולה להיעלם מהעולם
נקודת האור היחידה בדוח בנוגע לזוחלים היא עלייה בכמות הקינים של צבי הים הירוק והחום שמטילים את ביציהם בחופינו, וזאת הודות למאמצי השימור של המרכז הארצי להצלת צבי ים, שפועל תחת רשות הטבע והגנים. "בישראל מאמצי השימור מתמקדים רק במיני דגל - מינים שקל לייצר עבורם מודעות ציבורית ושהם לרוב גם מינים גדולים כמו הנשר והיחמור", אומר מאירי. "צבי ים גם נחשבים למין דגל, ומבין הזוחלים מדובר במין היחיד שמקבל תשומת לב בעוד שממינים אחרים שזקוקים להגנה מתעלמים לחלוטין".
(צילום: זיו נדר, רשות הטבע והגנים)
כדוגמה נותן מאירי את שנונית באר-שבע שהיא אנדמית לארצנו – כלומר שאינה נפוצה באף אזור אחר בעולם, והיא נמצאת בסכנת הכחדה חמורה. "צבי ים ירוקים וחומים למשל נמצאים בעוד אזורים בעולם, אך שנונית באר-שבע נמצאת רק במישורי הלס בצפון הנגב", הוא אומר. אם המין הזה ייכחד בישראל, אי אפשר יהיה לנסות לשקם את האוכלוסייה על ידי הבאת פרטים ממקומות אחרים בעולם כפי שנעשה במקרים אחרים, למשל כשהביאו נשרים מספרד לחיזוק האוכלוסייה המקומית – כי היא קיימת רק אצלנו. לדבריו, היעלמותה של השנונית קשורה בפיתוח מישורי הלס, כמו בניית פארקים, הקמת עיר הבה״דים והתרחבות של יישובים; ועד שהם לא יהיו אזורים מוגנים התפוצה של המין הזה תמשיך להצטמצם עד כדי הכחדה.
כדי להגן על המינים צריך לחשוב עליהם
"חולות הנגב המערבי ומישורי הלס בצפון הנגב הם בתי גידול שזוכים להגנה הכי גרועה בישראל מבחינת הייצוג שלהם בשמורות״, אומר מאירי. לדבריו, אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא להפוך עוד שטחים בישראל לשמורות טבע. ״שמורת טבע מאפשרת למשל הגנה על מיני מטריה - מינים שיש להם דרישות שטח נרחבות לבית הגידול. אם רוצים להגן על היחמור צריך להגן על שטח גדול של חורש טבעי וכך גם מינים נוספים שחיים שם מקבלים הגנה״, הוא מסביר. אבל גם זה, לדבריו, אינו פתרון מושלם. ״החרמון, למשל, הוכרז כשמורת טבע, ולמרות שלצבא אכפת מחיות הבר, קודם כול מדובר בשטח אימונים של צה״ל".
מלבד הקמתן של שמורות טבע נוספות, מאירי אומר שצריך לעשות מאמצים להגנה ברמת המין. "במקרה של שנונית באר-שבע ושנונית חרמון אולי אפשר להקים גרעין רבייה. צריך לחקור אם זה פתרון מתאים למינים האלה ולתקצב תוכנית כזו בהתאם״. כאמור, הדבר החשוב שאנחנו לא עושים הוא בכלל לחשוב על המינים האלו. ״זוחלים ושטחי המחייה שלהם צריכים לקבל תיעדוף כלשהו - ולא להתמקד בהגנה רק על מיני דגל - בייחוד כי יש מיני זוחלים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה ואם לא נדאג לשמור עליהם הם ייעלמו״, הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
