כך הפך נחל באר שבע לאתר פסולת פיראטי: שנים שנחל באר שבע משמש לאתר לשפיכת פסולת, החל מפסולת בניין ועד פסולת ביתית ופגרים של בעלי חיים. חלקים גדולים מהנחל זוהמו, בעיקר במקומות שאליהם ניתן להגיע עם משאית ולהיפטר מפסולת, ללא צורך לשלם עבור ההטמנה.
פסולת וזיהום רב בנחל באר שבע
(צילום: אילנה קוריאל)
השפכים של חברון הם חלק מהתורמים המשמעותיים ביותר לזיהום נחל באר שבע. בשנים האחרונות הצטרף מפגע נוסף והנחל משמש גם כאתר שבו מושלכת פסולת רבה. מדוע? כי קשה מאוד לתפוס את משליכי הפסולת, שצריכים כמה דקות בלבד כדי לרוקן משאית.
אבל זה לא חייב להיות כך. בשני קטעים של הנחל - אין פסולת בכלל. מדובר בקטע הנחל העובר בבסיס חיל האוויר נבטים וסמוך לעיר באר שבע, שם הנחל שוקם בפרויקט שבו הייתה שותפה גם קק"ל.
המצב שונה לחלוטין באזורים שבהם הנחל עובר ליד יישובים בדואים בנגב. לצד תוואי הנחל אפשר להבחין בפסולת בניין, אשפה ביתית וגם פגרים של בעלי חיים. למשל, סמוך ליישוב אל זרנוק, הנמצא כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לבירת הנגב, פועל אתר פסולת פיראטי ענקי. אתר הפסולת מקיף את היישוב, והוא נראה כמו אתר לסרט פוסט אפוקליפטי. הר של זבל ופגרים ועצמות בעלי חיים נמצאים השטח.
"תופעת השלכת הפסולת הבלתי חוקית ברחבי הנגב בכלל ולאורך נחל באר שבע בפרט היא משמעותית, כולל בפזורת אל זרנוק על ריכוזי ההתיישבות השונים שלה", אומרים במשרד להגנת הסביבה. "במקום יש השלכת מסיבית יותר כחלק מפעילות עבריינית, בעיקר בשטחים ללא שייכות מוניציפלית. בפזורת אל זרנוק קיימים מספר אתרי הטמנה של פסולת בניין, שאינם חוקיים. מקורה של הפסולת הוא בריכוז גדול של קבלני תשתיות הגרים ביישוב, המגיעים עם פסולת בניין שאמורה להיטמן באתרים מורשים במסגרת עבודתם, ועל מנת ולחסוך בהוצאות, מטמינים את הפסולת באתרים שאינם חוקיים בשטח היישוב. השלכת הפסולת והטמנתה ביישוב מחמירה את הבעיה של השתלטות גורמים אלו על הקרקע שבבעלות המדינה ופרטית ויוצרת רווח כלכלי עצום לאותם עברייני סביבה".
שריפת פסולת ליד נחל באר שבע
(צילום: רגבים)
אם כן, במשרד להגנת הסביבה מודעים היטב לבעיה הסביתית ולתופעת השלכת הפסולת בניגוד לחוק. הבעיה היא שהאכיפה לוקה בחסר. לכולם ברור שנעשה מעט מדי.
גם תושבי המקום רוצים לחיות במקום נקי בהרבה. ילדי היישוב הולכים ברגל לבית הספר בדרכים שסלולות בפסולת. מוראד אבו קווידר, תושב אל זרנוק, סיפר: "בכל פעם אנחנו מתלוננים ופונים למשרד להגנת הסביבה, למשטרה הירוקה ולכל החבר'ה. איך חיים ככה? חיים. זה מטריד את כל מי שרואה את זה. וזה אמור להטריד את כל העולם".
אבו קווידר קרא לרשויות לפעול כדי לעצור את התופעה: "הרגו את הוואדיות, את ערוצי הנחל, סתמו הכול עם פסולת בניין ופסולת רעילה. חלק מהפסולת היא ממפעלים קרובים. התופעה הולכת וגדלה ואיש לא פועל כדי למגר אותה. ובנוסף, יש את כל הפסולת של התושבים שנזרקת לוואדי כי אין איש שיפנה את הפסולת. יש קבלנים שפשוט משליכים שם את הפסולת ומזהמים את הסביבה, תוך העלמת עין של הרשויות. אני צועק! וככל שאני צועק הבעיה רק גדלה".
פינוי פסולת הוא שירות הנמצא באחריות רשות מקומית. אל זרנוק, כמו יישובים רבים אחרים, אינו יישוב מוכר ולכן הוא לא מקבל שירותי פינוי פסולת. המועצה האיזורית נווה מדבר נותנת לתושבי המקום שירותי רווחה וחינוך, אך כאמור איש לא מפנה את הפסולת הביתית. ראש המועצה, איברהים אלהוואשלה, אמר כי "תופעת השלכת הפסולת הלא חוקית מדאיגה אותנו מאוד, ואני רואה את בכל מקום. אסור לעבור על זה לסדר היום. זו בעיה ארצית שצריך לפתור ולתקצב. המשרד להגנת הסביבה צריך לטפל בנושא. אנחנו כרשות לא מתוקצבים כדי לבצע שירותי ניקיון במקום".
אבל הפסולת נשפכת במקומות נוספים לאורך כל תוואי הנחל, שממשיך ועוטף את היישוב הבדואי תל שבע. "כילד הייתי הולך באזור והכול היה ירוק", אומר בצער ראש המועצה, עומר אבו רקייק. "אפשר היה לטייל שם, היה נקי וטבעי. היום יש שם גם חומרים מסוכנים. זו מכה לתל שבע ולכל הסביבה". בשנותיו כראש מועצה, הוא סיפר, ניסה לפעול נגד התופעה. "פעם אחת קנסנו משליך פסולת. אבל הם פועלים בשעות מאוחרות ויש לנו מגבלה של פקחים. זו אחת הבעיות הכי גדולות שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתה".
רבות דובר על המשילות בדרום, ונדמה כי הסביבה המזוהמת היא התמונה המייצגת של המצב. "המקרה של נחל באר שבע מלמד על המציאות העגומה בנגב כולו," אומר עמנואל לזר, רכז דרום ברגבים. "בתוך תחום בסיס נבטים אנו רואים כיצד הנגב היה יכול להיראות – פורח, שמור ונקי, ומחוץ לתחומי הבסיס אנו רואים כיצד נראה הנגב כשהוא מופקר ומוזנח. כשאין חוק ואין אכיפה על הבנייה הבלתי חוקית העצומה בפזורה, אנו מקבלים שטח הפקר שמצמיח תרבות עבריינית שמתבטאת בפריצות, פרוטקשן, נהיגה פרועה והחזקת נשק לא חוקי, כמו גם בזיהום סביבה על כל צורותיו, פסולת בניין ופסולת ביתית, שעפה עם הרוח, מחלחלת לאדמה ונשטפת בנחלים ופוגעת באופן אנוש בסביבה. המדינה חייבת ויכולה לפעול בשני הערוצים - אכיפה והחזקת השטח: הקצאת משאבים לאכיפה סביבתית משמעותית יחד עם הכרזה על נחל באר שבע כשמורת טבע, בדיוק כמו נחל הירקון שעובר בלב ערי המרכז ונחל הבשור שעובר בשטחי אש ובין ישובי הנגב השמורים באופן יפהפה".
כאמור, חלק מהפסולת המושלכת היא פסולת בנייה. רק לאחרונה אושר בוועדת שרים לחקיקה חוק לטיפול בפסולת בנייה, אך בהיעדר פקחים ואכיפה ספק אם חקיקה תעזור. במשרד להגנת הסביבה מסרו בתגובה: "המשרד הציב כיעד מרכזי את הטיפול בתופעת השלכת הפסולת ושריפתה בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי, ואף תגבר את הפיקוח והאכיפה. המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף גורמי אכיפה שונים, הצליחה למפות את אתרי ההטמנה שאינם מורשים, וביצעה מספר פעולות אכיפה כולל פתיחת תיקי חקירה פליליים על חברות הפועלות ביישוב. האכיפה במקום מאתגרת ואינה שגרתית, מעצם הפעלת אתרי ההטמנה על ידי האוכלוסייה המקומית".
