היום (ד') חל יום בתי הגידול המימיים (הלחים) העולמי. לרגל היום, שחל בתאריך הסמלי 2/2/22 הכינה החברה להגנת הטבע מסמך, שבו 22 אתרים ייחודיים, העומדים בפני לחצי פיתוח, או פגיעה, מתמשכים. מדובר בין היתר בבית גידול לח – בריכת חורף, ביצה, מעיין, מליחה או נחל. את המסמך כתבו שלושה מחברי צוות הנחלים של החברה להגנת הטבע – ד"ר עידן ברנע, אסף זנזורי ודנה אלשטיין.
משנת 1997 ב-2 בפברואר מצוין the world wetland day, לציון אמנת רמסר (1971) לשמירה על מערכות אקולוגיות מימיות, אולם רק לאחרונה אימץ האו"ם את היום הזה, כיום בינלאומי. בתי גידול לחים מוגדרים כשטחים שבהם הקרקע מוצפת במים רדודים (עד 6 מטר) באופן קבוע, או רק בחלק מהשנה. המים יכולים להיות מים עומדים או זורמים ומלוחים, או מתוקים. הצורך בהגדרה ובשימור, נבע מכך שבתי גידול אלו הם מהמערכות האקולוגיות המאוימות בעולם, תחת לחץ הפיתוח האנושי הבלתי פוסק, כאשר מעל 90% מבתי הגידול הלחים בעולם פשוט נעלמו.
בחברה להגנת הטבע מסבירים: "בשנת 1993, הצטרפה ישראל וחתמה על אמנת רמסר ובה התחייבה לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל עופות מים בפרט. כדי לקבל מושג על הפגיעה המתמשכת בבתי גידול אלה, ניתן לבחון את השינוי בשטח הביצות בישראל, אשר רק בראשית המאה ה-20, עמד על כ-250 אלף דונם, ואילו כיום נותרו בתחומי שמורות הטבע, רק כ-8,000 דונם.
"לשם השוואה, בעוד שבעולם, אבדו כ-50% משטחי הביצות במאה האחרונה, הרי שבמישור החוף של ישראל, אבדו למעלה מ-90% מהן. מתוך מגוון בתי הגידול המימיים, בשנים האחרונות מקדמים את אימוץ הגישה לשיפור ושיקום הנחלים בישראל, בראיה אגנית, כזו המסתכלת על כל מרחב ההזנה של הנחל. בראייה המרחבית, מתבססת ההבנה שאלו המסדרונות ה'טבעיים' הפתוחים שנותרו במדינה בה הפיתוח והצפיפות מואצים. בכלל, ניכר כי בתי גידול מימיים, מהווים את הריאות הפתוחות הבודדת שנותרו במרחב המתפתח בישראל, כך שטחי אחו וביצות שנותרו, מלחות ובמיוחד בריכות חורף, משכו את תשומת לב הציבור בשנים האחרונות, שהחל להיאבק עליהם".
בריכות חורף, הם בתי גידול ייחודיים, בהם מתקיים משטר הצפה וייבוש ומינים רבים של בעלי חיים, שהסתגלו לחילוף עונתי זה. בעבר, בריכות החורף אפיינו את הנוף הארץ ישראלי והוערך שהתקיימו בחבל הים תיכוני של ישראל, לא פחות מכ-1,500 בריכות חורף. אולם מרביתם, כ-95% מבריכות החורף, חוסלו ונעלמו מנוף הארץ והבריכות הבודדות שנותרו, מאוימות תחת לחץ פיתוח, פסולת ותשטיפים חקלאיים.
"הבעיה העיקרית בשמירה על בריכות החורף, היא שבמרבית חודשי השנה, הן יבשות ולכן קשה להבחין בהן והן הופכות פגיעות יותר", אומרים בחברה להגנת הטבע. "שימורן מחייב הגדרה של מקומן כאתר טבע מוגן ורצוי גם הגדרה של רצועות חייץ במרחב ההזנה שלהן, שימנע פגיעה באיכות המים. אגב, אחת הבעיות היא, כאשר שלולית חורף מקבלת הזנת מים כל השנה, עקב תשטיפים או נגר לא טבעי, או חוסר הבנה, ובעצם נפגע הגלגול הטבעי של החי בהן. שלוליות החורף, פרצו לתודעה הציבורית, בעיקר באזור מישור החוף המרכזי, בשל לחצי הפיתוח האינטנסיבי, שאיימו לקחת את הטבע העירוני הצמוד לבית. אולם גם שלוליות חורף באזור הגליל, אזור כפרי ופתוח, נתונות תחת פגיעה, מאחר והן נסתרות ולא מוכרות, הן אינן מוכרזות כשמורה, ועקב חוסר מודעות לחשיבותן, הן נפגעות מפסולת גושית, או מתשטיפים, מאזורים חקלאיים סמוכים".
1. ביצת פולג
ביצת פולג הייתה השנייה בגדלה בישראל, אחרי ביצת החולה וכיום הינה שריד אחרון לנוף ביצה שהשתרע בעבר באגן נחל פולג. משטח היסטורי של אלפי דונמים, נותרו כיום כ-310 דונם בלבד. במרחב הביצה השתמר גם בית גידול של קרקעות כבדות, שגם הוא כמעט ונעלם מנוף ארצנו תחת מכבשי הפיתוח.
כיום קיימת תוכנית לחצות את מרחב הביצה עם כביש חדש, ממזרח למסילה, שייסלל על גבי סוללה שתוקם על שטח הביצה. תוכנית זו מהווה איום ממשי על עצם קיומה של ביצת פולג. ההשפעה של הכביש, אינה רק בשטח שייגרע מהביצה גם לטובת התשתיות הנלוות לכביש, אלא תוספת להשפעות סביבתיות חמורות כמו זיהום רעש ואור, תשטיפים מזהמים, חדירת מינים פולשים וסכנות דריסה.
2. אחו בית חנן
ממוקם בבקעת עיינות, מדרום מזרח לשמורת אירוס הארגמן וממערב למושב בית חנן. בתוך מרחב חקלאי בעיבוד אינטנסיבי של גידולי שדה ומטעים.
שטח האחו כ-21 דונם ומתקיימים בו עושר של מיני חסרי חוליות כמו סרטן ייחודי - שטרגל גדול ומספר מיני דו חיים כמו קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים.
בית הגידול הנדיר נמצא תחת הרס פיזי מתמשך משטחי החקלאות הסמוכים אם בפעולות עירום קרקע, סחף ותשטיפים המכילים ריכוז רב של נוטריינטים וחומרי ריסוס והדברה פוגעים באיכות המים.
3. בריכת נווה גן
הבריכה משתרעת על פני שטח מצומצם של כ-2 דונמים, בתחום פיתוח של שכונת נווה גן צפון ברמת השרון וכחלק אינטגרלי מפארק עתידי. בעבר הייתה חלק משטח של כ-150 דונם , שכלל בריכת חורף ושטחי הצפה עונתיים/אחו לח סביבן שהוסב לצרכי בינוי ופיתוח. אזור זה מתחבר למערך נרחב יותר של בריכות חורף ושטחי הצפה בקו התפר שבין תל אביב ורמת השרון, בשטחי הכפר הירוק מצפון לנווה גן וכן ממערב לאיילון בדרום גלילות. במרחב זה התקיימו בעבר שלושה מיני דו - חיים בסכנת הכחדה: טריטון הפסים, קרפדה ירוקה ואילנית, שלושה מיני זוחלים: נחש - מים משובץ, נחשיל מצוי וחרדון מצוי, ועוד מיני צומח מים כגון נענת הכדורים ודמסון כוכבני.
בריכת חורף דרומית ליד שכונת נווה גן ברמת השרון
(צילום: נעה פישר )
בימים אלו נערך תכנון של הפארק בשטחי התוכנית ובו שיחזור של השטחים המוצפים ויצירת גופי מים חדשים כפיצוי על שטחים שנעלמו. שטחי ההצפה הטבעיים נמצאים תחת כרסום פיתוח מתמשך (תב"ע רש/1010) ועוד תכניות פיתוח ובינוי עתידיות על שטחי דרום גלילות.
4. בריכת דורה
הבריכה המשתרעת על פני כ-120-80 דונם (תלוי בכמות הגשמים), ממוקמת בשכונת דורה בדרום נתניה, בין שכונת גבעת האירוסים בדרום לשכונת אזורים בצפון, בלב פארק אגם החורף (כ-300 דונם). היא מהגדולות והבולטות בבריכות החורף, מבין בריכות החורף האחרונות ששרדו באזור נתניה והגדולות ששרדו באבוס המערבי בשרון. הבריכה מוקפת בעצי אקליפטוס ונקווית במרכז עמק רדוד שלאורך ציר האבוס המערבי. מקור המים העיקרי הם מי נגר משכונת אזורים. מתקיימת כחלק אינטגרלי מפארק עירוני שהקימה עיריית נתניה.
במי הבריכה חיים יצורים שונים, וביניהם סרטנים ירודים ודו-חיים, כדוגמת קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים . בחורף ובאביב שוהים בבריכה גם עופות מים.
אגן ההיקוות של הבריכה נתון ללחצי פיתוח אינטנסיבי של תכניות בינוי. איכות המים נפגעת בעקבות הפיתוח העירוני בשולי הבריכה, נגר המוזרם דרך נקז יוצר זיהום כרוני ברמות משתנות והתדרדרות מתמשכת במערכת האקולוגית כתוצאה משינויי בתקופה הרטובה (הידרופריודה) בבריכה.
5. בריכת החורף גבעות רחובות /ישרש
בריכת חורף ותיקה הממוקמת בלבו של שטח חקלאי, דרומית למושב ישרש ובמרחק קצר משכונותיה של רחובות. במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל נקרא אזור הבריכה בשם ג'ורת אר-רמלה. הבריכה שוכנת בבקעה סגורה ללא ניקוז האוספת לתוכה מי נגר בתקופת החורף ומקיימת בריכה עונתית גדולה בגודל של כ- 150 דונם.
זוהי אחת מבריכות החורף הוותיקות והחשובות ביותר במישור החוף המהווה אתר רבייה של אחת האוכלוסיות הבודדות של החפרית המצויה ומאכלסת מספר רב של מיני סרטנים ייחודיים האופייניים לבית גדול זה בלבד בניהם תריסן הקשקש.
כיום קיימת תב"ע מאושרת על שטח הבריכה ועל אגן הניקוז שלה המהווה איום על קיומה. בנוסף, כתוצאה מפעילות חקלאית, סוללות עפר וגדודיות, מרבית הנגר העילי המזין את הבריכה נחסם ומוסט.
6. בריכת יער חדרה
בריכת היער ממוקמת בתחום יער חדרה כחלק מפארק השרון ובסמוך לכביש 4. היא משתרעת כיום על פני כ-650 דונם. הבריכה מהווה שריד לביצות חדרה שהיוו בית גידול חשוב לחי ולצומח. ניתן למצוא בה מיני צומח מים כדוגמת אגמון ימי וכדורן ענף, באביב ובתחילת הקיץ פורחת נוריות מים ובוציץ סוככני - צמח מים נדיר בעל פריחה לבנה מרשימה.
בריכת היער היא למעשה שמורת טבע מאושרת, אבל לא מוכרזת ועל כן יש קושי בביצוע אכיפה במקום. פרות נכנסות למים מזהמות אותם וכניסה לא מבוקרת של מטיילים פוגעים בבית הגידול. בנוסף, התוואי המתוכנן של כביש 9 מאיים לפגוע ישירות בשטחי הבריכה או בשטחי ההזנה שלה.
7. בקעת בית נטופה
השריד היחיד בישראל לנוף ולבית גידול של עמק בעל אגן ניקוז פנימי אשר מוצף אחת למספר שנים כפי שהתקיימו בעבר בעמק יזרעאל, בעמק החולה, בעמק סאנור ובמישור החוף. עם השנים נוקזו ויובשו אזורים אלו ובקעת בית נטופה נותרה כיום העמק המוצף היחידי בישראל הבקעה מאופיינת בחקלאות מסורתית של חלקות קטנות בהם מתבצע חריש רדוד ולאחר הצפה חורפית.
השטח המוצף משתרע על פני כ-13 אלף דונם בהתאם למשטר הגשמים והההצפה. אזור זה מאופיין בקרקע ייחודית אשר נוצרה כתוצאה מהצפות אשר התרחשו במשך מאות אלפי שנים לפני התפתחות החקלאות באזור. בעת הצפה נוצר בית הגידול הוא בדומה לבריכת חורף וכולל מגוון רחב של חסרי חוליות מימיים כגון תריסן הקרקע ושטרגל גדול ןמספר דו-חיים אשר בסכנת הכחדה. בנוסף מייחד את העמק ריכוז גדול של מיני צומח נדירים ובסכנת הכחדה, חובבי קרקעות עמוקות ולחות, כגון אירוס הביצות, לששית מקומטת, שלמון סורי ועוד בזכות החקלאות המסורתית השתמרו מספר זני ירקות ייחודיים אשר מותאמים לאופי רווי המים של הבקעה.
בשנות ה-90 היו ניסיונות לייבש ולנקז את הבקעה במטרה לאפשר פעילות חקלאית אינטנסיבית אולם התנגדות באותה עת של רשות הטבע והגנים עצר את התוכנית. מהתוכנית המקורית נשארה צומח ובעלי חיים מימיים. בשנים האחרונות נחפרו מספר בריכות קטנות בשולי השטחים החקלאיים אשר מנקזים את המים, תומכים במאפיינים של בריכת חורף והקרקע מהחפירה משמשת להגבהת השטח החקלאי לצמצום תקופת ההצפה. יוזמות אלו נועדו לשמר את הממשק העדין שבין החקלאות המסורתית למשטר ההצפה על מנת לשמר את המאפיינים הייחודיים של הבקעה.
8. בריכת המרזבה באשקלון
בריכת חורף ותיקה מבין הגדולות במישור החוף, הנמצאת בפאתי השכונות הדרומיות של אשקלון בסמוך לשכונת אגמים ושמשון. השטח המוצף של הבריכה הוא כ-100 דונם והיא גובלת ממערב ומדרום בדיונות חול, ממזרח בשדות חקלאיים ובכביש עירוני ומצפון בשטח עירוני בתהליכי בניה והרחבה. בבריכה היו עשרות מיני בע"ח וצומח מים כמו בצעוני מצוי, אגמון ימי ודמסון כוכבני.
לחצי הפיתוח מסביב לבריכת החורף, כמו התוכנית להקמת פארק אקו-ספורט אשקלון, מכרסמים בשטחה הטבעי ומאיימים על המשך קיום הבריכה. כך כבר הבינוי הקיים כיום הפר את משטר הזרימה של הנגר ופגע בכמויות המים לבריכה אשר גורמים לתהליך התייבשות מוגבר.
9. בריכת הלוחמים
בריכת חורף הממוקמת בצמוד למשרד הרישוי הישן בחולון ובעצם מתקיימים בשטח של כ-30 דונם קומפלקס של בריכות חורף על בסיס מחפורות ושקעים שהיוו בעבר שלולית אחת גדולה. לצד הבריכות שטחי בור וחורשת אקליפטוסים המהווים שריד אחרון לנופי הביצה באזור תל אביב וגוש דן.
ניתן למצוא בהן מגוון מיני צומח מים נדירים וייחודים כמו עטינית מגובבת, דמסון כוכבני, כף צפרדע אזמלנית ונורית המים. בנוסף מסביב לבריכות יש נביטה של אלוני תבור, עדות ליער האלונים הקדום. בבריכה מתקיימים ארבעה מיני דו חיים בסיכון: חפרית מצויה, טריטון פסים, אילנית מצויה וקרפדה ירוקה. בריכת הלוחמים יוצאת דופן והיא דוגמה לתהליך שיקום משמעותי ומרשים אשר בוצע רק לאחרונה. אולם עדיין נדרשות פעולות כמו הוצאת האקליפטוסים מסביב לבריכה והסרת מגרש האספלט הסמוך שבתחום השיפוט של עיריית חולון. למרות פעולות השיקום המשמעותיות לחץ הפיתוח לא פסק ובאזור עתיד לקום מתחם תחבורה גדול והשאלה איזה תכנון יכול למנוע פגיעה נוספת בבית הגידול.
10. בריכת ביצת רובין מזרחית - ביצת שורק
ביצת רובין המזרחית (ביצת שורק) משתרעת כיום על פני כ-95 דונם, אך בעבר השתרעה על פני המישור כולו. הביצה נוצרה כתוצאה מרכסי כורכר וחולות נודדים אשר האטו את עוצמת זרם המים בנחל שורק וגרמו להשקעת סחף ולהיווצרות הביצה. הביצה גובלת בתוואי מסילת רכבת וכבישים, בתעלה וממערב היא נטמעת בתוך חורשת האקליפטוסים הנטועה בגדתו הימנית של נחל שורק.
בעשור האחרון בוצעה בה פעולות שיקום משמעותיות לייצוב משטר מים מתאים ולהשבת צומח המים הייחודי. במרחב הביצה מיני צומח נדירים כדוגמת ורד צידוני, צמח שנחשב לנכחד מדרום לירקון, וזן ענק של דו-מוץ חום ייחודי לביצה עקב שונות מורפולוגית גבוהה במין זה.
הביצה נתונה להשלכות השימושים החקלאיים בסביבתה משטח גדולי שדה וממרעה.
11. בריכת עיינות
הבריכה משתרעת על פני כ- 2.5 דונם, נמצאת בבקעת עיינות, כ-350 צפונית-מערבית לצומת רחובות מערב. היא ניזונה מנגר הזורם לאורך השיפוע של רכס כורכר מתון ממזרח לבריכה מזין אותה.
בבריכה נמצא עושר בינוני של מיני חסרי חוליות וביניהם שלושה מיני סרטנים ירודים, מין אחד של ימשוש ושלושה מינים של חיפושיות מים. מבין מיני דו-חיים, נמצאו בבריכה הטלות של אילנית מצויה ופרטים בוגרים של צפרדע נחלים.
הבריכה נתונה לפגיעה מזליגת תשטיפים משטחים חקלאים ודרך שתוחמת את הבריכה ומהווה מחסום פיזי. בנוסף, הצומת הסמוכה 42/411 עתידה להפוך למחלף על חשבון שטח הבריכה ועלולה לגרום לשינוי משמעותי במשטר הנגר והתבססות של שיטה מכחילה, שהיא מין פולש אגרסיבי וקשה הדברה.
12. בריכת אחו עיינות (פקאנים)
בריכת חורף בשטח של כ-8 דונם הממוקמת בבקעת עיינות בשטחים החקלאים ממערב לכפר הנוער עיינות וחלק משמעותי משטח הבריכה מצוי בין עצי מטע פקאנים. עיקר הנגר מגיע לבריכה מאפיק שמנקז אליה את המים ומפשט ההצפה של ואדי חנין נחל נס ציונה.
הבריכה מאופיינת בגוף מים מכוסה באופן חלקי בצומח עשבוני, בשלטון זנב שועל ארוך אליו מתלווים פרטים מעטים של בצעוני מצוי.
אגן הניקוז של הבריכה נפגע מבינוי ביישוב עינות, תשטיפים וסחף מהשדות והמטעים זורמים אל הבריכה ומאידך דרך כורכר גורמת לניתוק מפשט ההצפה של נחל נס ציונה ופגיעה במקור המים החיוני לבריכה.
13. בריכת הוורד הצידוני
הבריכה בשטח של כ-2.4 דונם נמצאת בשקע מאורך בחלקו המערבי של שדה חקלאי בבקעת עיינות ממערב ליישוב וניזונה מנגר שמגיע בעיקר מהשטח החקלאי מדרום-מזרח. הבריכה נקראת על שם הצמח ורד צידוני שגדל בשולי הבריכה, צמח נדיר באזור בעל זיקה לבתי גידול לחים. בבריכה מתקיים עושר גבוה של חסרי חוליות וכלל חמישה מיני סרטנים ירודים, חילזון אחד ושבעה מינים של חרקי מים של שפיראים, פשפשאים, זבובאים וחיפושיות. בבריכהn נמצאו גם ראשנים של אילנית מצויה ופרטים בוגרים של צפרדע נחלים. לעומת אלפי פרטים של מינים סבילים לריכוזי חמצן נמוכים המצביעים על תנאים לא מיטביים של איכות מים.
חשיפה לסחף ותשטיפים מאגן הניקוז החקלאי של הבריכה וגלישת מי קולחים מהמאגר הסמוך גורמים לפגיעה באיכות מי הבריכה ומסכנת את בית הגידול.
14. בריכת סמר
בריכת החורף היא שמורת טבע מוכרזת המשתרעת על פני כ-10 דונם ונקווית בשקע שבין מסילת הרכבת במער, לגבול יער חדרה במזרח. הבריכה נמצאת בגבול חולות וקרקעות כבדות, קרקעיתה יחסית חולית ומלוחה בהשוואה לרוב בריכות החורף בארץ.
מתקיים בה עושר מינים גבוה של בע"ח וצומח והיא ייחודית בזכות הנוף של צמחי הסמר החד המותאם למליחות גבוה אשר הקנו לה את שמה. ניתן למצוא בה, בין היתר, קנה מצוי, בן-חילף הביצות, נורית המים ובשנת 2020 התגלתה במקום, לראשונה בישראל, אוכלוסייה של המין סמר ננסי. זהו אחד ממפלטיו האחרונים של הדו-חי חפרית מצויה במישור החוף.
משטר ההזנה של הבריכה נפגע עקב פגיעה במרחב הסובב את הבריכה. זו דוגמה לשימור גבוה אך גם לצורך ברצועות חיץ מסביב למערכות האקולוגיות המימיות.
15. בריכת הדר המושבות
בריכת חורף הדר המושבות ממוקמת צפונית לשכונת אם המושבות בעיר פתח תיקווה, בין מסילת הברזל לדרך זבולון המר. זו בריכה רדודה בלב שדה עם שטח הצפה נרחב של כ-45 דונם אשר מקיים עושר גבוה של בעלי חיים וצומח אופייני לברכות חורף. מבין מיני בעלי חיים מתקיימים בבריכה מיני דו-חיים, בניהם קרפדה ירוקה וטריטון הפסים הנדיר, ובין מיני צומח המים מתקיימת אוכלוסייה צפופה של סמר מרציאני, כף צפרדע אזמלנית ודמסון כוכבני.
לצד קידום תוכנית לשיקום פיתוח ושימור בריכת החורף ושטחי ההצפה בסביבתה ישנם איומים מתמשכים של שפיכת פסולת בנין ועודפי עפר הפוגעים בשטח המוצף, והוספת אדמה לעיבוד השטחים החקלאיים הפוגעים בניקוז הטבעי המזין את הבריכה.
16. בריכת רופין
בריכת חורף חפורה הממוקמת על קרקע חמרה בשטח התחנה לחקר הסחף, דרום-מזרחית למרכז האקדמי רופין. הבריכה נוצרה באופן מלאכותי בשנות ה-50' של המאה שעברה כתוצאה מסכר שהקים משרד החקלאות.
לצד הבריכה נטועים עצי אקליפטוס ובריכה גדלים צמחי אגמון ימי ובצעוני מצוי, והיא מושכת עופות מים בחורף. בשנות ה-80 אותרו במקום כל חמשת מיני הדו-חיים הקיימים במישור החוף: קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, צפרדע הנחלים, טריטון הפסים וחפרית עין-החתול אולם בשנת 2004 אותרו באתר רק שני מינים - קרפדה ירוקה וחפרית עין-החתול.
בשדות הסמוכים מתקיימים שלושה מיני תורמוסים - תורמוס א"י, תורמוס צר-עלים ותורומוס צהוב אשר נמצא בסכנת הכחדה בישראל, בנוסף קיים באזור ריכוז נאה של הסחלבים שפתן מצוי וסחלב קדוש.
17. בריכת שפיר
בריכה חורף גדולה (כ-8 דונם) וותיקה הממוקמת סמוך לכניסה לקיבוץ עין צורים, ובסמוך לתחנת הדלק. ככל הנראה היא נוצרה על ידי סכירת יובל מקומי של נחל לכיש לטובת השקיית העדרים והגידולים החקלאיים של הכפר הערבי סוואפיר א-שארקיה (עד 1948), מזה שנים רבות הבריכה מוקפת בעצי איקליפטוס ומוצלת ברובה. לפני כעשור בוצעו פעולות שיקום על ידי קק"ל ורשות ניקוז לכיש אשר הסדירו והנגישו את האתר למטיילים.
הבריכה ממוקמת בלב חורשה ותיקה של עצי אקליפטוס המקור. מקווה מים עונתי מקיים עולם עשיר ומגוון של בעלי חיים ייחודיים - סרטנים ירודים, חרקים שונים ומיני דו-חיים. הצמחייה בתוך גוף המים ובהיקף דלילה מאוד עם מעט צמחי קנה מצוי בתוך המים.
באזור הבריכה מספר מיני צומח פולשים והתחזוקה מתבצעת כנראה באמצעות ריסוס אשר תורם להפרה של המארג הטבעי. ישנם איומים נוספים על הבריכה אם ממתקן טיהור שפכים במעלה הנחל או מתשטיפים מכביש 3 הסמוך.
18. מלחת סדום
מלחת סדום משתרעת על שטח של כ-3,200 דונם והיא הגדולה והעשירה ביותר ששרדה עד היום, אם כי גם באופן חלקי ופגוע. היא המלחה הצפונית מבין שורת מלחות הקיימות בין מפרץ אילת וים המלח. גובלת מצפון בברכות האידוי הדרומיות של מפעלי ים המלח, וממזרח לה מצויים שטחי חקלאות של המושבים נאות הכיכר ועין תמר.
בבית גידול זה מתקיימת מערכת אקולוגית ייחודית, המכילה מספר רב של מיני חולייתנים הנמצאים בסכנת הכחדה שהבולט שביניהם הוא התחמס הנובי, עוף לילה אוכל חרקים, שתת-המין המקומי שלו הוא כמעט אנדמי לישראל, ומלחת סדום היא המקום האחרון בו נותרו בישראל זוגות של מין זה. האזור עשיר במגוון מיני העטלפים. במלחה נמצאו 16 מיני עטלפים, מתוכם 14 המוגדרים בסכנת הכחדה.
המלחה נתונה לפגיעה עקה צמצום שטחה וקיטוע בית הגידול ע"י פיתוח חקלאי ובינוי. שטחה הצטמצם בכ-90% משטחה המקורי, בשל הקמת ברכות האידוי הדרומיות של מפעלי ים המלח, וכן בעקבות הקמת שני יישובים חקלאיים בכיכר סדום – נאות הכיכר ועין תמר. זיהום נחל אשלים ב-2017 ואגירת מי הזיהום מצפון למלחה, עלולה להוות סיכון אקולוגי על מלחה נדירה זו בנוסף לשאיבת מים מהאקוויפר העליון עליו נשענת המלחה.
19. מלחת עברונה
מלחת עבורנה היא בתוך שמורת טבע ומרחב המלחה משתרע על שטח של כ-930 דונם. הצומח ערוך בחיגור בהתאם למידת העמידות לתנאי המליחות כך שבשולי המלחה צומחים עצי שיטה גדולים. המלחה מהווה בית גידול למספר קבוצות של דקל דום מצרי, שאינו נמצא בשאר אזורי הארץ. פרטים אלה מהווים את האוכלוסייה הצפונית ביותר בשטח תפוצתו העולמית של מין זה אשר מוגדר בדרגת סיכון של הכחדה מיידית בספר האדום של צמחי ישראל.
בסוף 2014, דלפו כמויות של נפט גולמי מקו צינור אילת-אשקלון בקרבת היישוב באר אורה שבדרום הנגב. זרימת הנפט הגולמי לאורך כשבעה ק"מ זיהמה את חלקה הצפוני של השמורה וכן שטחים בתחום שמורת הרי אילת .
20. בריכת נחלית
הבריכה ממוקמת במורדות יישוב חקלאי (אביבים) בהרי הגליל העליון, גובה 665 מטר מעל פני הים. בתוך שטחי מרעה של בקר וסוסים עשירים בצמחייה חד שנתית. המים שממלאים את הבריכה הם מי נגר ובחלקם מים המחלחלים המגיעים מלולי היישוב. הבריכה מחולקת לשניים, בחלק העמוק יותר עומקה כשני מטר והשטח מסתכם בכ-50 מטר ריבועי. חלק זה מחזיק מים מסביבות ינואר ועד מאי. בחלק הגדול והרדוד יותר של הבריכה מגיע עומקה במרכז לכ-80 ס"מ והשטח מסתכם בכ-1,000 צר. חלק זה מחזיק מים מינואר ועד יוני. בשני חלקי הבריכה מתפתחת צמחיית מים הכוללת: אגמון ימי (Scirpus maritimus), נורית המים (Ranunculus aquatilis) ובצעוני מצוי (Eleocharis palustris).
21. בריכת פרעה (Pharaa)
הבריכה היא בריכה עתיקה שבחלק המזרחי שלה יש אזור מדופן באבני בזלת מקומיים. היא ממוקמת בין מטעי נשירים בגליל העליון, בגובה 682 מטר מעל פני הים. שטח הבריכה כ-450 מטר רבוע ועומקה במרכז כ-1.2 מטר. הבריכה נתונה להפרעות מכיוון שבחלק מהזמן יש בה מים במהלך כל חודשי השנה כתוצאה מהזרמת מי השקיה אליה, דבר שאפשר התפתחות של דגים ופגיעה באוכלוסיית הדוחיים. בשולי הבריכה יש צמחיית מים של קנה מצוי (Phragmites australis) וצמחייה חד שנתית. במים בעונת החורף מתפתחת צמחיית מים של אגמון ימי (Scirpus maritimus), נורית המים (Ranunculus aquatilis) ובצעוני מצוי (Eleocharis palustris).
22. בבריכת ריחאניה
הבריכה ממוקמת בלב הכפר ריחאניה שבגליל העליון, בגובה טופוגרפי של כ-700 מטרים מעל פני הים. לבריכה מתנקזים מי נגר מהכפר וסביבותיה. הבריכה מתייבשת בחודשי הקיץ. בעבר, בקצה הצפון מערבי של הבריכה היה ממוקם דיר עיזים אשר תשטיפים ממנו נשטפו בחודשי החורף לבריכה. סביב הבריכה יש שאריות לכלוך גם בשל המיקום שלה במורד הגבעה במרכז הכפר.
