האלבטרוסים הטריסטנים הם בעלי חיים אנדמיים לקבוצת האיים טריסטן דה קונה ולאי גוף, שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מעל 3,000 ק"מ מזרחית מחופי דרום אמריקה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Applied Ecology, מראה שטורפים בלתי צפויים מאיימים על קיומם, זאת בנוסף לעובדה שהמין מוגדר בסכנת הכחדה חמורה. בעבר היו אלו מינים פולשים שונים, דוגמת חולדות, חתולים וחזירים, שאיימו על האלבטרוס הטריסטני, אך כעת לאחר שאותם מינים פולשים הורחקו בשל השפעתם המזיקה, נמצא כי דווקא העכברים, שמספרם באיים הלך וגדל, אכלו והרגו גוזלים רבים, וזאת על אף שהגוזלים גדולים משמעותית מהעכברים.
האלבטרוסים הם בין הגדולים שבעופות המסוגלים לעוף. מוטת הכנפיים של אחד המינים במשפחה, אלבטרוס נודד, מגיעה ליותר מ-3.5 מטר, מהגדולות מבין כל העופות החיים כיום. כמו כן, תוחלת חייהם של האלבטרוסים גבוהה מאוד ומרבית המינים חיים למעלה מ-50 שנה, בדומה לנקבת אלבטרוס בשם "Wisdom", שגילה מוערך ב-70, מה שהופך אותה לעוף הבר המבוגר ביותר הידוע למדע בחצי הכדור הצפוני. אלבטרוסים מאריכים שנים על ידי רבייה איטית מאוד - לעתים קרובות הם צריכים 15-5 שנים לפני שהם יכולים להתחיל להתרבות. במינים הגדולים ביותר, זוג מתרבה יכול לגדל רק גוזל אחד כל שנתיים, מכיוון שלוקח כמעט 12 חודשים עד שהגוזל גדל מספיק כדי לעוף, וההורים זקוקים למנוחה ארוכה בין גידול הגוזלים.
למרות גודלם, האלבטרוסים מאוימים על ידי כמה מהיונקים הקטנים ביותר - עכברים. באיים טריסטן דה קונה וגוף, מריון או מידווי, עכברים פולשים, שמספרם הלך וגדל עם הזמן, פגעו והרגו את אפרוחי האלבטרוס ולפעמים אפילו גם את המבוגרים. אם לא די בעובדה שההתרבות של העופות הללו גם כך נמוכה, הרי שהנזק שמסבים העכברים רק מחריף את המצב. הבעיה הזו ידועה ומתוארכת לשני העשורים האחרונים, כשהשלכותיה היו בעבר קשות להערכה עקב תוחלת החיים הארוכה של האלבטרוסים.
כמו במיני עופות ים רבים, רק חלק מכלל האוכלוסייה, בדרך כלל הבוגרים המתרבים, נחשב במחקר האוכלוסייה. החוקרים זיהו כי חוסר זה בנתונים, עלול להקשות על ניטור האוכלוסייה ופעולות השימור מפני העכברים. משנת 2004, אז החל הניטור, נמצא כי האלבטרוס הטריסטני, שנתון בסכנת הכחדה חמורה עם כ-9,000 עד 15,000 פרטים בלבד, איבד בממוצע מחצית מהגוזלים (פר עונה) בעקבות טרף מצד העכברים. עם זאת, במהלך אותה תקופה, אוכלוסיית הרבייה נותרה יציבה להפליא, בערך 1,500 זוגות מדי שנה.
בניגוד למחקרים קודמים, שהוגבלו רק לאוכלוסיית האלבטרוסים הבוגרים שמתרבים (בדקו גם את הצעירים שבהם והבוגרים שלקחו הפסקה מתהליך הרבייה), החוקרים גילו שכלל אוכלוסיית האלבטרוס הטריסטני ירדה למעשה ביותר מ-2,000 פרטים מאז 2004, למרות היציבות של הזוגות המתרבים. במבט של 30 שנה קדימה, החוקרים הגיעו למסקנה נוספת כי הדברת העכברים מאיי הרבייה העיקריים של האלבטרוסים, תסייע להגדלת אוכלוסיית האלבטרוס הטריסטני באומדן של פי 8-2 בשנת 2050 מאשר אם העכברים יישארו על האיים.
"קשה מאוד לנטר את מספר האלבטרוסים מכיוון שחלק גדול מאוכלוסייתם תמיד רחוקה ממושבת הרבייה. המודל שבו נעשה שימוש במחקר הנוכחי, מסייע להתגבר על האתגר הזה, הן בפן הכמותי והן בהשפעה וביתרונות של הדברת העכברים הפולשים", אמרה בת'אני קלארק, קצינת מדעי ציפורי הים של ארגון BirdLife International - ארגון שפועל כדי להגן על עפות, בתי הגידול שלהם והמגוון הביולוגי העולמי שלהם. "המחקר החדש הזה חשוב מאוד עבור האי מריון, שבו עכברים הורגים אלבטרוסים. המחקר מאשר את החשיבות של הדברת העכברים באי מריון כדי לשקם ולהבטיח עתיד שימור טוב יותר עבור אוכלוסיות האלבטרוס", הוסיף אנטון וולפאארדט, מנהל הפרויקט Mouse-free Marion.
