משלחת מחקר בינלאומית של צוללים, בהובלת אקולוג ימי מאוניברסיטת תל אביב, יצאה לאחרונה לבחון את שוניות האלמוגים בהרים תת-ימיים ואיים קטנים בים אנדמן שמול חופי תאילנד ומיאנמר. את משלחת המחקר, שכללה מדענים ופעילי סביבה מישראל, סין, מלזיה, תאילנד וקנדה, הוביל פרופ׳ אביגדור אבלסון, מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב יחד עם הדוקטורנט יותם בר. זו המשלחת הראשונה שיצאה מישראל במסגרת יישום הגישה המחקרית "מדע אזרחי".
מטרת המחקר, שנתמך על ידי קרן הנסיך אלברט ה-2 של מונקו, הייתה ללמוד את מצב בריאותן של שוניות האלמוגים באזור ותחנות הניקוי שהן מקיימות, המשרתות את דגי השונית, כמו גם דגים אייקוניים כדוגמת הכרישים ודגי המנטה-ריי (manta rays) העצומים.
3 צפייה בגלריה
צוללים ליד שונית אלמוגים
( צילום: שוקי דקל, אביגדור אבלסון, יותם בר, דרור רשף, יוסי כהן)
תוצאות המחקר ומסקנותיו הסופיות יושגו בהמשך בעקבות השלמת עיבוד הנתונים, התמונות וקטעי הוידיאו הרבים שצולמו במהלך ההפלגה, אולם לדבריו של פרופ' אבלסון, הממצאים הראשוניים מצביעים על סימנים מדאיגים של תחילת התדרדרות במצבן הבריאותי של השוניות והתדלדלות האוכלוסיות של הדגים האייקוניים. כך, במהלך ההפלגה לא נצפו כלל דגי מנטה שהיו חלק מיעדי המחקר. "התוצאה המאכזבת הזו מבטאת מגמה עולמית של ירידה בגודל האוכלוסיות של הדגים הגדולים, ובמיוחד הכרישים ודגי המנטה כתוצאה של דיג יתר ושאר מפגעים שהאדם גורם לחיים שבים", הדגיש פרופ' אבלסון.
מעבר לכך, נצפו מספר אתרים בהם מתפתחים מוקדים של ״השתלטות שקטה״ של מינים מזיקים (pest species), שכובשים את מקומם של אלמוגי האבן בוני השוניות ומעכבים, או אפילו עוצרים, את בניית השונית שחשובה בתקופה של עליית מפלס פני הים בשל ההתחממות הגלובלית. המינים האלה קיימים בשוניות רבות, אך בהיקפים קטנים. הבעיה מתחילה כאשר הם מתרבים ללא שליטה ומשתלטים על שטחי שונית רחבים וגורמים לשינוי דרמטי בבריאות השונית ושירותי האקוסיסטמות שהיא מספקת לאדם, כמו מזון, הגנה על חופים ותיירות. מסתבר שעל אף השמירה הקפדנית של אנשי רשות השמורות של איי סימילאן וסורין שבים אנדמאן של תאילנד, ההשפעות הקשות שמחוץ לשמורות, החל מדיג יתר וזיהומים וכלה בשינויי האקלים, עלולות לבוא לידי ביטוי גם בחיים שבשמורות. החוקרים אמרו כי להבנת היקף התופעה עדיין נדרש מחקר נוסף, אך ברור שהיא הולכת ומתרחבת באזורים שונים בעולם.
3 צפייה בגלריה
מינים מזיקים הפוגעים בשונית האלמוגים
( צילום: שוקי דקל, אביגדור אבלסון, יותם בר, דרור רשף, יוסי כהן)
החוקרים מסבירים כי הגישה ששמירת טבע חייבת לחרוג אל מחוץ לגבולות האקדמיה, מפני שהצלחתה תלויה בשותפות פעילה של הציבור כולו, הובילה להחלטה לגייס כחלק מאנשי המשלחת גם צוללים מנוסים שאינם מדענים, כחוקרים מן השורה לפעילות המדעית. הגישה היישומית הזו, שנקראת ״מדע אזרחי״ (citizen science), היא מהסנוניות הראשונות של משלחת בינלאומית בהובלה ישראלית מחוץ לגבולות ישראל.
לאורך ההפלגה הצוללים עברו סדנא לימודית במסגרתה קיבלו מהמדענים הרצאות במגוון נושאים על הסביבה הימית עם דגש על שוניות האלמוגים והחיים שבהן. בנוסף, למדו כיצד מנטרים וחוקרים את בריאותן של שוניות האלמוגים והעקות הפוגעות בהן תוך הקפדה על בטיחות הצלילה והימנעות מפגיעה בשונית במהלך המחקר. המדענים והצוללים המתנדבים (׳המדענים האזרחיים׳) תיעדו את החיים בשוניות ובכללן האלמוגים והדגים השוכנים בהן, כמו גם את תחנות הניקוי שמהוות חלק חשוב בבריאות השונית, וניסו ״לצוד״ במצלמותיהם את המבקרים הגדולים שמגיעים מהים הפתוח, ובמיוחד את הכרישים והמנטות המרשימות.
פרופ' אדלסון הדגיש כי "אנשי רשות השמורות של תאילנד עושים את מלאכתם נאמנה כדי להגן על שוניות האלמוגים. ברם, תהליכים אזוריים וגלובאליים בהם שינויי אקלים ופלישות מינים אשר גורמים לפגיעה בשוניות האלמוגים ונסיגתן ברחבי העולם, נוגסים גם בשוניות האלמוגים ברחבי ים אנדמן".
פרופ' אבלסון סיכם: "הערך המוסף של פעילות 'מדע אזרחי', מעבר לתרומה הידועה שלה למחקר המדעי, היא ביכולת להרחיב בזמן קצר את ידע הצוללים בנושא הסביבה והים, כך שתגבר מודעותם לחשיבות הים עבור האדם ולתהליך ההתדרדרות של האקוסיסטמות הימיות כתוצאה מפעילויות אדם שאינן 'מקיימות' (sustainable). כך, צוללים שמגלים ענין ביציאה משיגרת הצלילות הספורטיביות של מעגל ה-'לצלול-לאכול-לישון' לאורך ההפלגות, מרחיבים את הידע שלהם, מסייעים במחקר יישומי והופכים לשגרירים של רצון טוב למען הסביבה הימית ושימורה למען הדורות הבאים. המטרות האלו של הפלגת המחקר לים אנדמאן בהחלט הושגו והתבטאו, מעבר להנאה והסיפוק מהפעילות, בידע הרב שרכשו הצוללים במהלך שבוע קצר של עבודה ולימודים, שעלה לאין שיעור על הידע שצברו במהלך שנים של צלילות והפלגות. יתירה מכך, חלק מהמתנדבים אף הצהירו שבעתיד ישתתפו בפעילויות נוספות של מדע אזרחי, יקפידו על שינוי באורח חייהם, החל מאופן השימוש בפלסטיק וכלה בתזונה מופחתת בעלי חיים, כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה, ואולי חשוב מכל, יתחילו להפיץ את הבשורה בקרב הציבור, דרך קרובים וחברים".
