ביום שני התקיים בכנסת דיון על הנוסח המתגבש של "חוק האקלים": מהלך שהוגדר בקווי היסוד של הממשלה, הוצג בגאווה על ידי ראשה בוועידת גלזגו לפני כחצי שנה, ובעיקר – בעל חשיבות דרמטית לכולנו בהווה ובדורות הבאים. הכותרת של הדיון: מדינת ישראל לא באמת מתייחסת ברצינות למשבר האקלים והיא עדיין תקועה בשלב ההצהרות. על התיעדוף הצדדי מלמד גם שם הפורום שבו התקיים הדיון: "ועדת המשנה לבריאות, סביבה ואקלים".
- לסקירה משפטית של חקיקת האקלים - לחצו כאן
בניגוד מוחלט לשמה האפור והבירוקרטי של הוועדה, האיש שעומד בראשה הוא בהחלט אחד המומחים הבכירים בישראל בנושא ובחירה אידאלית לתפקיד מפקד המלחמה במשבר. לח"כ פרופ' אלון טל (כחול לבן) יש את הרקע האקדמי הרלבנטי וגם יוקרה בינלאומית נלווית, שליטה במידע שקשור לנושא ותחושת שליחות עמוקה. ח"כ טל הוא כנראה האיש הנכון במקום הנכון, אך אולי לא בזמן הנכון. מזג מתון ונימוסים אנגלוסקסיים מתאימים אולי לפרלמנטר ניו-זילנדי בימי שלום, אך פחות לחבר כנסת ישראלי בשעת משבר. זה מבלבל במיוחד כשהוא מזהיר - בקול רך ונעים כמובן - ש"הבית בוער".
"חוק האקלים" אמור להעביר את ישראל, בכוח, מתוכניות כלליות והצהרות - לדפוסי פעולה מחייבים. כדי שבאמת יצליח לסנדל את הממשלות הבאות ולהבטיח שלא יסטו מן הדרך, תכולתו היא אוסף של פקודות מפורשות ונפרדות למשרדי ממשלה שונים.
"החוק במתכונת המוצעת מפנה להחלטת ממשלה שבה ההתחייבות היא לצמצום פליטות ב-27% בלבד. הממשלה יכולה לשנות את זה בלי להתייעץ עם הכנסת. עם תחמנות כזו אני לא יכול להשלים"
הגישה הנוקשה הזו, קל לשער, מתנגשת עם כל מה ששר ומנכ"ל משרד ביצועי מאמין בו. מעל השולחן הכל מברכים על החוק, ומתחתיו מנהלים נגדו מלחמת התשה באמצעות השמטת סעיפים וריכוכם, הוספת סייגים ותיקונים מילוליים שנראים קוסמטיים אך משמעותם העתידית רבה. מועד הגעת החוק לשולחן ועדת השרים לחקיקה נדחה שוב ושוב ולפרופ' טל נגמרת הסבלנות. גם הוא יודע שחיי הממשלה כנראה קצרים, ומה שלא יבוצע עכשיו – בוודאות יידחה לשנים רבות.
החשש העיקרי שלו הוא שהחוק יגיע להצבעה ויזכה לאמון הכנסת, אך במתכונת מסורסת שבפועל תהפוך אותו לישראבלוף. חוק "רגיל" הנושא בתוכו פגם, יזיק רק לעניין ספציפי ותיקונו בהמשך פשוט יחסית. מנגד, "חוק האקלים" דומה יותר לחוק יסוד. מהרגע שייכנס לתוקף הוא יהיה הסטנדרט המחייב והמגדלור למשרדי הממשלה השונים ולמדינה כולה. סטנדרטים נמוכים מבטיחים ביצועים נמוכים ומזכים אותם בחותמת איכות מזויפת. ללכת בלי ולהרגיש עם. על כך טוען ח"כ טל: "במצב כזה, עדיף כבר שלא יהיה חוק אקלים".
- מה הפגמים הכי חמורים בהצעת החוק הנוכחית?
"הדבר הכי בולט הוא יעדי פליטת גזי החממה עד שנת 2030, שהם אנמיים לגמרי. בוועידת גלזגו התחייבנו, כמו כל המדינות המפותחות, לצמצום של 45% בפליטה. החוק במתכונת המוצעת עוקף את זה ומפנה להחלטת ממשלה שבה ההתחייבות היא ל-27% בלבד. מטרת הניסוח היא לחסוך לנו את הבושה כשהעולם יראה מה המחויבות האמיתית של ישראל לעתיד כדור ארץ. זה גם עלבון לכנסת, כי לפי הצעת החוק הממשלה יכולה לשנות את יעדי הפליטה בכל עת בלי להתייעץ עם הכנסת. עם תחמנות כזו אני לא יכול להשלים".
עניין נוסף המטריד את ח"כ טל הוא הפער המהותי בין הרובד ההצהרתי של החוק לבין ניסוח סעיפים אופרטיביים בתוכו. "במעטפת, החוק מדגיש את עיקר הייעוד שלו: מאמץ לאומי שמורכב מתוכניות מפורטות של משרדי ממשלה שונים: התחבורה, האנרגיה, האוצר, החקלאות, הפנים, הבריאות וכמובן המשרד להגנת הסביבה", הוא אומר. "האותיות הקטנות מגלות חור קטן אך משמעותי: הכנת תוכנית הפעולה בכל משרד נשארת עניין וולונטרי. יתחשק לשר להכין תוכנית - יבורך. לא בא לו - לא נורא.
"החוק הופך את המשרד להגנת הסביבה לגורם העליון שמתכלל את המאמץ הלאומי בנושא ואני מטיל בזה ספק גדול. בכל העולם הבינו שמשבר האקלים זה דבר ענק שיפגע בכל היבטי החיים ולכן את המאבק בו צריכים לנהל כל הסקטורים במשק וכל גופי השלטון. זה אומר שהפיקוד צריך להיות מלמעלה. הבין את זה היטב גלעד ארדן, שכשר להגנת הסביבה הצליח להעביר את האחריות התקציבית למנכ"ל משרד האוצר".
5 צפייה בגלריה
השרה זנדברג. "האחריות צריכה להיות על משרד ראש הממשלה"
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
לדבריו, במשרד להגנת הסביבה יש אנשי מקצוע מצוינים, אבל לא בטוח שיש להם יכולת להביא להתקדמות במשרדים אחרים: "חוק האקלים צריך לעסוק בהיערכות לאומית ורבת שנים. התוצאות שראיתי מהם עד כה כמתכללים לא מרשימות במיוחד. מי שצריך להיות אחראי על זה הוא משרד ראש הממשלה".
- מה אתה מתכוון לעשות כדי לשפר את הצעת החוק?
"אני מתכוון להיות מעורב פעיל בשדרוג שלה".
- כשיוגש החוק להצבעה, אם יוגש, איך נדע שהשדרוג עבד? מה לחפש בו?
"סימן טוב יהיה רמת הפירוט. למשל, הגדרה שעד 2025 כל האוטובוסים החדשים בישראל יהיו חשמליים ושעד 2030 כל כלי הרכב שימכרו בארץ יהיו חשמליים. סעיף איכותי במיוחד יחייב התקנת תאים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל על גג כל בניין ומבנה חדשים. לפני חמישים ומשהו שנה, זה בדיוק מה שעשו כאן עם דודי השמש. בלי דיונים ופלפולים מיותרים, יום אחד זה הפך לחובה ותנאי לקבלת רישיון אכלוס. התוצאות היו דרמטיות ואת הפירות החיוביים של הפעולה הזו אנחנו קוצרים עד היום".
"אם תתממש התחזית הפסימית לגבי בנגלדש, עד סוף העשור היא תאבד חמישית משטחה בגלל הצפות והמשמעות תהיה הקטנת יבולי האורז העולמיים ב-30%. משרד האוצר לא הפנים את המשמעות"
אינדיקציה נוספת, לדבריו, תהיה בכלים הכלכליים שיופיעו בחוק, למשל העלאת גובה ההיטלים על פעולות שהוכחו כתורמות לפליטת גזי חממה כמו הטמנת פסולת. החוק מתייחס לראשונה ל"מס הפחמן" שהממשלה מתכוונת ליישם בישראל, אבל במתכונת הנוכחית הוא חל על דלקים בלבד. במתכונת הנכונה, מתעקש ח"כ טל, הוא צריך לחול גם על תעשיות המזון, הפלסטיק ואחרות.
- מייחסים למשרד האוצר אשם מרכזי ב"תקיעת מקלות" בגלגלי המתכונת הרצויה של החוק. מה אתה יודע על זה?
"משרד האוצר מציג עמדה פסימית לגבי יעדי הפחתת פליטות המזהמים ומכאן נגזר כל השאר. המשוואה שלהם מבוססת על משתנה מרכזי אחד שהוא הגידול באוכלוסייה. זה באמת נכון, כי ישראל היא מדינה צפופה עם גידול אוכלוסייה שלא מזכיר את מה שקורה בשאר מדינות ה-OECD. הטעות שלהם היא ההתעלמות ממשתנים נוספים ומאוד משמעותיים, שהנזק או התועלת הכלכלית שלהם פוטנציאלית ולכן אינה מתבטאת במספרים מוחלטים כמו נושא הגידול באוכלוסייה".
- למה הכוונה?
"אנחנו לא לבד בעולם וכל מה שקורה מסביב משפיע ישירות על הכלכלה שלנו. בעשורים הבאים, מדינות רבות יאלצו להפנות יותר ויותר מהתל"ג שלהן להתמודדות עם תוצאות שינויי האקלים בשטחן. החל מ-8% בתחזית ריאלית לעתיד הקרוב ועד ל-25%, במקומות מסוימים, עד סוף המאה.
"הנה דוגמה נקודתית: אם תתממש התחזית הפסימית לגבי בנגלדש, עד סוף העשור היא תאבד חמישית משטחה בגלל הצפות והמשמעות תהיה הקטנת יבולי האורז העולמיים ב-30%. ההשפעה תגיע מעוד מקומות. למשל מנגנון 'מס הגבולות' שהאיחוד האירופי נערך להפעיל בשנים הקרובות ומשרד האוצר לא ממש הפנים את המשמעות שלו".
"מס הגבולות" מהווה הרחבה של מס הפחמן גם למוצרים מיובאים למדינות האיחוד. כלומר, לדברים שהייצור שלהם הותיר "טביעת רגל פחמנית" גבוהה. את המס הזה, מציין ח"כ טל, ישלמו מפעלים ישראליים שמייצאים לאירופה ואחר כך לארה"ב, שבוודאי תלך בעקבותיה. "בלי התייחסות טובה של חוק האקלים לעניין הזה, היצרן המקומי שלא יפחית פליטות ימוסה על כך בכל העולם, חוץ מישראל", הוא מסביר.
- בהקשר של משבר האקלים - איפה לדעתך נעשו בישראל טעויות שכבר לא ניתן לתקן?
"מה שקורה בתחום הבינוי הוא גלגל שאי אפשר להחזיר לאחור. רוב הנזק נמצא בשכונות החדשות שנבנו בתפזורת והתכנון הבסיסי שלהן דוחה תחבורה ציבורית ומחייב שימוש ברכב פרטי. התחבורה היא שחקן מרכזי במלחמה בשינוי האקלים ובתחום הזה איחרנו בכל מיני זירות - החל מהתחבורה המסילתית שרק בשנים האחרונות החלה באמת 'לעלות על הפסים' והחישמול שלה קורה רק עכשיו.
"איחור ענק רשמנו בכל מה שקשור לרכבים חשמליים. בסקנדינביה, כמעט 80% מהמכוניות החדשות הן חשמליות. אצלנו מדובר בפחות מ-4%. המדינה הייתה יכולה לפתח כבר לפני שנים את התשתית שמאפשרת את זה ולא עשתה. אבל הפערים האלה ניתנים לסגירה. לא רק בתחבורה אלא גם בייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. זה תלוי רק ברצון הפוליטי".
"יש באופוזיציה אנשים אחראיים"
ח"כ טל (62), נשוי ואב לשלוש בנות, נולד בצפון קרוליינה ועלה לישראל בתחילת שנות ה-80. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מהרווארד. מאז חזר לישראל היה פעיל בולט בתחום הסביבה – ובין השאר הקים את עמותת "אדם, טבע ודין" והיה חבר בדירקטוריון קק"ל.
אף שנכנס בשערי הכנסת רק לפני כשנה, מאחורי החזות המאופקת והסגנון הרגוע מתגלה פרלמנטר תכליתי. את הישיבה השבוע הוא פתח בהצגת דעתו הברורה על חוק האקלים המתגבש: "כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה. חיפשתי בחוק את התחייבותנו בגלזגו להפחתת פליטת מזהמים ב-45% ומצאתי 27%. חיפשתי תוכנית פעולה מחייבת ומצאתי צעדים וולונטריים. חיפשתי הערכת סיכון אקלימי ומצאתי שפה עמומה. המשרד להגנת הסביבה לא יכול להביא את חוק האקלים".
בנט על תוכנית האקלים, אוקטובר 2021
סדר היום שקבע טל הניח כבסיס לדיון את דו"ח מבקר המדינה בנושא ההתמודדות עם משבר האקלים. נציג המבקר קיבל זמן ארוך יחסית להציג את המשמעויות והשורה התחתונה של דבריו הייתה חד-משמעית: "רוב החלטות הממשלה שהתקבלו בנושא בשנים האחרונות פשוט לא יושמו".
את הדיון ניהל ח"כ טל בקפדנות. כשנציג משרד האוצר דיווח על "התקרבות מכירת כלי הרכב החשמליים לשיעור של 9%", שלח היו"ר את עוזריו לאמת את הנתון, ובתוך זמן קצר העמיד דברים על דיוקם: אשתקד דווקא ירד מספר מכירת כלי הרכב החשמליים בישראל, והיעד השנתי של איגוד יבואני הרכב – גם עכשיו – הוא 5% בלבד.
את השאלות הנוקבות ביותר הציג ח"כ טל לנציג האוצר בנושא שאותו הוא רואה כחשוב ביותר – יעדי צמצום פליטות המזהמים. לשליחו של השר אביגדור ליברמן לא הייתה תשובה בעלת משקל. או שלא רצה להתעמת עם היו"ר, או שסבר כי ממילא משרדו מקבל את ההחלטות וחבל לבזבז אנרגיה וזמן על פירוט הנימוקים להן. הוא כן זכר לספר שהמספר שאימץ משרדו גבוה מזה שעליו המליץ בנק ישראל "בהערכה ריאלית" – 21% בלבד.
- ח"כ טל, רוב הסימנים מראים שהממשלה הזו לא תוציא את ימיה, וזה אף עלול לקרות בקרוב. עד כמה אתה חש שבנושא הסביבתי היא הגשימה את השם "ממשלת השינוי"?
"יש בהחלט שינויים ברוכים: ההצהרות לפני גלזגו נתנו תקווה גדולה. תקציב המשרד להגנת הסביבה גדל באופן משמעותי. עם ירדן נחתם הסכם חשוב לשיתוף פעולה בתחום אנרגיה מתחדשת ומים. הסכם קצא"א התבטל. אבל ברור שתשעה חודשים זה לא מספיק זמן כדי לעשות שינוי של ממש".
- נניח שחוק האקלים ישופר לפי תפישתך ויעלה להצבעה, יש הרי סיכוי שבתיקו הפרלמנטרי לא יהיו מספיק ידיים שייתמכו בו.
"אני משוכנע שאם יגיע להצבעה הוא יעבור. יש באופוזיציה מספיק אנשים אחראים שלא יפילו דבר כזה חשוב בגלל שיקולים פוליטיים. גילה גמליאל, למשל, שהייתה מאוד טובה כשרה להגנת הסביבה, זו אפשרות. לא אתפלא אם היא תהיה מאלה שינהגו באחריות".
- אם הממשלה תיפול לפני שיעבור חוק האקלים, תהיה מאוכזב מזה שעבדתם קשה ולא הספקתם?
"לא הייתי מספיד את הממשלה הזאת כל כך מהר".
