שתי חוות דעת מקצועיות קובעות כי הבנייה בחופי אילת גורמת לפגיעה בלתי הפיכה לשונית האלמוגים, לחופים ולסביבת החי והצומח. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג קראה לשר התיירות יואל רזבוזוב וראש העיר אילת אלי לנקרי לעצור מיד את העבודות ולפרק לאלתר את התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון מקו המים ומהחופים.
בימים אלה עיריית אילת וחל"י (החברה הממשלתית להגנות ים המלח) מבצעות עבודות פיתוח לאורך רצועת החוף באילת. אלא שהעבודות נוגסות ברצועת החוף הטבעית, כך שלציבור כמעט שלא נשאר חוף.
המערכת האקולוגית באילת היא מהרגישות והחשובות בעולם ובישראל בפרט. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי תכנון בקו המים, שנעשה ללא ליווי של אקולוג ימי, המכיר את מורכבות המערכת, הביא לתכנון ובנייה עם פוטנציאל פוטנציאל לגרום נזק רב ובלתי הפיך לשונית האלמוגים באילת. יש לציין כי האדריכלית גנית מייזליץ כסיף אמרה כי התכנון בוצע בליווי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. בחל"י אמרו כי התכנון היה מלווה במהנדס ימי ויועץ סביבתי.
שתי חוות דעת חדשות מעלות חשש גדול לפגיעה סביבתית קשה בעקבות הבנייה. מדובר בחוות דעת בנושא המצב המורפולוגי והסדימנטולוגי של חופי אילת, שאותה הכין פרופ' דב צביאלי, יועץ המשרד להגנת הסביבה לתהליכים חופיים וימיים, וחוות דעת אקולוגית של ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה.
הפיתוח והבנייה לאורך רצועת החוף באילת הובילה לשינויים מורפולוגיים וסדימנטולוגיים, וכתוצאה מכך לשינויים ביולוגיים. כתוצאה מהבנייה של מלונות, מבנים, טיילות ותשתיות לאורך חופי אילת, נחלשה מהותית היכולת של רצועת החוף לפזר את האנרגיה של סערות גלים, ולרסן באופן טבעי ויעיל את האנרגיה האצורה בהם. החזרת הגלים החזקה מהמבנים לים הובילה לסחף וגריפה של חולות ומשקעים גסים מהיבשה, שגרמו לשינויים דרמטיים בסביבת החי והצומת לאורך החוף.
הסערה שהתרחשה בחודש מרץ 2020 הראתה באופן נוקב את ההשלכות השליליות על הסביבה הפיזית והביולוגית של חופי אילת, שנבעו כתוצאה מהבנייה והפיתוח על קו המים.
על כן, קובע פרופ' צביאלי, דיקאן הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, כי החלטתה של עיריית אילת לקדם פיתוח ובנייה על קו המים לא התחשבה באופן המתבקש בהשלכות המורפולוגיות הסביבתיות מבניה זו, במיוחד לאור כך שבעקבות נזקי הסערה לפני כשנתיים ניתנה לעירייה הזדמנות ייחודית להשיב את המצב לקדמותו ולפרק את המבנים שפוגעים בסביבת הים ובשונית האלמוגים הייחודית. החזרת החופים למצבם הקודם והרחקת הבנייה מקו המים היו מאפשרים לים ולרצועת החוף להתאים עצמם לסערות גלים קיצוניות ולהעניק לתושבי העיר ולמבקרים בה מרחב חופי טבעי ורחב יותר.
לבסוף, ממליץ פרופ' צביאלי בחוות הדעת לפרק לאלתר את מרבית התשתיות, קירות הים ומשטחי הבטון, שנוכחותם פוגעת בשונית האלמוגים, בחוף, בים ובסביבת החי והצומח. המשרד להגנת הסביבה קורא לפרק את המשטחים שנבנו. במקביל, קורא המשרד לבחון מחדש את התכנון שכבר בוצע בחופים הצפוניים של אילת, ובעיקר זה שעדיין לא בוצע בחופים הדרומיים של העיר, תוך בחירה בחומרים ופתרונות הנדסיים שימנעו את הפגיעה הצפויה בשונית האלמוגים, בסביבה החופית ובים.
בחוות דעתו של ד"ר צוראל, בנושא ההשפעה האקולוגית של הבנייה בחופי אילת על הסביבה הימית, ציין כי בניית משטחים, טיילות ושבילים מבטון בסמיכות לקו המים תפגע בסבירות גבוהה מאוד בשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, שלא תעמוד באנרגית הגלים שתוחזר ממשטחי הבטון בעצמה רבה, ובבית הגידול החולי בים.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי "החשיבות והרגישות של שונית ואלמוגים באילת, ועליונות השמירה על הסביבה הימית והחופית הן בראש סדר העדיפויות עבור כולנו. המערכת האקולוגית במפרץ אילת היא מהרגישות והחשובות בעולם בכלל ובישראל בפרט. חוות הדעת החדשות של מומחי המשרד להגנת הסביבה מצביעות על נזקים סביבתיים חמורים ובלתי הפיכים לסביבת החי והצומח ולרצועת החוף, ולפוטנציאל הרב לפגיעה של העבודות בשונית האלמוגים. יש מקום לעצור את העבודות ולפרק את הפיתוח שנעשה, למניעת הנזק הקיצוני והבלתי הפיך הצפוי לשונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת, למערכת האקולוגית של מפרץ אילת ולחופי העיר".
