בחודשים האחרונים עיריית אילת עורכת בנייה רחבת היקף בחופי אילת, מצפון ועד דרום. תושבי אילת הקימו קבוצת פייסבוק בשם "סוף הים (עוצרים את ההרס בחופי אילת), ובו העלו תמונות מהבניה הנרחבת. "קברו את החוף עמוק באדמה", כתב בקבוצה ניסים ביטון, תושב העיר. "והשאלה היא למה? העיר אילת קיימת 74 שנה. תושבי אילת, בוקר אחד תתעוררו ותבינו איזה נזק נעשה".
מורי חן, תושב אילת ופעיל סביבה, נדהם מהיקף העבודות. "לפני חודשיים הגעתי לחוף וחשכו עיני. הגעתי לחוף קיסוסקי וראיתי תעלות וקוביות בטון וזה היה פשוט מדהים. שאלתי את עצמי: 'מה קורה פה?' פשוט בונים עוד טיילת. צילמתי תמונות רחפן והציבור החל להתעורר. אנשים ירדו לחופים ופתאום הם חסומים. אנשים התחילו לשאול שאלות. אבל אפילו רחבות הבטון האלה לא משמשות את הציבור, כי בעלי האזור חוסמים אותן. אי אפשר לתאר את ההרס. הדעת לא סובלת את ההתנהלות הזו. מדובר בהתנהלות לא אחראית ולא סביבתית. והעניין הוא שהבניה הזו חוקית - אבל זה מסריח. וזה קרה במשמרת של שני ראשי עיר, של אלי לנקרי ומאיר יצחק-הלוי, מי שהיה סגן שר החינוך".
המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ"לית מנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא עבודות הפיתוח בחופי אילת. אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, כתבו במכתב: "עבודות הפיתוח נעשות תוך התעלמות מדרישות המשרד, ומובילות לפגיעה בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים של ים סוף וחופי אילת. היתרי הבנייה מתעלמים מההיבטים והשיקולים הסביבתיים, והעבודות אינן לוקחות בחשבון את הפגיעה החמורה ואת לקחי הסערה שאירעה באילת ב-2020. אנחנו קוראות למוסדות התכנון והעירייה לקיים דיון דחוף בנושא, במטרה למנוע פגיעה בלתי הפיכה בחופים המיוחדים של אילת השייכים לציבור".
במשרד ציינו כי העבודות לא בוצעו בתיאום עמם. לאור התחלת העבודות, ביצעו גורמי המקצוע של המשרד סיורים בחופים, מהם עלה כי עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עלה במסגרת הסיורים, כי יש מקטעים שמלכתחילה יש בהם רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים, וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר: כמה מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.
"על הנייר - יש רצון לפעול לאיזון ושמירה על ערכי הטבע ועל המעט שנותר ממנו", אמר אסף שוורץ, פעיל סביבתי. "במעשה - אין שום דמיון. בנו במת בטון מחוזקת כמו מקלט (כי צריך להנגיש את החוף לנכים וזקנים) ומתוך כוונה שהסערות לא יגרמו שוב לנזק - יצקו כמויות בלתי נתפסות של בטון, ודיפנו אותו בחול שלא שייך לים האדום. הכל נעשה ללא שקיפות. קבעו לנו עובדות בשטח. אין הלימה לאיזון וחיבור לטבע. מדובר בגישה אדריכלית שאין לה מקום בעולם שחווה שינויי מזג אוויר. זה קוצר ראייה וחוסר ענווה. תוך קביעה שזו טובת הציבור. ובשם טובת ציבור זו רוצים להמשיך את הפגיעה גם ברצועת החוף הטבעית האחרונה של מדינת ישראל למי הים האדום".
"קיבלנו הלם מלראות איך הורסים את חופי הים שצמודים לטיילת", ציין מוריס מרציאנו, תושב אילת. "אין שום סיבה שמצדיקה את זה. פשוט כיערו את האזור והורסים את הטבע המדהים של העיר הזו שפעם היה היהלום שבכתר. איך התושבים נותנים לזה לקרות?".
תגובות
עיריית אילת: "בימים אלו מובילים משרד התיירות ועיריית אילת באמצעות החברה להגנות ים המלח (חל״י), פרויקט לאומי חסר תקדים לחידוש ושדרוג חופי הים בעיר אילת במטרה להפוך אותם לנגישים, יפים ובטוחים יותר. עבודות השיקום והפיתוח נעשות בהתאם להיתרי הבניה שניתנו לאחר מילוי כל דרישות רשויות הרישוי ולאחר אישור מקדים של תכנית הבינוי הכוללת כנדרש בתוכנית המפורטת. ההיתרים תואמים באופן מלא את תכנית הבינוי אשר אושרה גם בוועדה המקומית ובמליאת מועצת העיר. המשרד להגנת הסביבה היה חלק ממוסד התכנון אשר אישר את תוכנית הבינוי והוועדה המקומית קיבלה החלטה מקצועית ומאוזנת, תוך שהיא שוקלת גם את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ככל שהייתה כזו (א"ק: המשרד אינו חבר ברשות הרישוי שאישרה את תוכניות הבינוי והיתרי הבנייה. הם אושרו ללא תיאום עם המשרד, למרות שביקשו עוד ב-2020 שיבוצע התיאום)".
מינהל התכנון: "בימים אלה מגבש מינהל התכנון יחד עם הגורמים הרלוונטיים מסמך המתווה תשתית תכנונית ארוכת טווח לחופי אילת ולמרחב הימי של אילת, תוך שימור המאפיינים הסביבתיים והאקולוגיים הייחודיים של החוף והים, לצד קידום תיירות מגוונת וייחודית הפוגשת את החופים מצד אחד ואת המדבר מצד שני. אחד העקרונות הבסיסיים במסמך הוא פתיחת חופי הים לכלל הציבור. למרות פניות חוזרות ונשנות לעיריית אילת ולרשות הטבע והגנים, לקדם את המסמך, המהלכים לא מוצו. אנו קוראים לעיריית אילת שלא לקדם בשלב זה צעדים הסותרים את המסמך".
רשות הטבע והגנים: "מדובר בתוכניות שאושרו ברמה המקומית בניגוד לעמדת רשות הטבע והגנים שהפיתוח נעשה קרוב מידי לקו המים וקיים סיכון לפגיעה בטבע בשל כך. יחד עם זאת, על מנת לצמצם סיכון לפגיעה בטבע הרשות מפקחת על חלק מהעבודות בהן יש חשש לכך. פעולות פיקוח אלו אף הובילו לעצירת העבודות לא אחת בשל חריגות. בצל כך הרשות קוראת לכל הגורמים המעורבים לקדם ולאשר את מסמך המדיניות שגובש בעניין הפיתוח בסביבה החופית באילת, המתייחס גם לאיזונים הנדרשים למען שמירה על הטבע, על מנת למנוע המשך פגיעה בסביבה הימית והחופית של אילת עם עבודות הפיתוח הצפויות בהמשך".
