גבישים זעירים, שהתגלו בצואת בעלי חיים קדומים, משמשים עדות מפתח בניתוח חדש המצביע על האפשרות שציידים-לקטים בתל אבו הוריירה, אתר ארכאולוגי פרהיסטורי בסוריה, שהיה מיישובי הקבע הראשונים שבהם התפתחה החקלאות, גידלו מספר קטן של בעלי חיים ממש מחוץ למקומות שבהם גרו, בתקופה שלפני 12,800 עד 12,300 שנים, כ-2,000 שנים יותר מוקדם ממה שהיה ידוע עד כה. המחקר פורסם בכתב העת PLOS ONE.
תל אבו הוריירה (Tell Abu Hureyra) הוא אתר ארכיאולוגי שהיה מאוכלס במשך אלפי שנים, שהתקיים על פני התקופה שבה חל המעבר מציד ולקט לחקלאות ורעיית צאן. בעוד שמחקרי עבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת סקרו את המעבר הזה על פני אתרים ארכיאולוגיים רבים, נותר עוד הרבה מידע שיש לגלותו לגבי ציר הזמן הספציפי הזה, כולל כל מגוון שיטות הניהול המוקדמות של עדרי בעלי החיים, שייתכן שקדמו לרעיית עדרים בקנה מידה גדול יותר.
2 צפייה בגלריה
תצלום של משקעים ארכיאולוגיים מאבו חוריירה בהם נמצאו הספרוליטים
(צילום: Andrew Moore, CC-BY 4.0 (creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
כדי לשפוך אור על נושא זה, האנתרופולוגית אלקסיה סמית' מאוניברסיטת קונטיקט ועמיתיה בדקו גללים של בעלי חיים קדומים. הם ניתחו את נוכחותם של ספרוליטים - גושי סידן פחמתי זעירים שנמצאו בצואה של בעלי החיים בתל אבו הוריירה - וחקרו ראיות אלו לצד עדויות ארכיאולוגיות, ארכיאובוטניות וזואורכאולוגיות אחרות. הניתוח שלהם הצביע על כך שאנשים שכבשו את אבו הוריירה בעת התקופה האפיפלאוליתית, לפני בין 12,800 ל-12,300 שנים, שרפו גללים כחומר בעירה וייתכן שהחזיקו בעלי חיים, כבשים ככל הנראה, ממש מחוץ למגוריהם.
מאוחר יותר, מצביעות העדויות, המשיכו האנשים הללו להשתמש בצואה כחומר בעירה וגם השתמשו בגללים להכנת רצפות גבס. לאחר תקופה, חלה ירידה ברמות הספרוליטים באתר, מה שעשוי להתכתב עם העלייה ברעיית בעלי חיים בקנה מידה גדול יותר הרחק מבתי המגורים.
ממצאים אלה מוסיפים למספר קטן אמנם, אך כזה שרק הולך וגדל, של עדויות התומכות באפשרות, שאנשים החלו לפתח שיטות ניהול משק חי במהלך או אפילו לפני גידול צמחים, מה שסותר את ההנחה הרווחת לפיה גידול הצמחים קדם לגידול בעלי החיים. החוקרים מתכננים להמשיך ולחקור נוכחות של בעלי חיים בעבר בתל אבו הוריירה, והם מציינים כי נדרש מחקר נוסף על מנת לקבוע עד כמה שיטות טיפול מוקדמות דומות לבעלי חיים היו נפוצות באתרים אחרים, מחקר שיוכל להיעזר בשיטה חדשה שפותחה לשם הבחנה בין גללים עתיקים לגללים מודרניים עבור מחקר זה.
2 צפייה בגלריה
שחזור של הצריף האפיפלאוליתי בו נראה אדם יושב על השטח שמחוץ לבקתה, בו הצטברו גללים
(איור: Andrew Moore, CC-BY 4.0 (creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
"עד לאחרונה, היה קשה למצוא שיטה שתאפשר לארכיאולוגים לבחון את הניסויים המוקדמים ביותר בטיפול בבעלי חיים לפני ביותם, אז זה באמת מרגש לראות ששאריות של גללי בעלי חיים יכולים לעזור לנו לעקוב אחר הדרכים השונות שבהן אנשים קיימו אינטראקציה עם בעלי החיים בשלב מוקדם. הופתענו כשהבנו שציידים-לקטים הביאו לתל אבו הוריירה בעלי חיים לפני בין 12,800 ל-12,300 שנים והחזיקו אותם מחוץ לבקתות שלהם", אמרו מחברי המחקר. "מדובר על כ-2,000 שנים מוקדם יותר ממה שראינו במקומות אחרים, למרות שזה עלה בקנה אחד בסופו של דבר עם מה שצפינו שהתרחש בעמק הפרת - מיקום בתוך הסהר הפורה, שהיה אידילי במיוחד עבור בני אדם, עם גישה נוחה למישורי הצפה, ערבות ויערות, כולל מגוון רחב של חי וצומח. כמו כן, אתר זה נמצא בסמוך לאדם אסד (האגם הגדול ביותר בסוריה), אזור שכיום כמעט ואיננו נגיש בשל הלחימה והסכסוכים המתמשכים באזור. למרבה המזל, הארכיאולוגים שחקרו את האזור בעבר, אחסנו וקטלגו בקפידה דגימות רבות מהאתר".
