האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה תיעד בשבוע שעבר שדון ברק אדום, בזמן סופת ברקים שהשתוללה סמוך למדגסקר. בתמונה, שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית, אפשר לראות את השדון באדום ואילו את הסופה בכחול.
3 צפייה בגלריה
תמונה שצילם איתן סטיבה מתחנת החלל
(צילום: איתן סטיבה, Imagery taken on AX-1 mission (April 2022) as part of the ILAN-ES research)
סטיבה, שצפוי לחזור לכדור הארץ ביום רביעי הקרוב, תיעד את השדון במסגרת ניסוי ILAN-ES במשימת "רקיע" של קרן רמון. את הניסוי מובילים פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן, ופרופ' קולין פרייס, ראש ביה"ס ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. לדברי החוקרים, הגוון האדום הוא טיפוסי למולקולות חנקן מעוררות באטמוספירה. אפשר להבחין בגוון הירקרק של שכבת זוהר האוויר בגובה 95 ק"מ מעל פני כדור-הארץ, גובה שמתחתיו נוצרים שדוני ברקים מסוגים שונים.
לדברי החוקרים, אלפי סופות ברקים מתרחשות בכל רגע נתון ברחבי כדור-הארץ, בקצב ממוצע של כ-50 ברקים בשנייה. לברקים נלוות תופעות מזג-אוויר סוער כגון ברד, שיטפונות ואפילו טורנדו, והם משפיעים גם על הרכבה הכימי של האטמוספירה. שדוני ברקים היא תופעה אופטית לילית שמתרחשת באטמוספירה העליונה, שזוהרת בצבעים אדומים-כחולים לזמנים קצרצרים - כמה אלפיות השנייה - מעל סופות ברקים. שדוני הברקים נוצרים בעקבות ברקים חזקים במיוחד שפוגעים באדמה. לעתים קוראים לסוג זה של ברקים Super-bolts או ברקי-על, חזקים פי 1,000 מהממוצע.
3 צפייה בגלריה
התמונה המלאה שצילם איתן סטיבה
(צילום: איתן סטיבה, Imagery taken on AX-1 mission (April 2022) as part of the ILAN-ES research)
מטרתו של המחקר ILAN-ES, היא לתעד את סופות הברקים ואת השדונים מעליהם, גם מתחנת החלל ובמידת האפשר, בו-זמנית מהקרקע. בין היתר מנסים החוקרים בפעם הראשונה לצלם שדונים שמתרחשים מהצד השני של כדור-הארץ ביחס למיקום סופת ברקים, שנוצרים עקב תנועת חלקיקים טעונים שנפלטים מסופת הברקים לאורך השדה המגנטי (למשל ברק באזור קפריסין יכול לייצר שדונים ליד מדגסקר). הניסוי מתקיים במסגרת משימת "רקיע", ובשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם שמצלמות גם הן בו זמנית את שדוני הברקים, כולל מ-11 בתי-ספר בישראל ושישה בתי-ספר באפריקה ובהונג-קונג. גם קבוצות מחקר מיפן, צרפת, הונגריה, ניו-זילנד, דנמרק, ארה"ב וברזיל משתתפות בתצפיות, להן הצטרפו חובבים בפורטו-ריקו, במרכז אירופה ובדרום-אמריקה.
החוקרים הסבירו כי הנתונים נאספים ממערכות גלובליות ומרשתות עולמיות בתחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי שעוקבות אחרי סופות ברקים - לצורך מיפוי הברקים החזקים. תחזיות יומיות על מיקום הסופה מועברות לסטיבה, ששוהה כאמור בתחנת החלל הבינלאומית, מצוות המדענים, שמנחה אותו להיכן להפנות את המצלמה, באופן דומה לביצוע ניסוי MEIDEX על מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003, שבוצע על ידי אל"מ אילן רמון ז"ל. מטרת המחקר היא לשפר את הבנת התהליכים החשמליים באטמוספירה ומציאת הקשר בינם לבין שינויי האקלים המתרחשים בתקופה הנוכחית.
3 צפייה בגלריה
שדוני ברקים מעל סופת ברקים בלבנון. צולמה ב-24 במרץ על ידי המורה עימאד חאמיס מבי"ס נזירות סליזיאן בנצרת
פרופ' יואב יאיר אמר: "יכולת החיזוי שלנו מדויקת ביותר, כך שהזמן הקצר של איתן בתחנת החלל מנוצל בצורה אופטימלית לתצפיות רק על סופות ברקים חזקות. חזיתי במדויק את מיקום הסופה 36 שעות מראש, ושמחתי מאוד לראות שהיא אכן ייצרה ברקים ושדונים כפי שצפינו".
פרופ' פרייס הוסיף: "פעילות חשמלית בסופות רעמים דומה לדופק לב של בני אדם. ככל שיותר פעילים הדופק עולה, ובסופות קצב הברקים עולה. שדוני הברקים הם תוספת לדופק הרגיל ועלולים לתת לנו הבנה יותר טובה של סופות רעמים".
איתן סטיבה בריאיון ל-ynet מהחלל, שנערך בשבוע שעבר
(צילום: חדר בקרה)
הניסוי מתקיים במסגרת משימת "רקיע" לצד עשרות ניסויים של חוקרים ויזמים ישראליים אשר מבצע האסטרונאוט איתן סטיבה בתחנה. בנוסף לניסויים, מצלם סטיבה משדרים חינוכיים ועוד.
