במשרד האוצר מתייצבים לצד קצא"א ואומרים כי ביטול הסכם Med-Red עם איחוד האמירויות יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות, אובדן הכנסות למדינה, פגיעה במוניטין החברה וקושי להשיג עסקאות עם לקוחות בינלאומיים בעתיד. עמדת משרד האוצר ניתנה בעקבות עתירת החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול לבג"ץ נגד ההסכם. העמדה מתפרסמת לאחר שאתמול (יום ג') הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד החברה וארבעה מעובדיה בגין אחריותה לאחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר, שאירע בעברונה בדצמבר 2014.
מנכ"ל המשרד, רם בלינקוב, התייחס בנייר עמדה שהוגש למנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, להשפעה הפוטנציאלית על אמינות הקשר העסקי עם מדינת ישראל. במשרד האוצר בחרו לראות רק את העסקים של קצא"א, ולא את ההשלכות שעלולות לפגוע בסביבה כתוצאה מהעברת נפט דרך מפרץ אילת בצינור לאשקלון. "בהסכם ההשקעות, כמו גם בהסכמי ארגון הסחר העולמי, אכן נהוג לכלול חריג המאפשר לממשלה לפעול לטובת איכות הסביבה. יחד עם זאת, השימוש בחריג מסוג זה הוא במשורה ורק במקרים מאוד מסוימים... שימוש בכלי זה יכול להשפיע על תפיסת קלות עשיית העסקים במדינה על ידי משקיעים זרים ולהשפיע על היחסים הכלכליים הנרקמים בין מדינות", נכתב.
משרד האוצר רמז למעשה כי פגיעה בהסכם עלולה לפגוע ביחסים הכלכליים הנרקמים בין ישראל לאיחוד האמירויות. "התערבות ממשלתית עלולה לשדר מסר שלילי למגזר הפרטי בתקופה רגישה, שבה הקשרים הכלכליים בין המדינות נבנים", נכתב.
"ביטול ההסכם יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות משמעותיות לחברת קצא"א ולאובדן הכנסות למדינה. בנוסף, החשיפה שתיווצר לחברה מעצם ביטול ההסכם, עומדת על עשרות מיליוני שקלים, בין היתר בגין השקעות משמעותיות שביצעה החברה בהיערכות למימושו, לרבות בהצטיידות, הגברת אמצעי ההגנה, ביצוע סקר סיכונים, כוח אדם, הכשרות ועוד", כתב בלינקוב כשהוא מונה את ההשלכות הישירות, העקיפות וההשלכות על כלל החברות הממשלתיות, שיגיעו בעקבות ביטול ההסכם והלחצים לביטולו.
"קצא"א היא חברה ממשלתית בעלת אוריינטציה בין-לאומית המספקת שירותים לגורמים ישראלים וזרים כאחד", נכתב עוד. "לפיכך, התדמית שלה כחברה אמינה הנדרשת להתחרות בחברות תשתית אחרות באזור אגן הים התיכון, היא חיונית להמשך פעילותה עם לקוחות זרים. מעורבות ממשלתית לביטול ההסכם תוביל לפגיעה קשה במוניטין של קצא"א וביכולתה שלה להשיג עסקאות עם לקוחות בינלאומיים בעתיד".
בלינקוב הסביר בפנייה למנכ"ל משרד ראש הממשלה כי ביטול ההסכם והלחצים לביטול יובילו להשלכות על כלל החברות הממשלתיות. "עצמאותן של החברות הממשלתיות בניהול עסקיהן על פי המטרות שנקבעו על ידי הממשלה היא עקרון יסוד במימוש תפקיד המדינה כבעלים של החברות הממשלתיות". לדבריו, פגיעה בעיקרון זה עלול להיות "בעל השלכות מרקיחות לכת" על פעילותן של החברות הממשלתיות ויכולתן להתקשר בהסכמים מסחריים בארץ ובחו"ל.
עוד הלין על השימוש בסמכות המשרד להגנת הסביבה לסיכול ההסכם תחת אמתלה של סיכונים סביבתיים, במקום לפעול למזעור הסיכונים הסביבתיים באמצעים אחרים של דיני רישוי עסקים, הגנת הסביבה ותכנון ובניה. "הכלים הרגולטוריים ככלל מעצם היותם רגולציה, מופעלים באופן זהה כלפי חברות פרטיות וחבריות ממשלתיות, מהווה תקדים בעייתי הסולל את הדרך לביטול הסכמים מסחריים ופרוייקטי תשתית נוספים או להתערבות בהם שלא באמצעות הכלים המקובלים לכך".
באמירתו מתייחס בלניקוב לפעולות של המשרד להגנת הסביבה, שהביאו לדחייה של ההסכם. עורכי דינם של קצא"א התלוננו על פעולות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וקבלו על המהלכים לביטול ההסכם.
במקביל, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, העבירה למנכ"ל קצצ"א, איציק לוי, מכתב שבו מפורטת עמדת המשרד להגנת הסביבה באשר למשמעויות ההסכם. הודיע לחברת קצא"א, כי מבחינה סביבתית, מדיניות המשרד היא "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, ומשום כך, אין מקום להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת
"אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת
מנגד, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, העבירה למנכ"ל קצצ"א, איציק לוי, מכתב שבו מפורטת עמדת המשרד להגנת הסביבה באשר למשמעויות הסכם קצא"א - רד מד. היא ציינה, כי במקביל לבחינת סקר הסיכונים של החברה, שלא בוצע לפי הנחיות המשרד וכבר נדחה על-ידו פעמיים, המשרד להגנת הסביבה בחן מהי תוספת הסיכון שיכולה לשאת הסביבה הימית הרגישה במפרץ אילת. במכתב נכתב כי מדיניות המשרד היא "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, ומשום כך, אין מקום להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת
גורמי המקצוע במשרד הגיעו למסקנה חד-משמעית, כי הרחבת פעילות קצא"א עלולה לפגוע פגיעה קריטית ובלתי הפיכה בסביבה הימית במפרץ אילת בשל אירועי תקלות של דליפת נפט שלא ניתן למנוע אותן באופן מוחלט. מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. לאור משבר האקלים והתחממות מי הים עולה חשש כבד לעתיד שונית האלמוגים ובתי הגידול הייחודיים של מפרץ אילת.
מהמשרד נמסר כי עמדת המשרד להגנת הסביבה הייתה ועודנה, כי יש לשים את הסביבה הימית באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח מפרץ אילת, על מנת לשמור על הים האדום ועל השונית הטבעית עבור הדורות הבאים, בעולם שבו שוניות אלמוגים מתפקדות הן אוצר טבע נדיר.
