מאז שנת 2007 ריכוז המתאן באטמוספירה בעולם עלה בקצב מואץ . מדובר בבעיה, מכיוון שמתאן הוא גז חממה חזק במיוחד בטווח הקצר, זאת משום שיש לו יכולת ליצור אפקט חממה שגבוה פי 84 מאשר של פחמן דו חמצני באותה מסה, במהלך 20 השנים הראשונות שלו באטמוספירה, והוא מהווה כ-30% מגורמי ההתחממות הגלובלית מאז התקופה הטרום-תעשייתית.
3 צפייה בגלריה
מבט על אזור ביצות בנגוולו של זמביה, ממטוס המחקר של המתקן למדידות אטמוספיריות מפלטפורמות מוטסות
(צילום: P. Barker)
כדי להבין טוב יותר את הגורמים לעלייה בפליטת המתאן וכיצד ניתן למתן אותה, מדענים עומלים כדי לאסוף מדידות מדויקות יותר של מקורותיו, בין אם אנושיים - כמו שריפת גז טבעי - ובין אם טבעיים. במחקר חדש שפורסם בכתב העת Global Biogeochemical Cycles, מצאו החוקרים כי אדמות ביצות טרופיות, האחראיות לכ-20% מפליטות המתאן בעולם. הן משחררות, באופן משמעותי, יותר מתאן ממה שחשבו בעבר.
פליטת מתאן ממשטחי ביצות טרופיים נחקרת באופן לא אופטימלי בלשון המעטה, במיוחד באפריקה. לשם כך, יצאו מחברי המחקר לאפריקה במטרה לנסות ולעזור בסגירת פער הנתונים הזה, זאת באמצעות סקירה ראשונה בהיסטוריה של כמות המתאן ששוחררה משטחי ביצות בזמביה, תוך התמקדות בשלושה מאזורי הביצות הגדולים של המדינה: בנגוולו (Bangweulu), קאפו (Kafue) ולוקאנגה (Lukanga).
החוקרים השתמשו במתקן למדידות אטמוספריות מפלטפורמות מוטסות שנמצא בבריטניה, ועלו על מטוס בריטיש אירוספייס 146 (British Aerospace 146), שמצויד במעבדת מדידה מדעית, כדי לדגום נתונים סביבתיים. על מנת שיוכלו להעריך את פליטת המתאן, יישמו החוקרים שלוש גישות בכל אתר ביצות: איזון מסה מוטסת, שטף מערבולת קוונטית באוויר והיפוך טמפרטורות (אינוורסיה).
בעוד שמודלים חזו פליטות מתאן משטחי ביצות אלה, בשיעור של 0.6-3.9 מיליגרם למ"ר לשעה, התצפיות הישירות של החוקרים גילו מציאות שונה לחלוטין, ועגומה במיוחד. ממדי פליטות המתאן נסקו ונמדדו על 5-28 מיליגרם למ"ר לשעה - כלומר, אומדן גבוה בהרבה ממה שהיה ידוע עד כה. אם ממצאים אלה נכונים גם לגבי אזורי ביצות טרופיים אחרים שנחקרו עד כה, הרי שהם מצביעים על כך שהמודלים של פרויקט הפחמן העולמי אינם לוקחים בחשבון (ברצינות מספקת) את מידת תרומתם של אזורי הביצות למתאן האטמוספרי בעולם.
נתון זה מדאיג במיוחד, מכיוון ששינויי אקלים עלולים ליצור מצב שבו מיעוט הגשמים והטמפרטורה העולות יגרמו לכך שאדמות ביצות יפלטו כמות רבה יותר של גז מתאן בעתיד. בתרחיש זה, כדי לעמוד ביעד הסכם פריז של שמירה על התחממות כדור הארץ בפחות מ-2 מעלות צלזיוס ביחס לזמנים הקדם-תעשייתיים, מדינות העולם יהיו מחויבות להפחית את פליטת גזי החממה הנגרמים על ידי הגורם האנושי בכמויות גדולות בהרבה מההערכות הנוכחיות.
