מגפה קטלנית חיסלה בתוך כמה חודשים כמעט את כל אוכלוסיית קיפודי הים במפרץ אילת וכמה שנים לפני פרוץ המגפה, אותו קיפוד ים (נזרית ארוכת קוצים) פלש לים התיכון. בימים אלו יוצא לדרך פרויקט מיפוי תצפיות של הקיפוד לאורך חופי הים התיכון וים סוף של החברה להגנת הטבע, באמצעות יישומון SeaWatch.
3 צפייה בגלריה
סובלים ממגפה. קיפודי ים
סובלים ממגפה. קיפודי ים
סובלים ממגפה. קיפודי ים
(צילום: שי אורון, החברה להגנת הטבע)
בר שטרנבך, רכז Sea Watch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, אמר כי כל מיני קיפודי הים בישראל מוגדרים כערכי טבע מוגנים ואין לגעת או לפגוע בהם. "באילת, כמין מקומי, לקיפודי הים יש תפקיד חיוני בשונית האלמוגים: הם ניזונים מאצות המכסות את האלמוגים, וכך מסייעים לחדירת אור ושומרים על בריאות השונית", הוא אמר. "לעומת זאת, בים התיכון קיפודי הים הפולשים, שנצפו לראשונה שחופי הים התיכון בשנת 2017, מתבססים על גבי שוניות סלעיות והתפשטותם עלולה לפגוע במגוון הביולוגי. הם מתחרים עם מינים צמחוניים אחרים על מזון, ואין להם טורפים טבעיים, מה שצפוי להוביל לגידול באוכלוסייתם".
קיפוד הים נצפה מיפו ועד אכזיב בים התיכון. בסך הכול התקבלו עד כה רק 14 תצפיות ביפו, תל אביב, הרצליה, חבצלת השרון, מכמורת, חדרה, קיסריה, חוף דור, חיפה ואכזיב. אבל ההערכות הן שייתכן שהוא נפוץ בחופים נוספים. "חשוב לאסוף מידע על הפרטים הבודדים והנדירים ששרדו גם במפרץ אילת כדי לנטר את האוכלוסייה הפגועה ולסייע בשימורה, ובמקביל - למפות את הקיפודים הפולשים בים התיכון, כדי לנתח את דפוס הפלישה שלהם כתשתית לגיבוש מדיניות בנושא", אמר שטרנבך.
"מכיוון שבחופי הים התיכון הנזרית ארוכת הקוצים הינה מין פולש, שבשנים האחרונות אוכלוסייתו הולכת וגדלה, יש צורך לחקור את פוטנציאל ההתבססות שלו ואת השפעתו האקולוגית", הסבירה איריס פרייז, דוקטורנטית החוקרת את האקולוגיה של הפלישה של נזרית ארוכת קוצים במכון לחקר ימים ואגמים.
3 צפייה בגלריה
קיפודי ים
קיפודי ים
קיפודי ים
(צילום: שי אורון, החברה להגנת הטבע)
3 צפייה בגלריה
פלשו גם לחופי הים התיכון. קיפוד ים
פלשו גם לחופי הים התיכון. קיפוד ים
פלשו גם לחופי הים התיכון. קיפוד ים
(צילום: בר שטרנבך, החברה להגנת הטבע)
מחקרה הנוכחי בים התיכון מצביע על כך שפלישת הנזרית מהווה איום פוטנציאלי על המגוון הביולוגי בשוניות הסלעיות. המיזם הנוכחי יאסוף מידע על התפשטותו בעזרת צוללים ואוהבי ים נוספים. התצפיות מהים התיכון יאפשרו ניתוח דפוס הפלישה ושל בתי הגידול בהם התבססו הקיפודים.
ד"ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ובמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, אמרה כי "בשנים האחרונות, מיזמי מדע אזרחי המשלבים חוקרים ואת הציבור הרחב, מאפשרים לאסוף מידע על מגוון רחב של מיני בעלי חיים ובכך תורמים למחקר ושמירת הטבע ורק לאחרונה, הצלחנו למפות לראשונה את תפוצתו של סרטן אגרסיבי שפלש לחופינו בשם 'מטוטה ויקטור'".
קיפודי ים מתים
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע נועדה לייעל ולאפשר את אכיפת החוק ומניעת מפגעים בים התיכון ובמפרץ אילת, על ידי הגברת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות, והעברת תלונות על מפגעים בזמן אמת אל גורמי האכיפה. עד כה כ-16,000 חובבי ים הורידו את האפליקציה והתקבלו בה כ-4,500 דיווחים. באפליקציה ניתן לדווח על מפגעים ימיים כמו דיג לא חוקי, חיה פגועה, זיהום, פסולת, נסיעה בחוף ושיט מסוכן.
בנוסף, ב"זירת התצפיות" ניתן לשלוח תצפיות של אצות ובעלי חיים כמו דגים, מינים פולשים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. פרטי הקשר של המדווח נשארים חסויים מעיניי הציבור. כל דיווח נשלח ישירות אל גורמי הטיפול הרלוונטיים ברשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות או גורמי מדע רלוונטיים.