מידע חדש על תרבות האוכל בערים הראשונות בעולם, התגלה באמצעות ניתוח קערות חרס שהכילו תרכובות כימיות מסוימות, שעזרו לחוקרים להבין טוב יותר את הרגלי המזון לפני 5,500 שנה.
החברות העירוניות הראשונות בעולם התפתחו במסופוטמיה, עיראק של ימינו, לפני כ-5,500 שנה, ואין סוג חפץ אחר שמסמל את ההתפתחות הזו יותר מאשר קערת שפה משופעת, שהייתה קערת הקרמיקה הראשונה שיוצרה בייצור המוני באותה העת. יחד עם זאת, סוג קערה זה, על המאכלים שהכילה אותה קערת חרס, היו נושא לוויכוח מזה למעלה מ-100 שנים. כעת, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Archaeological Science: Reports מראה שהקערות הללו הכילו מגוון של מזונות, אבל במיוחד ארוחות בשריות, שהורכבו ככל הנראה על בסיס תבשילים או מרק בטעם מח עצם.
תרכובות כימיות וחתימות איזוטופים יציבים של שומנים מן החי התגלו בקערות שפה משופעת, קערות חרס קטנות ולא מעוטרות, נדגמו מהאתר הכלקוליתי של שאחי קורה (Shakhi Kora) שנמצא בעמק נהר סירוואן (משמעות השם בכורדית ובפרסית היא "הים השואג" או "צעקות הנהר") בצפון-מזרח עיראק, לשם הוא מגיע מאיראן על 445 הק"מ שלו.
צוות בינלאומי בראשות פרופ' קלאודיה גלץ, פרופ' לארכיאולוגיה באוניברסיטת גלזגו, חפר בשאחי קורה מאז 2019 כחלק מהפרויקט האזורי סירוואן - פרויקט שנועד כדי לחקור את הנופים הארכיאולוגיים בנהר ובסביבתו. בחפירות התגלו רבות מקערות החרס העתיקות, שיוצרו בייצור המוני והיו בעלות דפנות עבות, כשייצורן התפשט מאתרים דרומיים כמו אורוכ (Uruk) - עיר עתיקה בשומר ששרידיה נקראים כיום ורכא (Warka) - על פני צפון מסופוטמיה, למרגלות הרי זגרוס (Zagros Mountains), המשתרעים על פני 1,500 ק"מ לאורך גבול איראן-עיראק, ומעבר לשם.
קערות רבות מהסוג הייחודי שאותר, מופיעות במסמכים עתיקים, כמו למשל לוחות כתב יתדות מאותה העת, ומתפרשים באמצעותם ככלי אוכל בהם הוגשו מנות מבוססות דגנים לעובדים, כשהיה מדובר בסוגי דגן כמו חיטה, אמר ושעורה, שנחשבו לבסיס הכלכלי ולמקור העיקרי של עושר וכוח עבור מוסדות המדינה המוקדמים והאליטות שלהם.
עם זאת, המחקר של פרופ' גלץ ועמיתיה קובע כי התוצאות האנליטיות מאתגרות את הפרשנויות המסורתיות הרואות בקערות שפה משופעת ככאלו שהכילו בעיקר מזון מבוסס דגנים שהוגש לצד לחם, שכן נמצאו עקבות המרמזות על נוכחותם של מזונות בשריים וייתכן גם חלביים באותן הקערות. "הגישה המשולבת של ניתוח כימי ואיזוטופי נועדה כדי לזהות את מקור השומנים שעקבותיהם נמצאו בקערות החרס העתיקות, זאת במטרה לספק תובנות חדשות על השימוש בהן", הסבירה ד"ר אלזה פרוצ'יני, שביצעה את הניתוח הכימי.
"תוצאות המחקר שלנו מציגות התקדמות משמעותית בחקר האזור ובעיקר בנוגע לאופן השימוש בקערות שפה משופעת ברחבי מסופוטמיה, לרבות סוגי המאכלים שהוגשו בהן. למעשה, מדובר על פרשנות מחודשת של התפקוד והסמליות החברתית של הקערות, כך שנפתחים אפיקים חדשים ומעניינים מחקרית", אמרה פרופ' גלץ. "אנחנו משתפים פעולה הדוק עם קלאודיה והצוות שלה כבר כמה שנים במהלך איסוף כלי החרס מהאתרים הארכיאולוגיים וזה מרתק לראות כיצד המאמצים משתלמים עם ניתוח ממצאים שמצביע בבירור על כך שאותם כלים הכילו בעבר שומן מן החי", הוסיפה פרופ' ג'יימי טוני, פרופ' למדעי הסביבה והאקלים בבית הספר למדעי גיאוגרפיה וכדור הארץ של אוניברסיטת גלזגו.