אמנם הקיץ לא החל עדיין רשמית, אבל חם, אפילו רותח, יום אחר יום. אם ללמוד מסיכום שנת 2023 של השירות המטאורולוגי, הרי שהמצב בכי רע. "שנת 2023 הייתה חמה מהממוצע (1991 עד 2020) כפי שהיה כמעט בכל השנים בשני העשורים האחרונים, אולם השנה האחרונה בולטת עוד יותר. רוב החודשים היו חמים מהממוצע והדבר בלט במיוחד במחצית השנייה של השנה שבה רוב החודשים היו חמים מהממוצע במידה ניכרת. הקיץ היה אחד מהחמים שידענו, עם גלי חום ארוכים וחריגים, וגם באוקטובר ובנובמבר היו גלי חום ממושכים שנתנו תחושה שהקיץ לא הסתיים".
גם התחזית של השירות המטאורולוגי לקיץ הקרוב לא מעודדת: "הטמפרטורות בישראל צפויות להיות גבוהות מהטמפרטורות הממוצעות ב-30 השנים האחרונות", "עד כדי כ-2 מעלות ביחס לממוצע הרב שנתי".
ההתחממות המתמשכת והמתמדת הזו מחייבת אותנו לעשות מעשה ולהיערך מיד ברמה האישית, המקומית והלאומית. מעבר לצורך לשנות את אורחות חיינו, לשהות במקומות מקורים ומקוררים ולהפחית את השהייה בחוץ ככל הניתן בשעות החום, אחת הפעולות המרכזיות שחייבים לעשות היא להכין תוכניות הצללה לאומית.
להצללה, טבעית ומלאכותית, יש אין ספור תועלות, ישירות ועקיפות, והיא מרכיב מרכזי וחיוני ביצירת מרחב ציבורי בריא, בטוח ואיכותי. בראש ובראשונה היא מפחיתה את עוצמת הקרינה, ובפרט קרינת ה-UV המסוכנת, וכן את עוצמת החום, ובכך היא מפחיתה גם את הסיכון הבריאותי.
מחקרים שונים מראים גם כי הצללה נכונה יכולה להפחית את העומס התרמי בעד כ-50%, וכן את הנוחות התרמית, המורכבת מתנאים אטמוספריים וגורמים פיזיים לצד גורמים פיזיולוגיים ואף פסיכולוגיים והתנהגותיים. למעשה, הצללה יכולה להפחית את הטמפרטורה שהגוף מרגיש בגין הטמפרטורה החיצונית, הלחות, עוצמת הרוח והקרינה, טמפרטורה המכונה "הטמפרטורה הפיזיולוגית השקולה", עד ל-15 מעלות.
כאמור, להצללה, שמפחיתה את הקרינה ואת החום, יש לא מעט תועלות בריאותיות, והיא מגינה על מערכות הדם והלב ומפחיתה מחלות סרטן, ובפרט סרטן העור. היא גם משפיעות על היכולת לתפקד במרחב הציבורי, ובהתאם על הפריון במשק. הצללה יכולה גם לקדם הליכתיות, שאף היא חשובה לבריאות, ואפילו את השימוש בתחבורה ציבורית. היא מפחיתה גם את הפגיעה בציוד, למשל במתקני משחקים או בספסלים ברחוב.
בנוסף היא משפיעה גם על הקירור של מבנים, שמאפשר להפחית את האנרגיה הנדרשת לקירורם, ובכך למעשה לשרוף פחות דלקים מאובנים לייצור חשמל, שבתורם גורמים לפליטות גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. בעבודות שונות, שבחנו את העלות מול התועלת של הצבת הצללה, נמצא כי התועלת משיפור הבריאות והיכולת להתנהל ברחוב בנוחות עולה עשרות מונים על ההשקעה בהצבת הצללה.
אחד הכלים המרכזיים והיעלים לקירור המרחב הציבורי הוא נטיעת עצים, שמספקים גם תועלות אחרות רבות, וביניהן ניקוי אוויר, הפחתת רעש, ובית גידול למגוון ביולוגי רב. מדינת ישראל היא אמנם מדינה שטופת שמש, אבל גם מדינה חשוכת עצים, ובשנים האחרונות יש מאמצים גדולים יותר מצד הממשלה והרשויות המקומיות למלא את החסר, אם כי חשוב לציין שבו-בזמן נכרתים ונעקרים עצים רבים.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןאבל עצים אינם הפתרון היחיד למתן צל, וגם לא תמיד זה המתאים לקירור של מרחבים ציבוריים שונים. הצללה מלאכותית, לרבות רשתות צל, פרגולות, שדרות עמודים מקורות (קולונדות) ואמצעים נוספים, ולפעמים בשילוב של צמחיה ו/או אמצעים סולאריים למיניהם, יכולים לספק צל באזורים רבים. בתוך כך, גם מבנים עצמם יכולים לשמש להצללה של רחובות.
למרות החשיבות הרבה של הצללה של המרחב הציבורי בישראל, שרק הולך ומתחמם עם שינויי האקלים ומצטופף במבנים שמשפיעים על ספיגת החום ושבירת הקרינה, לצד העומס של רכבים ומזגנים שפולטים חום רב אל הרחוב, אין כמעט חובה להצללה של המרחב הציבורי בישראל, פרט באזורים מוגדרים, למשל במוסדות חינוך וגני משחקים.
התכנון והבינוי בישראל, מרמת הבית, עבור ברחוב ועד לעיר, לא נותן לצל את המקום הנכון והראוי, ומאיים עלינו. אם חפצי חיים אנחנו, הגיע הזמן לשנות את הקונספט ולהוביל מהפכת הצללה מהירה – ובקיצור הצלילו!
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016)
