מטמון בן 800 שנה, שהתגלה באתר מורשת עולמית של אונסק"ו בגרמניה, כלל בין היתר עגילי זהב ביזנטיים משובצים באבני חן ומטבע אסלאמי.
"המטמון כלל בין היתר שני עגילי זהב באיכות גבוהה מאוד משובצים באבנים חצי יקרות, סיכת מטבע וסיכת טבעת מוזהבות, שתי טבעות אצבע מוזהבות משובצות באבן, שבר טבעת ו-30 מטבעות כסף (שלמים ומפורקים)", אמר הארכיאולוג ד"ר אולף איקרודט, מנהל המחלקה הארכיאולוגית הממלכתית של שלזוויג-הולשטיין (ALSH) ל-Live Science.
במשך עשרות שנים, ארכיאולוגים חובבים ומקצועיים עבדו יחד כדי לחקור את מחוז שלזוויג-הולשטיין, ובמיוחד את הייטהבו (Haithabu) - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו - שידוע גם בשם הדבי (Hedeby). המקום, ששוכן בדרום חצי האי יוטלנד (באזור השייך היום לגרמניה), היווה נקודת מסחר חשובה של הוויקינגים. המקום שגשג בין המאות 8 ל-11, עד שנחרב בשנת 1066, שנה אשר נחשבת לתום עידן הוויקינגים באירופה.
למרבה ההפתעה, גלאי המתכות שאיתר את המטמון עשה זאת בעת הליכה על חלקת אדמה שנחקרה היטב בעבר. המידע הועבר ל-ALSH וצוות של ארכיאולוגים מטעמה חשף את חפצי הכסף והזהב, שעוטרו בחלקם באבני החן הצבעוניות. אחד הפריטים המדהימים במטמון היה זוג עגילים, שאותם הכינו צורפים ביזנטיים.
המטמון הכיל גם חיקוי של מטבע אסלאמי - דינר זהב אל-מוואחידון - אשר הומר לסיכה. ח'ליפות אל-מוואחידון הייתה שושלת מוסלמית שנוסדה בהרי האטלס (מרוקו כיום) ושלטה על דרום ספרד וצפון אפריקה בין המאות ה-12 וה-13. 30 מטבעות הכסף, שהוטבעו בתקופתו של המלך הדני ולדמר השני (Valdemar II), מעידים על כך שהמטמון נקבר באדמה זמן מה לאחר 1234.
למעשה, השילוב של מטבעות דנים ותכשיטים מערביים ים תיכוניים מעניין במיוחד ומרמז על האופי הקוסמופוליטי של האזור. "מטבעות אסלאמיים היו נפוצים בדרום סקנדינביה בין המאה ה-9 למאה ה-11", אמר ל-Live Science הנומיסמטיסט מרג'אנקו פיליקיץ', שלא היה מעורב במחקר זה. לדבריו, ייתכן שהמטבעות הללו הגיעו לאזור באמצעות קשרי מסחר שהתנהלו על פני מרחקים ארוכים, כשעל פי מנהג פופולרי באותה העת, חוט הושחל דרך חור שנוקב בגוף המטבעות, כדי שיוכלו להיענד על הצוואר כתכשיט.
גילוי מטמון מסוג זה, הינו אירוע נדיר בשלזוויג-הולשטיין, כאשר טרם ידוע אם תכולתו הייתה רכוש אישי, פריטים גנובים שנועדו להימסר למישהו אחר, או שמא כאלה שנקברו מסיבות פולחניות, באתר שלא ננטש זמן רב לאחר החורבן שאירע באמצע המאה ה-11. "שלזוויג-הולשטיין החלה להתפתח כמרכז התיישבות ומסחר. התפתחה כאן רשת סחר נרחבת מצפון, מדרום, ממזרח וממערב מאז ימי הביניים המוקדמים, שבה השתלבו אזור הים התיכון, הים הצפוני והים הבלטי, כך שחשיפת המטמון הזה איננה מקרית", הסביר ד"ר איקרודט.