בדצמבר האחרון, באי ובאות טקס חלוקת פרסי האקדמיה האירופית (התשובה האירופית לאוסקר) ה-35, שנערך ברייקיאוויק בירת איסלנד, הופתעו לגלות, שבכניסה לאולם לא נפרש כנהוג שטיח אדום. השטיח המסורתי הוחלף ביצירה מרהיבה ומקורית, המהוה מחווה לטבע של האי הקסום. מסתבר שהנהגת האירוע החליטה להימנע מסיבות ידידותיות לסביבה מהטסת שטיח אדום לאיסלנד. במקום זאת, התבקשו אמנים איסלנדיים לייצור שטיח אמנות בר קיימא מתוך מוצרים וחומרים מקומיים, כדי להוריד את טביעת הרגל הפחמנית של האירוע. מפני שהארכיטקטורה של "הארפה", הבניין שבו נערך הטקס, שואבת השראה מהטבע האיסלנדי והמבנה מבוסס על עמודי בזלת. בשל כך, החליטו האמנים ששטיח האמנות החדש חייב להביא אלמנטים ייחודיים מהטבע של האי לתוך פנים הבניין.
וכך ההשראה לשטיח הגיעה מהייחודיות של הנוף האיסלנדי, למשל משדות הלבה שמכוסים טחב רך, מה שגורם למקום להיראות כאילו אינו נמצא בכדור הארץ. האומנים עשו זאת באמצעות שימוש מרתק בצמר, נסורת ונעזרו בשלל טכניקות מעולם הטקסטיל. המיצב הזה נוצר במטרה שלא יהיה חד פעמי, ויוכלו להשתמש בו גם באירועים אחרים.
מסתבר שהאיסלנדיים לא היו חלוצים בנושא. כבר ב-2009 פסטיבל הקולנוע של טוקיו הפגין מודעות ירוקה והחליט שעם כל הכבוד לשטיח האדום, הם מעדיפים שטיח בצבע ירוק, שיוצר מ-23 אלף בקבוקי פלסטיק ממוחזרים. גם התוכנית של הפסטיבל התמקדה ביצירות שדנות בסוגיות אקולוגיות, כולל סרט על ציד לוותינים ביפן. סיגורני ויבר, כוכבת סרטי "אווטאר", הידועה כמי שפועלת לטובת שימור הסביבה, והייתה אורחת הכבוד בטקס הפתיחה, שמחה לצעוד על השטיח שאורכו 200 מטר - "אני מאוד נרגשת ומאוד גאה לצעוד על שטיח ירוק בכל המובנים", הכריזה אז ויבר. "אני חושבת שזה רעיון נהדר". מאז הצבע הירוק הוא אחד מסמלי פסטיבל טוקיו, מהפפיונים והעניבות ועד מארזי המתנות לאורחים.
אפילו פסטיבל קאן שמקדש את המסורת, הקלאסיקה ומקפיד על כללי הטקס, מבין שגם עליו נגזר להתאים את עצמו לרוח הזמן: בפסטיבל ה-76 שייפתח ביום שלישי הקרוב בטיילת של עיר הנופש הצרפתית, השטיח הכי מפורסם בתבל, המשתרע על מדרגות ארמון הפסטיבל יהיה מצומק יותר. "נפטרנו מ-650 מטר רבוע של שטיח", מתגאים מפיקי אירוע הקולנוע הנוצץ והגדול בעולם. "בכלל, קצב החלפת השטיח במהלך הפסטיבל צומצם בחצי מאז 2021, ובכך נחסכו קרוב ל-1,400 קילו של חומרים כל שנה". כמו כן, המפיקים משתדלים לצמצם את קצב החלפת השטיחים ולהסתמך על ניקיון ומחזור, ולהשתמש כמה שפחות בחדשים.
סיפורי השינויים בשטיח האדום מהווים דוגמה טובה למגמה מתעצמת: אירועי ופסטיבלי הקולנוע בינלאומיים מנסים להיות יותר ירוקים ולהתמודד עם משבר האקלים וסוגיות אקלימיות ולהראות שגם הם תורמים למאבק. ראשית, הפסטיבלים הגדולים (קאן, ברלין, ונציה) הפסיקו לחלק תיקים לנציגי ונציגות התקשורת וגם נמנעים מלהדפיס קטלוגים וחוברות מידע. בין 2019 ל-2021 פסטיבל קאן צמצם את כמות החומרים המודפסים הרגילה ב-79%, דרך מאמצים מתמשכים לעשות דיגיטציה לחומרים ולכרטיסים ולצמצם את כמות ההעתקים המודפסים. חומרי יח״צ על סרטים עבור התקשורת גם הם עברו דיגיטציה מלאה.
קברניטי קאן לא מסתפקים בכך - החל מ-2021 כל אחד ואחת מהעיתונאים ומבקרות הקולנוע שמגיעים לפסטיבל נדרשים תמורת האקרדיטציה לשלם 20 אירו (לא כולל מע״מ) תרומה לסביבה. הסכומים שנאספים יתרמו במלואם לתוכניות קיזוז פחמן והגנת הסביבה. לפני הפסטיבל הנוכחי, הוקמה ועדה של מומחים עצמאיים כדי להבטיח שהמשאבים שגויסו מועברים לתוכניות רלוונטיות ואמינות, שנבחרו מבין 20 פרויקטים סביבתיים שונים. הפרויקטים הללו חובקים עולם, חלקם במרחק יריקה בצרפת עצמה וחלקם רחוקים ממנה (דרום אמריקה, אסיה ואפריקה).
בכלל פסטיבל קאן מקיים עכשיו תוכנית לאחריות סביבתית. "אנו נוקטים באמצעים כדי להגן על כדור הארץ", הכריז האתר הרשמי של הפסטיבל ה-76. כדי לקשור את האירוע לתהליך סביבתי פרואקטיבי, שהוא גם ריאליסטי וגם בר-קיימא, פסטיבל קאן מוציא לפועל אסטרטגיה שבמרכזה שני עניינים מרכזיים: פליטות פחמן וניהול נכון של פסולת. שני עמודי התווך הללו זוהו כראויים לתיעדוף גבוה, ויטופלו במקביל. הרעיון הוא לשנות לגמרי את הצורה בה מתנהל פסטיבל קאן. באופן טבעי מדובר במדיניות ארוכת טווח".
אפילו הקייטרינג עומד בתקן אחריות סביבתית, והוא מתחייב לתעדף תוצרת טרייה ועונתית ושרשראות ייצור קצרות, להציע אופציות צמחוניות, לפתור סוגיות של פסולת מזון ולצמצם פסולת בכלל.
כמובן שהופסק לחלוטין השימוש בבקבוקי פלסטיק (לצורך השוואה, ב-2019 צרכו 22 אלף בקבוקים) והותקנו קולרים ברחבי החללים של הפסטיבל. בארמון הפסטיבל אף פוזרו אתרי מחזור, כדי לאפשר למבקרים למחזר פסולת.
אחד התחומים הכי משמעותיים הוא עניין התעבורה. קאן הרי מזוהה עם הלימוזינות הנוצצות והאלגנטיות, שמביאות את האורחים הנחשבים לבכורות ולמסיבות. השנה גם בתחום הזה נרשם שינוי - 100% מצי המכוניות הרשמי של הפסטיבל יהיה מורכב מכלי רכב חשמליים והמארגנים מקדמים שימוש בתחבורה ציבורית וקוראים להעדיף הליכה על פני נהיגה. "בדיוק כמו העיתונאים, שרובם המוחלט מתנייד ברגל בזכות הקרבה הרבה של חללי הפסטיבל, אנו מעודדים גם את הצוותים של אנשי הקולנוע שמגיעים כדי להציג את הסרטים שלהם, ללכת כמה שניתן", הכריז האתר הרשמי.
ועם כל הרצון להוריד את טביעת הרגל הפחמנית, הרי אצולת הוליווד עדיין משתמשת במטוסים פרטיים. בשנה שעברה, טום קרוז הצליח לעורר את זעמם של פוליטיקאים, אקטיביסטים ואנשים עם מודעות ירוקה מפותחת, מפני שהגיע במסוק לבכורת סרטו "אהבה בשחקים: מאווריק" בקאן . מבקריו של קרוז טענו שהוא צריך להוביל ולהוות דוגמה במאבק בשינויי האקלים. לטענתם, התנהגות כזו הורסת את האמינות של אלה שמדברים בעד האקלים והסביבה. גם לאונרדו דיקפריו, הנחשב ללוחם נלהב ומסור למען הסביבה והאקלים, הותקף והואשם בצביעות, לאור השימוש הרב שלו במטוסים פרטיים וביאכטות.
כזכור הסופר-סטאר תרם סכומים נכבדים כדי לגונן על שמורות אלמוגים, מערכות אקולוגיות וציפורי שיר, לשיקום איי גלפאגוס ובפסטיבל קאן הציג בעבר סרטים תיעודיים שהפיק ועניינם שימור הסביבה. כשדיקפריו זכה באוסקר ב-2016 הוא קרא לפעול למען שלום הכדור ובאותה שנה בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שוויץ, הוא פצח בהתקפה חריפה על תעשיית הדלק והגז.
הפער בין הפעילות המרשימה הזאת לחיבה ליאכטות ולמטוסים פרטיים, זיכה אותו בשלל מחמאות מפוקפקות. "פעיל אקלים או סתם צבוע? ליאונרדו דיקפריו טס ברחבי העולם וחוגג, בזמן שהוא מטיף לכולנו על ההתחממות הגלובלית", תקף לפני שנים אחדות ה"דיילי מייל" הבריטי, בעוד ה"אינדיפנדנט" הבריטי לגלג "דיקפריו טס מקאן לניו יורק ובחזרה כדי לקבל 'פרס ירוק'". פורבס מצידו רטן: "דיקפריו לא מקריב בעצמו את מה שהוא דורש מאיתנו".
7 צפייה בגלריה
בראד פיט, לאונרדו דיקפריו, קוונטין טרנטינו ומרגו רובי על השטיח האדום ב-2019
(צילום: AP)
בכלל סלבריטאים, מהנסיך הארי ועד הארי סטיילס, הוכתרו כ"לוחמים אקולוגיים צבועים". לפסטיבל קאן השנה, דיקפריו מגיע עם סרט חדש "רוצחי פרח הירח", וקרוב לוודאי שהוא לא יגיע בטיסה רגילה. שאלה נוספת מתעוררת: האם הוא יבלה במסיבות על אחת היאכטות, שמשייטות או עוגנות בים התיכון, ושוב יעצבן את הפעילים.
פסטיבלי הקולנוע הגדולים לא מסתפקים רק בוויתור על בקבוקי פלסטיק, תיקים וניירת ובתרומות למטרות נעלות. הם משתדלים להקרין סרטים בנושא. וזה קשור כמובן לתקופת הקורונה, שהעצימה את המודעות ואת הדחיפות לפעול. בקאן ב-2021 אף הוקדשה מסגרת שלמה מיוחדת - תחת השם "קולנוע למען האקלים" הוצגו בה סרטים, מסין והודו ועד אפריקה, שעניינם המאבק למען סביבה. למשל "גדולים מאיתנו" התיעודי, שהפיקה הכוכבת זוכת האוסקר מריון קוטיאר, שבצעירותה הייתה פעילה בארגון "גרינפיס".
הסרט עוקב אחר אקטיביסטים ואקטיביסטיות צעירים (וביניהם אדם מלבנון) שפועלים למען עולם טוב, נקי וצודק יותר ומצליחים לעשות שינוי. "אני חושבת שהצעד הראשון לשכנע אנשים בעמדות מפתח לפעול למען הסביבה ולתמוך בהחלטות אקולוגיות, זה להניע אותם דרך הרגש, וזו גם הסיבה שסרטים הם כלי כל כך חזק", אמרה קוטיאר, בריאיון שערכתי איתה אז. "אמנות וחינוך הם המפתח. בורות היא רעל וכשמישהו רואה את הסרט שלנו הוא מבין שיש לנו השפעה ושאנחנו אחראים למה שקורה בצד השני של העולם - למאלי שאין בה מים, למזג האוויר המטורף באינדונזיה ובפיליפינים, ושחייבים לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי".
בפסטיבל ונציה 2020 הוצג "אני, גרטה" התיעודי על גרטה טונברג, לוחמת האקלים השבדית הצעירה והמתוקשרת. גם בפסטיבל ברלין השנה נחשפו מספר יצירות, וביניהם אציין סדרת טלוויזיה בדיונית חובקת עולם - "הנחשול", שמדגימה מה צפוי לנו, אם נמשיך להתעלל בכדור הארץ. ואילו פסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי שנערך החודש בתל-אביב השיק מסגרת חדשה בשם "דוקאקלים" והסרטים עסקו במגוון נושאים: שריפות בטייגה הסיבירית, הכחדה של צפרדע נדירה ביערות קוסטה ריקה, הנזקים של תעשיית אופנה והניסיון להתמודד עם הכמויות המפלצתיות של האשפה.
חלק מהסרטים בעלי התודעה הירוקה אף זוכים בשנים האחרונות בפרסים נחשבים. הדוגמה הבולטת לכך - "הבית שלנו" של הבמאי הבוליביאני אלחנדרו לואייסה גריסי, שמדגים מה מעוללת הבצורת הארוכה שפוקדת את רמת אלטיפלאנו בהרי האנדים ואיך היא משפיעה על חיי תושבי הכפרים, שרבים מהם נוטשים את בתיהם ואדמתם מחוסר ברירה הוצג בשלל פסטיבלים ברחבי העולם וגרף 22 פרסים, מסאנדנס בארה"ב ועד קלוז' ברומניה. "הסיפור של הסרט אמנם ספציפי לבוליביה, אבל כל מדינה תחווה משבר משלה, כי אנשים יתחילו להגר - או שכבר התחילו - בגלל משבר האקלים ויהיו חייבים למצוא להם בתים חדשים", אמר גרייסי ל-ynet. "אני חושב שלעזוב את הבית זה בוודאי אחד הדברים הקשים שיש. אני מקווה שבעקבות הסרט שלי יהיו מי שיתחילו לתהות מה קורה בכפרים ולמה אנשים מהגרים מהם, בין אם הסיבה היא חוסר או עודף גשם, משבר האקלים יכריח את כולנו לחפש לנו בית חדש".
השטיח האדום משמש אף במה למחאות וקידום סוגיית האקלים. בפסטיבל ונציה 2019, מאות מפגינים השתלטו על השטיח האדום במשך מספר שעות, ודרשו בין היתר שתיאסר כניסת ספינות שייט גדולות לעיר התעלות האיטלקית. המפגינים והמפגינות שהשתתפו ב"מחנה אקלים" בינלאומי שנערך בוונציה, הניפו כרזות, שעליהן נכתב "הבית שלנו בוער" ו"לא לספינות תענוגות". המחאה שלהם קיבלה תמיכה מפתיעה ומעודדת – מיק ג'אגר שהגיע לבכורת "הציור" סרט חדש בהשתתפותו. "אני שמח שהצעירים מוחאים ומפגינים, מאחר והם אלה שהולכים לרשת את כדור הארץ", אמר ג'אגר, שהביע את דאגתו מהמצב, וסבר שגם שהשטיח הוא מקום ראוי להבעת מחאה.
בטקס הפתיחה של פסטיבל ברלין 2023, שנערך בפברואר האחרון, שני פעילים, גבר ואישה הדביקו את עצמם לשטיח האדום, וקראו לממשלת גרמניה בכלל ולחברה בפרט, לפעול יותר ולהילחם בשינויי האקלים. המפגינים, נמנים על "קבוצת הדור האחרון", שמזהירה מפני גיהינום אקלימי, למשל מפולות שלגים קטלניות, שייגבה קורבנות רבים. "פרסום לעידוד קיימות בקנה מידה קטן, כמו שנוקט פסטיבל ברלין, הוא חשוב, אבל זה לא יציל אותנו", אמר רפאל וואלמי, אחד הפעילים. "אנחנו צריכים להפוך את העניינים עכשיו!".
