נחזור בפתח מבזק החדשות הטובות אחורה בזמן לשנת 1997, אז - רעש עוצמתי הדהד בעומק האוקיינוסים של כדור הארץ. בתדרים נמוכים, שבעזרתם ניסו מדענים לפענח את אותו צליל מיוחד, שנשמע כמו "בלופ", צליל של בועת מים.
במשך שנים רבות, אותו רעש חזק, החזק ביותר שתועד אי פעם מתחת למים למעשה, נשאר בלתי מזוהה. העולם כמנהגו נוהג - ותאוריות הקונספירציה הופצו החל משנות התשעים לכל עבר: אולי מדובר במפלצת ים מיתולוגית או תרגילים צבאיים; אפילו הועלתה סברה שאלו בכלל חייזרים.
אבל עד היום מדענים קראו לזה פשוט - ה"בלופ". צליל ה-Bloop מזכיר מעט רעשי לווייתנים, אבל גם את התאוריה הזאת הפריכו מדענים לפני זמן רב. יתר על כן, הצליל שאנחנו שומעים, הוא לא בדיוק הצליל המדויק שהתרחש מתחת למים, מכיוון שההקלטה המקורית איטית פי 16, מה שאומר שזה גם לא כזה "בלופי", אלא יותר כמו רעש צורם וארוך, שאינו נגמר.
באמצעות מיקרופונים שהושמו מתחת למים, אט-אט התקרבו החוקרים למקורו של הצליל – אנטארקטיקה. היבשה הדרומית ביותר של כדור הארץ. צליל ה-Bloop הוא למעשה קול של רעידת קרח, שנוצר גם כחלק מהתנתקות או סדיקה של קרחון. אישוש של השערה שמדענים שונים שיערו לאורך השנים. ולמרות שעדיין יש כמה הקלטות מתחת למים שנותרו בגדר תעלומה, תעלומת ה"בלופ" נפתרה.
ועכשיו, לציפור הנדירה שנצפתה בעדשת המצלמה – ומה הופך אותה לכל כך מיוחדת? שימו לב לצבעים שלה - היא גם ירוקה וגם כחולה.
למעשה, לציפור הזאת קוראים טנגר טפסן דבש ירוק (Chlorophanes spiza), ומה שמייחד את הצבעים של הציפור, הוא העובדה שהצבע מסמל את מין הציפור. הנוצות של הזכרים הן כחולות, ושל הנקבות - ירוקות. מה שמשאיר רק תשובה אחת: הציפור הזאת בעלת שני מינים: זכר ונקבה.
התיעוד היחיד הידוע שהיה לפני התיעוד הזה - היה לפני יותר מ-100 שנה. התיעוד הנדיר מגיע מקולומביה, באזור להאכלת ציפורים בשמורת טבע. שם, חוקר צפרות חובב הצביע על הציפור המיוחדת והצבעונית והעיר את תשומת ליבו של פרופ' לזואולוגיה בניו זילנד, שהיה בקולומביה בחופשה. חוקרים מספרים שבאופן כללי, הציפור הזאת נמנעת מהיקשרות לבני המין שלה. במקרה הזה, גם אחרים נמנעו ממנה - ולכן לא סביר שתהיה הזדמנות לפרט הזה להתרבות.
ולסיום, הייתם מאמינים? ארנק שאבד לבעליו לפני 65 שנה בבית קולנוע באטלנטה, נמצא - כשהוא מלא לגמרי, כאילו הזמן עצר מלכת. תכולתו כללה תמונות משפחתיות, מנוי לספריה ואפילו כרטיסי הגרלה.
הפריט יקר הערך נמצא בזמן שיפוץ בית הקולנוע, כשהעובדים מצאו את הארנק מאחורי קיר שבעבר היה משרדו של אחד ממנהלי הקולנוע במאה הקודמת, ומזמן נאטם לצורך שיפוץ קודם. הארנק נמסר למנהל הנוכחי של המקום, שלא השאיר אותו אצלו במשרד – אלא ניסה למצוא למי שייך הארנק.
מחקר קצר באינטרנט גילה שהארנק שייך לגברת קולברת', שהלכה לעולמה בגיל 87 לפני כעשור. בתה, ת'יאה בת ה-71 אספה את האבדה. ל"וושינגטון פוסט" היא סיפרה שהייתה המומה, ונרגשת בעיקר סביב הסמליות שיש במזכרות שנמצאו בתוך הארנק.