לפני כ-3,600 שנה החלו להשתמש בדרום הלבנט, ובין היתר בארץ ישראל, בכסף כאמצעי לתשלום. כך עולה ממחקר משותף שערכו חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה העברית. המחקר מזהה גם את אנטוליה (טורקיה) כמקור שממנו הגיע הכסף, מה שמעיד על מסחר רציף וארוך טווח עם אסיה הקטנה.
השימוש בחלקי כסף כאמצעי תשלום היה מוכר באזור מסופוטמיה כבר באלף השלישי לפני הספירה, אולם באזור דרום הלבנט, המכונה במקרא ארץ כנען, מקובל היה לחשוב עד כה כי שימוש כזה היה נפוץ רק בתקופה הברזל, החל מהמאה ה-12 לפני הספירה (לפני כ-3,100 שנה), וזאת על אף שמסחר בכסף בין חצור למארי (בסוריה) מוזכר בתעודות כלכליות שנמצאו בחצור מתקופת הברונזה התיכונה. בצעי הכסף הם חתיכות כסף שהצורה הלא מהוקצעת שלהם מעידה בבירור על כך שלא מדובר בתכשיטים או בחפצי נוי והעובדה שהם נמצאו בדרך כלל ביחד, עטופים בבד ושמורים בתוך כלי חרס מעידה על כך שהם שימשו לאמצעי תשלום.
ד"ר צילה אשל מאוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר, אמרה: "מעבר לשיטה כלכלית המבוססת על בצעי כסף, שאינם מתקלקלים ובעלי נפח ומשקל קטנים בהשוואה למשל, לתבואה, מביא עימו יתרונות רבים ואפשרויות חדשות שבוודאי תרמו להתפתחות העירונית והכלכלית של המרחב כולו. אולם הוא גם חייב שבצעי הכסף ימשיכו להגיע באופן תדיר, עדות לקשרי מסחר ארוכים ויציבים עם אנטוליה, שלא היו ידועים לחוקרים בתקופה זו".
במחקרים קודמים של צוות החוקרים, ד"ר אשל יחד עם פרופ' יגאל אראל ופרופ' נעמה יהלום-מאק מהאוניברסיטה העברית ופרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה, עסקו רבות במטמוני כסף מתקופת הברזל ובאיתור מקורם. אלא שהמחקר הנוכחי חשף את ד"ר אשל לעובדה שבחפירות קודמות, חלקן מהשנים האחרונות וחלקן אף מלפני עשרות שנים, נמצאו מטמוני כסף מתקופות קדומות יותר, מסוף תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת, המאות ה-16-17 לפני הספירה בקירוב (כלומר לפני כ-3,600 שנה). אולם עד כה לא הייתה הסתכלות מחקרית כוללת בממצאים אלה והתפיסה שהשימוש בבצעי כסף בדרום הלבנט התחיל בתקופת הברזל המשיכה להיות התפיסה השלטת.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים מטמוני כסף מתל שילה ותל גזר, שתוארכו לסוף תקופת הברונזה התיכונה, מהמאה ה-17 לפני הספירה ומטמונים מתל אל-ע'גול, שתוארכו לראשית תקופה הברונזה המאוחרת, למאה ה-16 לפני הספירה. "בשלב הראשון היה עלינו לקבוע כי מדובר אכן בבצעי כסף ששימשו לתשלום. הצורה שלהם, העובדה שרבים מהם נראו כמו צמידים שנבצעו לגדלים שונים - כלומר, לא לשימוש לנוי, והעובדה שהם נמצאו באזורים ציבוריים, בתוך מחסן או ליד שער העיר, הביאו אותנו להניח שמדובר אכן בבצעי כסף ששימשו למסחר", אמרו החוקרים.
השלב השני במחקר היה לראות אם מדובר בכמות גדולה מספיק של כסף, כדי שניתן יהיה להניח כי מדובר בתופעה גדולה ומקיפה, ולא במקרה אקראי ולא מייצג. לדברי החוקרים, כמות חלקי הכסף במטמונים בשילה ובגזר הייתה בעצמה לא קטנה. בנוסף, בדוחות חפירה ישנים של תל גזר פורסמו עוד מספר לא מבוטל של מטמוני כסף מתקופות הברונזה התיכונה והמואחרת, מה שמעיד על תפוצה גדולה של בצעי הכסף ביישוב. "התפיסה של החוקרים הייתה ששימוש בכסף כאמצעי תשלום היא תופעה שמאפיינת את תקופת הברזל, אבל ברגע שבדקנו זאת לעומק ראינו שהשימוש בבצעי כסף קיים כבר מתקופת הברונזה התיכונה. כמויות בצעי הכסף במטמונים בתל אל עג'ול יכולים להמחיש היטב את הדבר: במטמונים אלה נמצאו חפצי נוי מזהב, שמשכו את עיקר תשומת הלב של החוקרים. אולם כשבדקנו את הרכב המטמונים, הסתבר שהיו שם הרבה יותר בצעי כסף ודווקא חפצי הזהב היו המיעוט", אמרו החוקרים.
לאחר שהגיעו למסקנה כי כמויות בצעי הכסף מעידים על שימוש נפוץ בהם כאמצעי תשלום, ומכיוון שעפרות (בצרים) שמהן מפיקים כסף אינן מצויות באזור הלבנט, ביקשו החוקרים לדעת מה היה מקורן. כדי לזהות מקור של כסף ניתן לבצע לו בדיקה איזוטופית, ולהשוות להרכב האיזוטופי של עפרות שמקורן ידוע, וכן לחפצי כסף אחרים. בבדיקה שביצעו החוקרים נמצא דמיון לעפרות שמקורן באנטוליה, וכן לחפצי כסף קדומים שנמצאו בחפירות באנטוליה. בנוסף, ממצאים נוספים שנמצאו בסביבת המטמונים, כמו ראש של גרזן או תליון, שמוצאם ככל הנראה מאנטוליה, הביאו את החוקרים למסקנה כי הסבירות הגבוהה ביותר היא שמקור הכסף הוא משם.
"המשמעות היא שאנחנו עדים לעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה. אנחנו יודעים בוודאות שבתקופת הברזל המסחר הזה קיים, אולם הממצאים שלנו מזיזים את ראשיתו של מסחר כזה במתכות לפחות 500 שנים אחורה. שימוש בבצעי כסף בצפון, במסופוטמיה ובאנטוליה ידוע מתקופת קדומות הרבה יותר ולכן הגיוני שהידוק המסחר עם אזורים אלה בתקופת הברונזה התיכונה הביא עימו גם את השימוש בשיטות התשלום של אזורים אלה", סיכמו החוקרים.
באוניברסיטת חיפה אמרו כי המחקר התאפשר בזכות שיתוף פעולה של החוקרים עם ד"ר צביקה צוק, מהמשלחת המשותפת לחפירות בגן הלאומי תל גזר של רשות הטבע והגנים והסמינר התיאולוגי בפטיסטי של ניו אורלינס בחסות רשות העתיקות, ועם גורמים שונים ברשות העתיקות ומוזיאון רוקפלר אשר אפשרו לדגום את הממצאים לאנליזה. המחקר מומן על ידי מענק של קרן גרדה הנקל, קרן רוטנשטרייך, ומענקים פנימיים באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית.