לפעמים אנו מרגישים שאין לנו מספיק זמן. התרגלנו למדוד אותו או לכל הפחות לחוות אותו חולף בכל רגע נתון בחיינו. אבל איך בדיוק המוח האנושי יודע, למשל, כמה זמן עבר מאז שהתחלתם לקרוא את הכתבה הזו? מחקר חדש, בהובלת ד"ר דוד עומר ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, שנערך במעבדתו של פרופסור נחום אולנובסקי, ובשיתוף עם ד"ר ליאורה לס מהמרכז לחקר המוח במכון ויצמן למדע, גילה לראשונה שני סוגים של תאים במוח האנושי המאפשרים לנו לחוות זמן – ביחס למיקום ולאירועים אישיים שלנו, אך גם ביחס לאירועים של אחרים.
הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת Nature Neuroscience, שופכים אור על המנגנון העצבי בבסיס תפיסת הזמן ועל הדרך בה המוח מאפשר לנו להתנהל בסיטואציות חברתיות המצריכות תיאום בזמן ובמרחב עם אחרים.
כדי למצוא את התאים במוח האחראים לתפיסת הזמן, החוקרים התבססו על התנהגות של זוגות עטלפי פירות וערכו להם משימת למידה מהתבוננות. הם לימדו את העטלפים מסלולי תעופה עם מטרות, כאשר אחד מהם מתבונן, זוכר את המסלול ולומד אותו, והאחר מדגים. לאחר שובו של הראשון, העטלף השני התבקש לעוף לאותה מטרה במרחב. "עטלפים הם חיית מודל מושלמת לכך, מפני שהם נוטים באופן טבעי לחקות את חבריהם ובני זוגם", הסביר ד"ר עומר. לדבריו, "במהלך הניסוי, תיעדנו את הפעילות החשמלית מתאים באזור מוח הנקרא היפוקמפוס באופן אלחוטי, כאשר כל אחד מהעטלפים מתנהג ועף בטבעיות".
החוקרים הסבירו כי תאי זמן בהיפוקמפוס מקודדים, כל אחד בנפרד, פרק זמן אחר ביחס להתרחשות של אירוע עצמי. פעילות משולבת של קבוצת התאים הללו מקודדת את מהלך הזמן הכולל ביחס לאירוע המתרחש. ממצאי המחקר מעלים כי קיימים שני סוגים של תאי זמן בהיפוקמפוס. ד"ר עומר פירט כי "סוג אחד של תאים משנה את הזמן המועדף לכל תא בהתאם למיקום במרחב, ואילו הסוג השני מקודד פרקי זמן קבועים ביחס לאירוע – מבלי להתייחס למיקום הפיזי שלנו".
צוות החוקרים מעריך כי סוג התאים הראשון, שאותו כינו תאי זמן קונטקסטואליים, עשוי להיות קשור ביצירת זיכרונות אפיזודיים, כלומר זיכרונות של מה התרחש, היכן ומתי. מאידך, סוג התאים השני, המכונה תאי זמן "טהורים", עשוי להיות מעורב ביכולת הבסיסית שלנו לתפיסה והערכה של זמן. פרופ' אולנובסקי שיתף בהתלהבות: "גילינו לראשונה שתאי זמן מקודדים זמן לא רק ביחס לאירועים עצמאים, אלא גם ביחס לאירועים של האחר, למשל, כמה זמן עבר מאז שכותב המאמר כתב שורות אלו?".
ומה בקשר לבני האדם? לטענת החוקרים, מדובר במחקר ראשון מסוגו שהצליח לאתר את הבסיס העצבי לתפיסת זמן, זיכרונות אפיזודיים וייצוג זמן של האחר. "הממצאים מסייעים לנו להבין טוב יותר את האופן שבו המוח שלנו מאפשר לחוות את הזמן החולף ביחס לעצמי וביחס לאחר. מסתבר שתפיסת הזמן משחקת תפקיד חשוב בהתנהגויות חברתיות המצריכות תיאום בזמן ובמרחב עם אנשים אחרים, החל ממשחקי ספורט קבוצתי ועד לריקוד רומנטי עם בן או בת הזוג", סיכם ד"ר עומר.
החוקרים מקווים כי מחקר זה יוכל להוות תשתית למחקרים עתידיים בניסיון להבין התנהגויות חברתיות אנושיות שאינן מתפתחות באופן תקין.
