השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נאמה השבוע בכנס סביבה 2050, ולראשונה פרשה את הנושאים שבהם היא רוצה לעסוק בקדנציה שלה. מי שהקשיב לנאום של סילמן יכול היה לשמוע רשימה ארוכה של נושאים: איכות אוויר, פסולת, משבר אקלים, שטחים פתוחים, עבריינות סביבתית ועוד, שנדמה כמו מוחזרו מרשימות קודמות שהוצגו בכל פעם ששרה או שר חדשים נכנסו למשרד. אבל מי שהאזין לנאום יכל גם לשמוע שפניה של השרה אל הכאן והעכשיו, בשונה מהשרה היוצאת, תמר זנדברג, שמיקדה את פועלה במשבר האקלים העולמי וביעדים ארוכי טווח.
סילמן פתחה באמירה ברורה וחשובה בענייני איכות אוויר, נושא שמשום מה מרבית השרים להגנת הסביבה מתרחקים ממנו כמו מאש. "מדי שנה מתים מוות מוקדם אלפי בני אדם בישראל מחשיפה לזיהום אוויר ומזהמים נוספים", אמרה סילמן, והמשיכה: "המשרד להגנת הסביבה הוא האחראי להגן על הציבור בישראל מסיכונים אלו, לנהל סיכונים. וזאת אחריות גדולה". האם רמזה בכך לזיהום תעשייתי, זיהום מתחנות כוח או זיהום תחבורתי, או שלכולם גם יחד? ואולי גם לכשל ארוך השנים של המשרד להגנת הסביבה בפיקוח ובאכיפה על פליטות מזהמים אלו?
2 צפייה בגלריה
השרה להננת הסביבה, עידית סילמן, בנאומה בכנס סביבה 2050
(צילום: ליאת מנדל, כנס סביבה 2050)
אחר כך סימנה השרה את נושא הפסולת, עוד כשל ארוך שנים של המשרד, כאשר למרות התוכניות השונות והכספים הרבים בקרן לשמירת הניקיון, מהיטל ההטמנה שכולנו משלמים, עדיין כ-80% מהפסולת בישראל מוטמנת באדמה ופסולת רבה נשרפת באופן פיראטי. הפעם השרה גם ביקרה את פעילות המשרד ואת קודמותיה בתפקיד, שלא עשו די בנושא וקבעה: "עכשיו, ברור לכולם שמה שחסר זו עשייה בשטח. בקדנציה זו הגיע הזמן למעשים וליישום." בהמשך ציינה סילמן גם את חשיבות המאבק במשבר האקלים, בהיבט העולמי והמקומי, את הצורך בריבונות ומשילות גם בתחומי הסביבה וכן את החשיבות להגן על הים ועל הטבע הישראלי, וגם הזכירה עוד מספר מאבקים סביבתיים מרכזיים.
המשרד להגנת הסביבה עוסק במגוון רחב של תחומים ונושאים שקשורים בחיי היום יום של כולנו ובבריאות שלנו ושל הטבע, אבל מעטים הנושאים שבהם למשרד יש אחראיות כמעט בלעדית, ועליהם ניתן למנות את ניהול הפסולת ואת ריכוז וקידום ההיערכות לשינויי האקלים. לכן הבחירה של סילמן להתמקד בנושא הפסולת היא בחירה הכרחית וחשובה. ישראל היא מדינת עולם שלישי מבחינת פסולת, וכשיש תוכניות, יש כספים ויש ידע וטכנולוגיות מכל העולם, הגיע הזמן ליישם בשטח.
גם הבחירה במנכ"ל המשרד הנכנס, גיא סמט, שעבד במשך שנים במשרד וקידם בעבר את נושאי הפסולת, היא איתות ברור שזהו הכיוון. בהקשר זה יש לציין שסמט ביקש לקדם בעבר מתקני קצה, ובעיקר משרפות להשבת אנרגיה וייצור חשמל ומתקני עיכול אנארובי להפקת ביו גז, שישרף גם הוא לייצור חשמל. אבל חשוב גם לזכור שבעולם יש כבר טכנולוגיות חדשות וסביבתיות יותר כמו גזיפקציה ופירוליזה, בהן מפיקים מהפסולת דלקים וכימיקלים שונים.
יתרה מכך, טיפול בפסולת הוא גם טיפול בהשלכת פסולת בשטחים הפתוחים ובשריפת פסולת פירטית על כל ההשלכות הסביבתיות שלהן. ובכלל, טיפול בפסולת הוא גם טיפול בזיהום האוויר - כ-75% מהחומרים המסרטנים והחשודים כמסרטנים נפלטים משרפת פסולת עירונית פיראטית ומשרפת פסולת חקלאית, והטמנת פסולת גורמת לא פעם לשרפות ולמפגעי ריח והיא הגורם המרכזי בישראל לפליטת מתאן, כ-75% מהפליטות, שהוא גז חממה אגרסיבי מפחמן דו-חמצני וכזה שהפחתה שלו יכולה למתן מהר יותר את משבר האקלים.
לגבי משבר האקלים, על הפחתת הפליטות (מיטגציה) והיערכות לשינויי האקלים (אדפטציה), קידום חוק אקלים עם יעדים ברורים ושאפתניים וכלים לפקח ולאכוף על המדינה שתבצע את המשימה הוא יעד חיוני, וגם אחד מהנקודות שנכללו בקווי היסוד הסביבתיים של הממשלה החדשה. עם זאת, כדי לקדם את הנושא אי אפשר להסתפק ביעדים אלא צריך להכין תוכניות ולהקציב תקציבים ייעודיים. זאת ועוד, היערכות להצפות, לשריפות, לגלי חום ועוד, שכבר גורמים עכשיו לפגיעה בטבע הייחודי שלנו ולתחלואה ותמותה עודפת, צריכים לעמוד במרכז הפעילות של המשרד.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןנקודה אחרונה והכרחית שעל השרה להבהיר ובעיקר לשפר במהרה היא עניין הפיקוח והאכיפה. על פי ההסכמים הקואליציוניים המשטרה הירוקה, זרוע האכיפה של המשרד, עוברת אל המשרד לביטחון לאומי, וכך גם יחידת האכיפה של רשות הטבע והגנים שעוסקת גם בנושא שרפת הפסולת והשלכת הפסולת בשטחים הפתוחים. לכן חשוב לקבוע כיצד תעשה מעתה והלאה פעילות האכיפה וכיצד נבטיח שהמשרדים השונים יפעלו בסנכרון מירבי. נוסף על כך, חשוב לזכור שעקב האכילס של המשרד עד כה הוא הפיקוח והאכיפה הדלים והמקלים.
למנהיגות החדשה של המשרד להגנת הסביבה אין אפילו 100 ימים של חסד. משבר האקלים כבר כאן ועכשיו, זיהום האוויר והתמותה והתחלואה שהוא גורם גבוהים והפסולת מחכה שמישהו יחלץ אותה מהאדמה. האם השרה עידית סילמן שבאה ללא ידע או ניסיון בתחום תהיה זו שתוביל סוף סוף את השינוי המיוחל? ימים יגידו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
