חדשות מדאיגות: החור באוזון בחצי הדרומי של כדור הארץ גדול יותר משטחה של יבשת אנטארקטיקה, כך עולה מנתונים שפרסם שירות ניטור האטמוספירה של פרויקט קופרניקוס, השייך לאיחור האירופי. לפי המדענים, השנה החור באוזון התפתח בצורה רגילה בתחילה, אך בתקופה האחרונה הוא גדל במידה ניכרת וכעת הוא גדול בכ-75% יותר מהחורים באוזון בשלב הזה של השנה מאז 1979.
החור באוזון מעל הקוטב הדרומי, בחודשים האחרונים
(צילום: פרויקט קופרניקוס של האיחוד האירופי)
שכבת האוזון היא שכבה בסטרוטוספירה, חלקה האמצעי של אטמוספירת כדור הארץ. היא מסייעת להגן על החיים מקרינה סולרית מזיקה, אבל תרכובות כלור מעשי ידי אדם, שיכולות להישאר באוויר למשך יותר מ-100 שנה, מכרסמת באוזון, מקטינות את השכבה ויוצרות חור מעל חצי הכדור הדרומי. החור מגיע לשיאו מדי שנה בספטמבר ואוקטובר, נעלם בסוף דצמבר, ומדי אביב הוא מתגלה מחדש. הסכם מונטריאול שנחתם 1987, ההסכם היחיד של האו"ם שאושר על ידי כל מדינה בעולם, אסר על שימוש בתרכובות כלור רבות שנעשה בהן שימוש בעבר כחומרי קירור וכתרסיסים. האיסור הזה הוביל לצמצום בחור באוזון, עד עתה לפחות.
אז מה החשיבות של האוזון? אוזון הוא גז חסר צבע, וניתן למצוא אותו בכל שכבות האטמוספירה. רוב האוזון (כ- 90%) נמצא בסטרוטוספירה, שמתחילה בגובה של 16-10 ק"מ מעל פני כדור הארץ וממשיך עד גובה של כ-50 ק"מ. האוזון מגן על החיים בכדור הארץ מפני קרינה אולטרה סגולה (UV). בעשרות השנים האחרונות הפליטות מעשי ידי אדם השפיעו על כמות האוזון באטמוספירה. הדבר ניכר בעיקר מעל אנטארקטיקה, היכן שהרס שכבת האוזון מכונה "החור באוזון". אבל הדבר משפיע על האוזון בכל רחבי כדור הארץ.
"השנה החור באוזון התפתח כפי שצפינו בתחילת העונה. נדמה היה שהגודל שלו דומה לזה שבשנה שעברה, מה שלא היה יוצא דופן בחודש ספטמבר", אמר וינסנט הנרי פוך, מנהל CAMS. "אבל לאחר מכן, החור באוזון הפך לחור הממושך ביותר, לפי המידע שברשותנו. כעת אנו צופים כי החור באוזון השנה יתפתח לחור גדול יותר מהרגיל. הטמפרטורות בסטרוטוספירה נמוכות יותר מאשתקד. ייתכן שגם החור עמוק יותר".
לדברי החוקרים, הסיבה לכך שהחור השנה גדול מהרגיל הוא מערבולות פולאריות באזור אנטארקטיקה. עם זאת, החוקרים אמרו כי לקראת דצמבר החור ייקטן וישוב למצבו הרגיל.
המדענים נעזרים בשירותי מודלים ממוחשבים יחד עם צילומי לוויין, בדומה לחזאים, כדי להביא תמונה תלת ממדית של מצב החור באוזון.
יש לציין כי בשנים האחרונות שכבות האוזון הראו סימני התאוששות, אבל מדובר בתהליך איטי וחוקרים מעריכים כי עד 2060 או 2070 המצב יחזור להיות כמעט כשהיה.
